אקין
אקין (בקזחית: ақын, בקירגיזית, רוסית: акын) הוא "בארד" עממי, משורר וזמר-יוצר מאלתר בתרבות עמי קזחסטן וקירגיזסטן. האקינים נבדלים מהזמרים הקרויים "ז'יראו" המשמשים משוררים אפיים, מספרי סיפורים ומבצעי שירים. האקינים מאלתרים בצורת רצ'יטטיב מלודי, תכופות בקול גרוני, כשמלווים את עצמם בדומברה - אצל הקזחים, או בקומוז (בקזחית:קיל-קוביז) אצל הקירגיזים.
 | |||
 מורשת תרבותית בלתי מוחשית | |||
|---|---|---|---|
|
הרפרטואר שלהם כולל שירים הקרויים "טרמה" או "טולגאו", וגם כן שירים אפיים. אצל אוכלוסיות אנלפבתיות ברובן ושניהלו סגנון חיים נוודי, בתקופות שלפני המשטר הסובייטי, שיחקו האקינים תפקיד חשוב בביטוי המחשבות והרגשות, חשיפת העוולות והילול הגבורים.
בימינו האקינים ידועים בביצוע שירי אייטיס או אייטיש - דואו תחרותי בין שני זמרים. אצל עמים טורקים ומונגולים היו קיימים עוד שמות נרדפים למילה "אקין", כמו "בחשי", "אשיק", "שמאן" או "קאם". אצל בשקירים זמרים-יוצרים דומים נקראים "סֶסֶנים". השם "חאפז" ניתן למי שיודע לדקלם את הקוראן בעל פה.
בשנת 2014 הכיר ארגון אונסק"ו באמנות הנגינה בדומברה בקזחסטן כמורשת תרבותית בלתי מוחשית.
אקינים ידועים
עריכהקזחים
עריכה- ז'איאו מוסא בייז'אנוב (1929-1835),
- מהמבט אוטמיסוב (1846-1804),
- שרניאז ז'ארילגאסוב (1881-1917),
- סויונבאי אורנולי (1898-1815),
- בירז'אן-סאל קוז'אגולוב (1897-1834),
- קוראמסאולי אקאן-סרי (1913-1843),
- ז'מבול ז'באיולי, ידוע גם כ-ג'מבול ג'באייב (1945-1846),
- גזיז פמייזוללה (מת ב-1930),
- קנן אזרבאייב (1976-1884).
קירגיזים
עריכה- ז'איסאן
- טוקטוגולרצ'י (מאה ה-13-14)
- טוגולוק מולדו (1942-1860)
- טוקטוגול סטילגאנוב קוירוצ'ו (קודאיברגן אומורזאק אואולו) (1866-1941)
- קאליק אקייב (1953-1883)
- בארפי אליקולוב ("ז'ניז'וק" -"חסר השרוולים") (1949-1884)
לקריאה נוספת
עריכהNurmakhan, Zhanash: Kazaktyn 5000 akyn-zhyrauy. Almaty 2008. ISBN 9965-742-70-7 (בקזחית)
קישורים חיצוניים
עריכה- הקלטות של האפוס "אלפאמיש" בביצוע אקינים קזחים בארכיון לשירה אפית עממית טורקית ע"ש אויסל-ווקר של האוניברסיטה הטכנית טקסס (אורכב 05.01.2012 בארכיון Wayback Machine)
- על הזהות המרכז-אסיאטית בימי השלטון הרוסי
- .2002 Etienne Bours - Dictionnaire thématique des Musiques du monde, Fazard,Paris
