אצטילן

תרכובת

אצטילן (או אֵתין) היא תרכובת אורגנית בעלת הנוסחה הכימית C2H2 והיא המולקולה הפשוטה ביותר במשפחת האלקינים. אצטילן הוא גז מתלקח, חסר צבע וריח, בלתי יציב מבחינה כימית, וזאת כפועל יוצא מן הקשר המשולש שבין שני אטומי הפחמן במולקולה.

אצטילן
מבנה מולקולת אצטילן
מבנה מולקולת אצטילן
שם סיסטמטי אתין (ethyne)
כתיב כימי C₂H₂ עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 26.04 גרם/מול
מספר CAS 74-86-2
צפיפות 1.097 גרם/סמ"ק
מצב צבירה גז
טמפרטורת היתוך 80.8- °C
-192.35 K
טמפרטורת רתיחה 84- °C
-189.15 K
חומציות 25 ‏pKa
נקודת הבזק -18.15 °C
255 K
נקודת התלקחות 305 °C
578.15 K
אנתלפיית התהוות סטנדרטית −227.4 קילוג'ול למול
LD50 850,000 חלקים למיליון
NFPA 704
NFPA 704#סיכון לשריפהNFPA 704#אזהרות מיוחדותNFPA 704#אי יציבות / פעילותNFPA 704#סיכון בריאותי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החומר התגלה לראשונה בשנת 1836 על ידי הכימאי הבריטי אדמונד דייווי (Edmund Davy).

ייצור

עריכה

אצטילן מיוצר על ידי דחיסה של מתאן או כתוצר משני בתערובת אתילן בתהליך פיצוח של שרשרות פחמימנים, שמקורם בנפט גולמי.

אצטילן הוא גז שכיח יחסית בטבע וניתן למצוא אותו בעיקר באטמוספירה של כוכבי הלכת ענקים גזיים וזאת מכיוון שאצטילן נוצר גם באופן טבעי מפיצוח שרשרות ארוכות של פחמימנים בטמפרטורה שמעל C°‏1,500 האופייניות לאטמוספירות של כוכבי הלכת מסוג זה.

דרך נוספת לייצור היא באמצעות התגובה בין סידן פחמן וחמצן בשני שלבים בנוכחות מים:

שלב ראשון: יצירת סידן קרביד

CaO + 3C → CaC2 + CO

שלב שני: הידרוליזה

CaC2 + 2H2O → Ca (OH)2 + C2H2

שימושים

עריכה

כ-80% מתפוקת האצטילן משמשת בתהליכים של ייצור כימיקלים אחרים, וכ-20% הנוספים משמשים בתעשייה לצורכי ריתוך וחיתוך באמצעות תערובת של הגז עם חמצן. להבת התערובת של אצטילן וחמצן מייצרת טמפרטורה גבוהה במיוחד של C°‏3,300 (השלישית הגבוהה ביותר לאחר די-ציאנו אצטילן וציאנוגן) ולכן מאפשרת חיתוך והתכה של מתכות קשות במיוחד בתהליכי ייצור תעשייתיים.

אצטילן יכול לשמש גם לזירוז תהליך הבשלה של פירות. מגע של החומר סידן-קרביד עם לחות גורם לתגובת ייצור של אצטילן גזי אשר גורם לזירוז ההבשלה. תהליך ההבחלה באמצעות קרביד נחשב לפחות בטוח מכיוון שסידן קרביד ברמת ניקיון טכני (הנפוצה יותר) עלול להכיל זיהומים משניים קרצינוגניים.[1]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אצטילן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Mohammad Asif, Physico-chemical properties and toxic effect of fruit-ripening agent calcium carbide, Annals of Tropical Medicine and Public Health 5, 2012-05-01

http://www.atmph.org/article.asp?issn=1755-6783;year=2012;volume=5;issue=3;spage=150;epage=156;aulast=Asif