אסנת עקירב
אסנת עקירב (נולדה ב-22 בינואר 1967) היא פרופסורית ישראלית למדע המדינה, ראש המכון לחקר הגליל במכללה האקדמית גליל מערבי.
לידה |
22 בינואר 1967 (בת 57) באר שבע, ישראל |
---|---|
ענף מדעי | מדע המדינה, ממשלה |
מקום מגורים | כפר ורדים |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | ירון אזרחי |
מוסדות | האקדמית גליל מערבי |
פעילות אקדמית
עריכהנולדה בשכונה ג' בבאר שבע להורים שעלו ממרוקו ומעיראק, ולמדה בתיכון מקיף א' בעיר. שירתה כקצינת חינוך בחטיבת הנח"ל, ובמסגרת תפקידה פיקדה על קורס חינוך וידיעת הארץ (חוי"ה) ועל קורס קציני חינוך.
עם שחרורה מצה"ל החלה ללמוד מדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, ממנה היא עברה לאוניברסיטת תל אביב, בה היא השלימה תואר ראשון ושני במקצוע. בעבודת התזה לתואר שני שלה, שהונחתה בידי פרופסור גדעון דורון, בחנה עקירב את הפעילות הפרלמנטרית של חברי הכנסת. את עבודת הדוקטורט עשתה באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופסור ירון אזרחי. עבודה זו עסקה בכמות פעילות חברי הכנסת ובאיכותה, והובילה לפיתוח שיטות לבחינת נושאים אלו במישור הארצי והמקומי.[1] את הפוסט-דוקטורט עשתה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, שם היא חקרה עם גארי ו' קוקס (אנ') ומת׳יו ד' מקובינס (אנ') את יכולת הממשלות לקבוע את סדר היום של הפרלמנט.
עקירב היא פרופסור חברה, כהנה כראש החוג למדע המדינה במכללה האקדמית גליל מערבי.[2] בנוסף היא ראש המכון לחקר הגליל במכללה ויועצת נשיא המכללה להוגנות מגדרית, ומרצה מן החוץ בתוכנית לתואר שני במנהל שלטון מקומי באוניברסיטת חיפה. מחקריה עוסקים בפרלמנטים, בקביעת סדר היום, בשיטת בחירות, בשלטון מקומי, במגדר בפוליטיקה, במיעוטים ובפוליטיקה של ישראל. בשנת 2016 הייתה חוקרת אורחת באוניברסיטת סטנפורד.
בשנת 2018 נבחרה לסגנית נשיא האגודה הישראלית למדע המדינה ובשנת 2023 נבחרה לנשיאה (זמנית) של האגודה הישראלית למדע המדינה. משנת 2020 היא חברה בוועד המנהל של האגודה הישראלית לחקיקה ומשנת 2023 היא חברה בוועד המנהל של האגודה ללימודי ישראל.
פעילות ציבורית
עריכהבמהלך לימודיה האקדמיים הייתה רכזת עיונית למיזם חונכות ולחברה באייסף - הקרן הבינלאומית לחינוך. בהמשך הייתה עוזרת חבר הכנסת רפאל אלול ממפלגת העבודה. הייתה ממקימי התנועה למלחמה בעוני בישראל בשנת 1994, וניהלה אותה עד 1996.
בשנת 1998 עברה לגור בכפר ורדים הסמוך למעלות-תרשיחא, ושנה אחר כך החלה לייצג את המשפחות הצעירות בוועד המנהל של עמותת משתכני הכפר. בשנת 2002 נבחרה לראשות הנהגת ההורים של בית הספר הקהילתי המקומי, ושנה מאוחר יותר נבחרה למועצה, בה ישבה בראש ועדת החינוך והייתה חברת ועדת ביקורת. הייתה חברת מועצה שתי קדנציות - עד שנת 2013. כחברת מועצה בדימוס היא חברת איגוד נבחרות ציבור.
בשנת 2009 החלה להתנדב בעמותת כ"ן - כוח נשים לקידום מנהיגות נשים בישראל. במסגרת פעילותה זו כתבה מחקרים על נשים בפוליטיקה המקומית, ואחד מהם זכה בפרס הצטיינות מהאגודה הישראלית למדע המדינה.
בינואר 2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, שובצה עקירב במקום השני של המפלגה הכלכלית החדשה בראשות ירון זליכה.[3]
פרסים
עריכההאקדמית גליל מערבי:
- מרצה מצטיינת – 2010 ו־2015
- חוקרת מצטיינת – 2015, 2018–2023
אחרים:
- המאמר המחקרי המצטיין מהאגודה הישראלית למדע המדינה – 2012 ו־2016
- פרס אדמונד ספרא למצוינות ותרומה לחברה הישראלית מאייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך – 2012
- פרס החלוצים החדשים של האיגוד הספרדי העולמי - 2022
חיים אישיים
עריכהאסנת מתגוררת בכפר ורדים, נשואה, אמא לארבעה בנים.
פרסומים
עריכה(רשימה חלקית)
- הקשר שבין שיטת הבחירות של החכי"ם לבין פעילותם בכנסת השלוש עשרה, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים 2003
- "שליטה בסדר היום בכנסת בתקופת ממשלתו השנייה של אריאל שרון" (עם גארי ו' קוקס (אנ') ומת׳יו ד' מקובינס (אנ')), הדוקטורים הני זובידה ודוד מקלברג (עורכים), הדמוקרטיה הישראלית בת שישים: מציאות וחזון, האגודה הישראלית למדע המדינה, 2009
- "הצלחה של בתי מחוקקים ופרודוקטיביות של נבחרים", הדוקטורים הני זובידה ודוד מקלברג (עורכים), דינמיקה של שינוי: הפוליטיקה הישראלית בתקופת מעבר, האגודה הישראלית למדע המדינה, 2011
- "התשמע קולי? מהשתתפות אזרחית להשתתפות פוליטית של נשים בפוליטיקה המקומית" (עם יעל בן־חורין–נאות), איתי בארי וערן רזין (עורכים), דמוקרטיה מקומית בישראל: ביזור, מקומיות, השתתפות ופוליטיקה מקומית ב: 164–189, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2015
אנגלית:
- "Re-election: Different Skills for Different Roles", ממשלה ואופוזיציה (אנ') 50(1): 90–118, אוניברסיטת קיימברידג', 2013
- "Catch-22: Arab Members of the Israeli Parliament", ייצוג (אנ') 50(4): 485–508, טיילור ופרנסיס, 2014
- "Weapon of the Weak: One-Minute-Speeches in the Israeli Parliament", סקירת מחקרים אירופיים 9(3): 75–88, המרכז הקנדי למדע ולחינוך, 2017
- "Electoral Rules and Legislators' Productivity", עניינים פרלמנטריים 72(3): 638–663, אוניברסיטת אוקספורד, 2019
- "The Lioness from Peki'in", כתב העת הבינלאומי ליזמות ועסקים קטנים, 37(2): 232–249, אינדרסיינס (אנ'), 2019
- "A new approach to measuring legislators' activity", סקירה בינלאומית למדע המדינה 41(4): 584–599, SAGE, 2019
- "Gender and Parliamentary Activity", הפורום הבינלאומי ללימודי נשים 79, אלסוויר, 2020
- "The Role of Joint Lists and the New Political Rhetoric in Israel, 2015-2020", סקירת לימודי ישראל (אנ') 35(3): 111–136, ספרי ברגן (אנ'), 2020
- "Women's Leadership in Local Government", סקירת מחקרים אירופיים 13(1): 77–90, המרכז הקנדי למדע ולחינוך, 2021
קישורים חיצוניים
עריכה- אסנת עקירב באתר הארץ
- אסנת עקירב, הנשים עשו צעד, אבל עדיין לא הגיעו למטרה, באתר TheMarker, 18 בדצמבר 2018
- אסנת עקירב, חוסר השוויון המגדרי בישראל מהווה תעודת עניות למדינה, בעיתון מקור ראשון, 22 ביוני 2020
- אסנת עקירב, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אסנת עקירב, מנהיגי הרשויות המקומיות: במקום להתלונן, תתחילו למשול, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2020
- ^ אסנת עקירב באתר האקדמית הגליל המערבי
- ^ חגי עמית, תן לי דוקטור אחד, עצמאי אחד ועזוב אותך מגנרלים: המתכון להקמת מפלגה ב-2021, באתר TheMarker, 19 בינואר 2021