אפרים משה קוה

משורר יהודי-גרמני

אפרים משה קוה (גרמנית:Ephraim Moses Kuh; ‏17313 באפריל 1790) היה משורר יהודי-גרמני.

אפרים משה קוה
Ephraim Moses Kuh
לידה 1731
ורוצלב, ממלכת בוהמיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1790 (בגיל 59 בערך)
ורוצלב, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1790 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

קוה נולד בברסלאו שהייתה אז בשלטון האימפריה האוסטרית, לאביו, משה דניאל קוה, איש עסקים יהודי עשיר. קוה קיבל חינוך תורני ובמקביל גם למד לימודי חול. למרות תקוותו של האב שבנו יתגדל בתורה, ביקש קוה ללמוד מדעים, והם התפשרו על כך שקוה ילמד את דרכי המסחר, ובין השאר למד לטינית ושפות מודרניות. לאחר מות אביו בשנת 1755 עבד קוה כרואה חשבון בעסק שניהל אחיו, ובשעותיו הפנויות קרא בספרות גרמנית וצרפתית. בשנת 1763 עבר לעבוד אצל דודו בברלין, שהיה תכשיטן של פרידריך השני, מלך פרוסיה, ובה התקרב למשה מנדלסון אשר הפגיש אותו עם ניקולאי אנגל, לימים מחנכו של יורש העצר פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה והסופר רמלר, אצלו למד קוה גרמנית. בשנת 1768 פוטר קוה על ידי דודו. כך מתואר העניין בהצפירה[1]:

"קוה היה בעל דמיון וכרוב בעלי הדמיון היה רך לב, בלתי-מנוסה במסות החיים, טוב ומטיב לכל. ויהי כאשר פזר צדקתו לכל דורש, נכשל בבני אדם שאינם מהוגנים והדבר הזה העלה עליו את חמת דודו ייתן לו חופשה ממשמרתו."

לאחר פיטוריו, יצא קוה לטייל ברחבי הולנד, צרפת, שווייץ וחלקים מגרמניה במשך כשנתים. בדרך הוא שמר מכל משמר על ספריו, מהם לא נפרד. באותה תקופה הוא הרגיש מושפל על שנדרש לשלם את מס הלייבזול שהוטל על היהודים מדי כניסתם לכל עיר ועיר מדינה ומדינה בגרמניה. בדוכסות סקסוניה-קובורג-גותה הוטל עליו קנס כבד על שהתחמק מתשלום הלייבזול, והוא מכר את בגדיו כדי שיוכל לשוב לברסלאו. בברסלאו החל לכתוב, וקיבל תמיכה מיהודים ונוצרים. על תקופה זאת נכתב בהצפירה: "הוא כפוסח על שתי הסעיפים לא בטח בכישרונו, כי רוח הפירוד נצנצה בנפשו פנימה, חלק לבו, על כן לא עלה במעלות לפי ערך כישרונו". קוה התרחק מהיהודים, וידידיו הנוצרים לחצו עליו להתנצר. נטען שלחץ זה הביא אותו למחלת נפש שסבל ממנה במשך שש שנים. במהלך אותה תקופה היו לו הפוגות ממחלתו, בהם כתב ממיטב שיריו. לאחר שנרפא כתב שירים שהסופר רמלר תיקן ודאג לפרסומם. בשנת 1786 הוא לקה בשבץ מוחי ונותר משותק עד מותו בשנת 1790. רוב שיריו של קוה פורסמו רק לאחר מותו, על ידי רמלר ולאחר מכן על ידי הרופא הנוצרי קאוש.

יצירתועריכה

בשיריו, קוה מתאר בחיות רבה את לאומיותו ונאמנותו לפרידריך הגדול ומתרעם על היחס הרע ליהודים בגרמניה. כמו כן הוא מביע בוז לכישלונות ולחולשות שלו ושל אחרים. שיריו זכו להערכה רבה אצל מנדלסון ובני זמנו.

המבקרים מעדיפים בין שיריו את האפיגרמות השנונות הקצרות, לרוב מלאות בסאטירה נושכת ובאירוניה. גאורג גרווינוס כתב על אחד משיריו "טוב יותר משירים דומים של יוהאן גליים (אנ')". קוה היה היהודי הגרמני הראשון בעת החדשה שזכה להכרה כמשורר. קוה הוא הגיבור של הרומן "משורר וסוחר" של ברתולד אוארבך שיצא בשטוטגרט בשנת 1839.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דור הנפילים, הצפירה, 21 בפברואר 1887