מקור ראשון

שבועון ישראלי

מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.

Internet-news-reader.svg מקור ראשון
Makor Rishon logo.svg
תדירות שבועון
פורמט ברודשיט
בעלים קבוצת ישראל היום
עורך ראשי חגי סגל
תאריכי הופעה 1997–הווה (כ־25 שנים)
שפה עברית
מערכת ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
makorrishon.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4

עורכו הראשי של העיתון הוא חגי סגל.

היסטוריהעריכה

"מקור ראשון" נוסד כשבועון בחודש יולי 1997 במטרה ליצור עיתון בלתי תלוי בעל אופי יהודי לאומי[דרוש מקור]. היוזם הוא הרב שמואל טל, והעיתון אף היה בבעלותו. העורך המייסד של העיתון היה מאיר עוזיאל[1]. ההקמה בפועל נעשתה על ידי משפחת ליסטנברג, משפחה דתית לאומית העוסקת ביהלומים ומושבה בבלגיה ובתל אביב. למשימת הקמת העיתון גויס תחילה העיתונאי מאיר עוזיאל, שצירף אליו את העיתונאים מיכאל רוזוליו ויוני אריאל. רוזוליו היה בעבר כתב ב"ידיעות אחרונות" וברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, וממקימי "רדיו קול הים האדום". יוני אריאל היה העורך הכלכלי של הג'רוזלם פוסט. המערכת הוקמה במשרדי "פרסומי ישראל" בגבעת שאול בירושלים, והורכבה מעיתונאים ועורכים דתיים וחילונים.

עורכי העיתון בשנותיו הראשונות היו ברובם חילונים, בהם מאיר עוזיאל ועופר שפירא.

מרגע הקמתו העיתון נאבק על קיומו הכלכלי. ההכנסות היו נמוכות ומצבו הכלכלי הידרדר עד שבסוף אוקטובר 1999 נסגר העיתון, והבעלים הכריזו על פשיטת רגל[2].

לאחר כארבעה שבועות, בדצמבר 1999, "מקור ראשון" הוקם מחדש, תחת חברה בשם "מקור ראשון החדש" - מהלך שאפשר לרוכש, מייקל כריש, ליהנות ממוניטין העיתון מבלי לשאת בחובות העבר[2]. כריש פעל להרחבת מאגר המנויים ולביסוסו הכלכלי של העיתון אך ספג גם הוא הפסדים כבדים. הוא החזיק בעיתון כארבע שנים עד שנת 2003 אז מכר את העיתון לאיש העסקים שלמה בן-צבי. מאחורי בן צבי עמדה משפחת הנדבן היהודי בריטי, קונרד מוריס ובעקבות הרכישה בוצעו בעיתון שינויים משמעותיים[3]. בן צבי יזם מבנה מחודש לעיתון, שכלל הרחבה ניכרת של מספר העמודים והמוספים, גיוס כותבים מוערכים ומעבר לפורמט ברודשיט.

עד אמצע 2007 הופיע "מקור ראשון" כשבועון. ב-25 באפריל 2007, תקופה קצרה לאחר שבן צבי רכש את העיתון הוותיק "הצופה", מוזגו העיתונים והמהדורה היומית החלה להופיע תחת הלוגו "מקור ראשון - הצופה". לעורך העיתון היומי מונה תחילה יואב שורק ולאחר מכן אריאל כהנא[4]. העיתון הודפס באותן השנים בדפוס "גרפופרינט" של קבוצת הארץ[5]. ביוני 2007, השיק העיתון אתר אינטרנט חדש בהשקעה של 1.5 מיליון שקל[6].

ביוני 2009 הוכרז כי העיתון יחל בהוצאת מהדורה יומית דיגיטלית אשר תצא בצהריי היום ותופץ באימייל למנויים, בהשקעה של חצי מיליון ש"ח[7]. מהדורה מיוחדת זו הייתה נפרדת מזו שהודפסה בבוקר ימי חול ומהדורת יום שישי, וכללה 35 עובדים[8]. המהדורה החזיקה חודשיים והפסיקה פעולתה עם גיליון אחרון ב-29 ביולי 2009[9].

ב־23 בספטמבר 2014 הופק הגיליון האחרון של העיתון היומי. מתאריך זה מודפס רק עיתון סוף־שבוע.

תקופת בן צביעריכה

תחת בן צבי מקור ראשון הגדיל את נוכחתו בשיח הציבורי בישראל ואת מנעד תחומי העיסוק. עם זאת גם בתקופת שלמה בן צבי סבל מקור ראשון מגרעון כלכלי, כמו גם מניהול תזזיתי שהביא לריבוי הוצאות. מיד עם רכישת העיתון הועברה המערכת מפתח תקווה לבית קלקא בתל אביב ומשם לגן הטכנולוגי במלחה שבירושלים[10]. מוספים נפתחו ונסגרו, עיתונאים, כותבים ומנהלים גויסו ופוטרו. כדי להתגבר על המשבר הורה בן צבי על קיצוצי שכר וצעדי התייעלות נוספים. בד בבד, לאחר שעובדים גילו כי לא קיבלו הפרשות סוציאליות ושכרם עוכב זמן רב, הם פתחו במאבק כנגד הנהלת העיתון. בנובמבר 2008 דווח[11] על קשיים כספיים אליהם נקלע העיתון ועובדי העיתון אף הגישו לבית המשפט בקשה לפירוק העיתון[12]. העיתון התמודד עם המשבר על ידי קיצוץ בתוכן, העלאת מחירים, פיטורי עובדים, סגירת אתר האינטרנט וארכיון הכתבות של העיתון, וצעדים נוספים. חרף הקשיים הפנימיים העיתון המשיך לצאת באופן סדיר.

בפברואר 2012 אתר העיתון הותקף על ידי האקרים פלסטינים[13].

בספטמבר 2012 רכש בן צבי את עיתון מעריב. הוא שילב את כותבי מקור ראשון במעריב ובאתר העיתון מעריב nrg[14], בנוסף העביר את הדפסת "מקור ראשון" לבית הדפוס של "מעריב", במקום בית הדפוס של "הארץ"[15]. עם זאת, רכישת הענק הביאה את שני העיתונים לקריסה. העיתונים, שבאותה עת כבר היו לפותים זה בתוך זה, הן בתוכן הן בניהול, נקלעו להליך פירוק. ב-9 במרץ 2014 אושרה בקשתו של בן צבי לצו הקפאת הליכים לחודשיים לעיתונים "מקור ראשון" ו"מעריב"[16]. העיתון העומד למכירה יחד עם העיתון "מעריב", והוגשו מספר הצעות כולל מ"ישראל היום", "ג'רוזלם פוסט", "ידיעות אחרונות" וקבוצה בראשות המנכ"ל אודי רגוניס[17].

תקופת אדלסוןעריכה

ב-30 במרץ 2014 אישר בית המשפט המחוזי בירושלים את מכירת העיתון ל"ישראל היום" ב-14 מיליון שקלים[18] ואת מכירת אתר nrg תמורת 3 מיליון שקלים. ביצוע המכירה התעכב עקב בדיקה ממושכת של הממונה על ההגבלים העסקיים דייוויד גילה,עקב חשש לפגיעה בתחרות בשוק העיתונים בישראל[19]. עובדי העיתון יצאו למאבק ציבורי[20], וב-30 באפריל 2014 אושרה הרכישה[21]. תוכני העיתון פורסמו באתר nrg עד לינואר 2018, אז נסגר אתר nrg והחליף אותו אתר חדש של "מקור ראשון". ארכיון nrg, ובכלל זה כתבות "מקור ראשון" שפורסמו באתר, זמינים באינטרנט תחת הדומיין של "מקור ראשון".

ביולי 2014 מינה אדלסון את חגי סגל לעורך הראשי של העיתון[22]. בנוסף גייס את אראל סג"ל כבעל טור[23], והכפיל את מספר העותקים המופצים לכ-80 אלף[24].

לפי סקר TGI מינואר 2018, החשיפה אליו בסופי השבוע עומדת על 3.8 אחוזים[25].

בינואר 2019 נפסק שכתבה שפורסמה ב"מקור ראשון" בשנת 2012 הייתה בגדר הוצאת דיבה, והעיתון חויב לפצות את התובע ב-80,000 ש"ח ועוד 40,000 ש"ח הוצאות משפט[26].

מבנה העיתוןעריכה

מאז 2005 כולל מקור ראשון את המוספים הבאים:

מוספי עברעריכה

מ-1 בינואר 2005 ועד פברואר 2006 הופיע מדי שבוע 'השבועון', מוסף תרבות ומדריך שידורים והצגות. את 'השבועון' ערכה תמר נשר-רטי. סגן העורכת היה שי צלר.

בתחילת דרכו של העיתון בפורמט החדש הופיע מוסף נופש, שהפך לדו-שבועי ועד מהרה בוטל.

ביוני 2006, חודשים אחדים לאחר ביטול 'השבועון', נוסף מוסף דו-שבועי שנקרא 'שישי ישראלי', שתוכנן להפוך לשבועון. הוא היה מוסף כרומו, בפורמט קטן, ובו מדורים, טורים, ובעיקר כתבות מגזין בנושאי אקטואליה ואקטואליה רכה. לאחר כשלושה חודשים הוא בוטל.

המוספים כלכלה בעריכת הכלכלן ערן בר-טל וספורט בעריכת דותן מלאך, היו בעבר מוספים נפרדים, אך מאז יולי 2012 הם חדלו להופיע כמוספים נפרדים, ונכנסו אל תוך דפי המגזין "מוצש". בינואר 2013 נחתם הסכם עם עיתון העסקים "גלובס" להפקת מוסף יומי, בתחום העסקים והכלכלה שצורף למהדורה היומית של "מעריב" ו"מקור ראשון"[28]. לאחר פחות משנה שיתוף פעולה זה פסק.

במשך תקופה מסוימת הוציא העיתון את שבת הגדול - מוסף הגות מורחב, שהופיע שלוש פעמים בשנה בעריכת יואב שורק, ואף את מקורי - עלון שבת שהופץ חינם בבתי הכנסת וכלל כתבות מקוצרות מהעיתון "מקור ראשון" ומדורים נוספים, אך הוא חדל להופיע בשלהי 2010.

צדק - חדשות ופרשנות מעולם המשפט, הדין וההלכה. ערך: יהודה יפרח.

  • נשים - מוסף המיועד לנשים (החל להופיע בקיץ 2006, ומתפרסם פעם בשבועיים), בעריכת לימור גריזים-מגן[29]. קדם לו המגזין "פני אישה" בעריכת איילת קדם ואחריה רוני שוב.
  • אותיות - עיתון ילדים ונוער. פרי איחוד שנעשה בשנת ה'תשע"א בין המוסף "מקור לילדים" לבין עיתון הילדים והנוער הדתי הוותיק אותיות. תחילה נקרא העיתון המאוחד "אותיות לילדים", ולאחר מכן חזר להיקרא "אותיות, עיתון מבית "מקור ראשון"". הגיליון הראשון של "מקור לילדים" הופיע בכ"ז בכסלו תשס"ה, 10 בדצמבר 2004. העורכות היו אתי אלבוים ואורית זימר. בשנים שקודם לכן הופיע מדור לילדים בן שני עמודים במוסף "דיוקן". עורכו בשנותיו האחרונות היה אהוד מקסימוב. ובין כותביו היו שושי גרינפלד, יואל חייט, יוסי שחר ואבינדב ויתקון.
  • סוכריות - עיתון לגיל הרך. ידוע כעיתון-האח של "אותיות".

גילויים בלעדייםעריכה

עורכי העיתוןעריכה

שם שנות עריכה
מאיר עוזיאל 1997-1998
עמנואל שילה 1999-2000
אמנון שומרון 2001-2004
אמנון לורד 2004-2009
אורי אליצור 2009-2013
חגי סגל מ-2013

המוסף "שבת"עריכה

מוסף "שבת" של "מקור ראשון" הוא מוסף בנושאי הגות, ספרות ומחשבה תורנית היוצא מאז שנת תשס"ד (2004). עורך המוסף מאז הקמתו ועד שנת תשע"ב היה יואב שורק, העורך כיום הוא הרב אלחנן ניר[30] ועורך מדור ביקורת הספרים הוא ד"ר שמואל פאוסט.

מוסף 'שבת' משלב תכנים יהודיים מובהקים עם תכנים ספרותיים ואמנותיים כלליים - במתכונת דומה למוסף "תרבות וספרות" של עיתון הארץ. תחומי עיסוקו רחבים יותר ממוסף ספרותי רגיל, וכן היקפו - 24 עמודים כמעט לכל אורך שנות הופעתו. המוסף זוכה להערכה רבה ונחשב במה מכובדת, שבה מפרסמים סופרים, משוררים, מתרגמים, חוקרים, ותלמידי חכמים באופן שוטף, והוא משמש גם במה לפרסום סיפורים קצרים ושירה. פורמט המוסף עבר שינויים קלים בלבד מאז הופיע לראשונה. בשער מופיעה יצירת אמנות (ציור או צילום) ובצידה ציטוט[31].

תקופה קצרה המוסף יצא במתכונת דומה כמוסף התרבות של העיתון מעריב בשם "ערב שבת", והכיל חומרים ייחודיים ובהם טור שבועי של דב אלבוים ואת טורו של יאיר שלג. המדורים במוסף הם: מאמר קבוע על פרשת השבוע שכותבו משתנה מחומש לחומש; "ערכים מלקסיקון יהודי" - מדורו של הפרופ' שלום רוזנברג; מדור ביקורת שירה של יונתן ברג; מדור ביקורת מוזיקה של עמיחי חסון; "לפנאי ולפנים" – טור של חיותה דויטש; "בשפה אחרת" - סקירה חודשית של כתבי עת מן העולם מאת זאב שביידל; "ישן מפני חדש" טור ספרים של אדמיאל קוסמן; מדור העוסק ברבנות בקהילות יהודיות בעולם אותו כותב הרב אליהו בירנבוים.

ביקורתעריכה

הקו הליברלי של העיתון בענייני אמונה, הלכה וצניעות ספג ביקורת מכמה גורמים בציבור הדתי לאומי. בסיוון תשע"א פרסם הרב ישראל רוזן מאמר ביקורת על מוסף 'שבת' של העיתון בעלון שבת בשבתו, ובו כינה את המוסף "קונסרבטיבי" ואת עורכו, יואב שורק, "מטיף ומדיח"[32]. בטבת תשע"ז התייחס הרב שמואל טל בריאיון לעלון עולם קטן לפניו הנוכחיות של העיתון אותו הקים, ביקר את אי-מחויבותו של העיתון להלכה, את היותו במה למאמרי כפירה, ואת רמת הצניעות שלו; ואמר שהוא גרוע בעיניו הרבה יותר מאשר עיתון חילוני מוצהר[33]. בתגובה לדברי הרב טל, טען עורך העיתון חגי סגל כי אין שחר לטענות[34]. למאמר הגיבו הרב ארל'ה הראל[35] והרב הראל דביר[36] אשר חיזקו את דברי הרב טל וענו לטענותיו של חגי סגל.

בספטמבר 2011, עשרות מודעות נתלו באזור יהודה ושומרון נגד העיתון, עקב עמידתו הנחרצת באותה תקופה נגד פעולות "תג מחיר" שנקטו פעילי נוער הגבעות[37].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מקור ראשון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ישי פלג, ‏הראשון לזהות: מאיר עוזיאל חוזר לימיו כעורך המייסד של מקור ראשון, בעיתון מקור ראשון, 22 ביולי 2022
  2. ^ 1 2 שבועון הימין "מקור ראשון" מחדש הופעתו עם מו"ל חדש, באתר גלובס, 12 בדצמבר 1999
  3. ^ אבי שאולי, ‏גם קונרד מוריס מתקדם לקראת רכישת השליטה באנגל משאבים, באתר גלובס, 3 במרץ 2010
  4. ^ יועד קדרי, "מקור ראשון", במחשבה שנייה, באתר העין השביעית, 3 ביוני 2009
  5. ^ יעל גאוני, ‏"הארץ" חזר להדפיס את "מקור ראשון" ו"הצופה" לאחר שהסדיר מחלוקת כספית עם בן-צבי, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2007
  6. ^ יעל גאוני, ‏העיתון "מקור ראשון" משיק אתר אינטרנט חדש בהשקעה של 1.5 מיליון שקל, באתר גלובס, 17 ביוני 2007
  7. ^ עידן יוסף, תפוצה מתרחבת: מקור ראשון במהדורה דיגיטלית, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 01 ביוני 2009
  8. ^ יעל גאוני, ‏"מקור ראשון" עובר גם לאינטרנט: יפיץ בצהריים מהדורה דיגיטלית לכ-100 אלף מנויים, באתר גלובס, 01 ביוני 2009
  9. ^ אמנון בזק, ‏הצצה ראשונה לאתר האינטרנט החדש של "מקור ראשון", באתר כיפה, 23 במאי 2012
  10. ^ רועי ברק, ‏מערכת העיתון "מקור ראשון" עוברת לירושלים, באתר גלובס, 8 בפברואר 2012
  11. ^ ענת קם‏, 12% מעובדי מקור ראשון יפוטרו, באתר וואלה!‏, 20 בנובמבר 2008
  12. ^ יצחק דנון, ‏ביהמ"ש: העיתון "מקור ראשון" יגיב בתוך 72 שעות לבקשת הפירוק של העובדים, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2008
  13. ^ רועי גולדנברג, ‏אתר העיתון "מקור ראשון" הותקף הבוקר ע"י האקרים, באתר גלובס, 20 בפברואר 2012
  14. ^ לי-אור אברבך, ‏עובדי "מעריב" לבן-צבי: עצור את המיזוג עם "מקור ראשון", באתר גלובס, 11 בדצמבר 2012
  15. ^ לי-אור אברבך, ‏מכה ל"הארץ": בן צבי מעביר את הדפסת "מקור ראשון" ל"מעריב", באתר גלובס, 16 בינואר 2013
  16. ^ חובות בהיקף של 50 מיליון ש' הביאו את "מעריב" לבקש הקפאת הליכים, באתר גלובס, 5 במרץ 2014
  17. ^ שירות גלובס, ‏הערכות: עובדי "מקור ראשון" יתמכו בהצעת רגוניס, באתר גלובס, 25 במרץ 2014
    לי-אור אברבך, ‏"ישראל היום" מבקש לקנות את "מקור ראשון" ו-nrg, באתר גלובס, 24 במרץ 2014
    לי-אור אברבך, ‏"ידיעות אחרונות" לא יציע לרכוש את "מקור ראשון", באתר גלובס, 23 במרץ 2014
    נתי טוקר, "ישראל היום" ו"ג'רוזלם פוסט" הגישו הצעות לרכישת "מקור ראשון", באתר TheMarker‏, 24 במרץ 2014
  18. ^ לי-אור אברבך, ‏ביהמ"ש אישר מכירת "מקור ראשון" ו-NRG ל"ישראל היום", באתר ‏מאקו‏‏, ‏30 במרץ 2014‏
  19. ^ לי-אור אברבך, ‏גילה ל"מקור ראשון": איך תשמרו על חופש עיתונאי תחת אדלסון?, באתר גלובס, 29 באפריל 2014
    שירות גלובס, ‏בנט: דחקתי בגילה לקבל החלטה בעניין מכירת "מקור ראשון", באתר גלובס, 28 באפריל 2014
  20. ^ לי-אור אברבך, ‏עובדי "מקור ראשון" יוצאים להפגין: "בנט - האחריות שלך", באתר גלובס, 27 באפריל 2014
  21. ^ לי-אור אברבך, ‏הממונה על ההגבלים אישר את מכירת "מעריב" ו"מקור ראשון", באתר גלובס, 30 באפריל 2014
  22. ^ לי-אור אברבך, ‏חגי סגל מונה לעורך הראשי של עיתון "מקור ראשון", באתר גלובס, 8 ביולי 2014
  23. ^ לי-אור אברבך, ‏אראל סג"ל יכתוב טור שבועי ב"מקור ראשון" ובאתר nrg, באתר גלובס, 8 בפברואר 2015
  24. ^ לי-אור אברבך, ‏עידן אדלסון: "מקור ראשון" מכפיל את מספר העותקים, באתר גלובס, 21 במאי 2015
  25. ^ סקר TGI: מקור ראשון התחזק אך עדיין מאחור, באתר "סרוגים", 24 בינואר 2018
  26. ^ אורן פרסיקו, מה זה סוס טרויאני, באתר העין השביעית, 6 בינואר 2019
    לילך דניאל, "מקור ראשון" יפצה את עו"ד אריה רוטר ב-80 אלף שקל על הוצאת דיבה, באתר "תקדין", 6 בינואר 2019
  27. ^ רועי ברק, ‏ישי הולנדר מונה לעורך החדשות של "מקור ראשון", באתר גלובס, 5 ביולי 2011
  28. ^ שירות גלובס, ‏אושר שיתוף-הפעולה בין "מעריב" ו"מקור ראשון" לבין "גלובס", באתר גלובס, 10 בינואר 2013
  29. ^ רותי זוארץ, ‏השבועון "מקור ראשון" מוציא לאור מגזין חודשי - "נשים", באתר גלובס, 8 באוגוסט 2006
  30. ^ לשעבר העורך הספרותי במוסף
  31. ^ במשך שבע שנים הציטוט היה כזה המתייחס ליום השבת - אמרת חז"ל, קטע ספרות, סיפור חסידי או טקסט הגותי, תחת הכותרת "לקראת כלה". מאז תשע"ג הוחלף המדור ב"למעלה מן החול" - אף כאן קטע הגותי או ספרותי קצר, אך בלי קשר לשבת דווקא.
  32. ^ הרב ישראל רוזן, (עורך) עיתון מטיף ומדיח, באתר מכון צומת, ט"ז בסיון תשע"א, 18 ביוני 2011
    ראו גם מאמר קודם של הרב רוזן בנושא זה
  33. ^ ארנון סגל, קוצק, סניף יד בנימין באתר עלון עולם קטן, ז' בטבת תשע"ז, 5 בינואר 2017
  34. ^ חגי סגל, גם על עיתון אסור להגיד לשון הרע – תגובה לדברי הרב שמואל טל באתר עלון עולם קטן, י"ד בטבת תשע"ז, 12 בינואר 2017
  35. ^ הרב ארל'ה הראל, ‏הרב ארלה הראל: "לא רק שלא נעשה מנוי למקור ראשון אלא נקרא לבטלו", באתר "סרוגים", כ"א בטבת תשע"ז, 19 בינואר 2017
  36. ^ הרב הראל דביר, הציונות הדתית לאן? באתר עלון עולם קטן, כ"א בטבת תשע"ז, 19 בינואר 2017
  37. ^ רועי ברק, ‏פעולת "תג מחיר לייט" נגד העיתון "מקור ראשון", באתר גלובס, 21 בספטמבר 2011