ארגורן

בלגנדריום של טולקין, אָרָגוֹרְן השני (באנגלית: Aragorn II, משמעות בסִינְדָרִין: "עץ־מלכות"), אֱלֶסָר טֶלְקוֹנְטָר (באנגלית: Elessar Telcontar, משמעות בקְוֶּנְיָה: "אבן העֲלָפִים – פסען"), הפסען (באנגלית: Strider) או תוֹרוֹנְגִיל (באנגלית: Thorongil, משמעות בסִינְדָרִין: "עיט הכוכב") הוא דמות בדיונית בספר "שר הטבעות" של ג'. ר. ר. טולקין ואחד מהגיבורים הראשיים של הסיפור האפי.

אָרָגוֹרְן
Aragorn

אָרָגוֹרְן בגילומו של ויגו מורטנסן בסדרת סרטי שר הטבעות של פיטר ג'קסון
אָרָגוֹרְן בגילומו של ויגו מורטנסן בסדרת סרטי שר הטבעות של פיטר ג'קסון
שם ספר	שר הטבעות
הופעה ראשונה	בספרים: אחוות הטבעת בסרטים: שר הטבעות: אחוות הטבעת
הופעה אחרונה	בספרים: שיבת המלך בסרטים: שר הטבעות: שיבת המלך
יוצרים	ג'. ר. ר. טולקין
גילום הדמות	ויגו מורטנסן
מידע
כינויים	הפסען, הדונדן, אֶסְטֵל, אֱלֶסָר טֶלְקוֹנְטָר, תוֹרוֹנְגִיל
גזע	בן אדם דונאדין, נצר לשושלת נומנור
מין	זכר
מקצוע	סייף, מנהיג צבאי
שיוך	אחוות הטבעת
נטייה	טוב
מומחיות	לחימה, שדאות, מנהיגות, ריפוי
כלי נשק	החרב "אנדוריל" (להבת המערב). חרב ארוכה, חץ וקשת, פגיון עלפי
אזרחות	מלך גונדור
דמויות קשורות
משפחה	אב: ארתורן, אם: גילרין, אישה: ארוון
חברים	פרודו בגינס, גימלי, לגולאס, גנדלף, אלרונד
אויבים	אורקים, טרולים, סאורון, סרומן

אָרָגוֹרְן השני
Aragorn II

לידה	1 במרס 2931
פטירה	1 במרס 120 (בגיל 208) רַת דִינֶן, מִינַס טִירִית
בת זוג	אַרְוֶּן אוּנְדוֹמִיאֵל
שושלת בית יִסִילְדוּר
תואר מצביא הנוטרים, מלך הממלכה המאוחדת, יורש יִסִילְדוּר אב אָרָתוֹרְן השני אם גִילְרֵין צאצאים אֶלְדָרִיוֹן, לפחות 2 בנות יורש העצר אֶלְדָרִיוֹן
מצביא הנוטרים ה־16 2951 – 1 במאי 3019 (כ־68 שנים) → אָרָתוֹרְן השני
מלך הממלכה המאוחדת ה־1 1 במאי 3019 – 1 במרס 120 (כ־120 שנים) אֶלְדָרִיוֹן ←

אָרָגוֹרְן הוא נצר למלכי אַרְנוֹר וליִסִילְדוּר. ביחד עם גַנְדָלְף, אָרָגוֹרְן מנהיג את אחוות הטבעת ומוביל את המאבק בסָאוּרוֹן שר האופל.

ביוגרפיה

אָרָגוֹרְן נולד לאָרָתוֹרְן השני, מצביא הנוטרים, ולאשתו, גִילְרֵין. שנתיים לאחר שנולד מת אביו אָרָתוֹרְן בקרב בגלל חץ אוֹרְקִים. אָרָגוֹרְן נלקח עם אימו לרִיבֶנְדֶל, שם הוא גדל בין עַלְפֵי רִיבֶנְדֶל אצל אֶלְרוֹנְד, אדון רִיבֶנְדֶל. שם, בפקודת אֶלְרוֹנְד, הסתירו ממנו את מוצאו, והוא כונה בשם "אֶסְטֵל", שפירושו בסִינְדָרִין "תקווה".

בגיל 20, כאשר חזר ממסע עם בניו של אֶלְרוֹנְד, סיפר לו אֶלְרוֹנְד על מוצאו משושלתו של יִסִילְדוּר. שם הוא נתן לו גם את טבעת בָּרָהִיר ואת שברי נַרְסִיל. למחרת הוא פגש לראשונה את אַרְוֶּן אוּנְדוֹמִיאֵל, בתו של אֶלְרוֹנְד, והשניים התאהבו זה בזה. הוא דיבר עם אימו על כך, והיא אמרה שזה לא ראוי שיתחתן עם עַלְפִית, במיוחד אחת ממוצא כה חשוב. גם אֶלְרוֹנְד הסביר לו ש”היא נעלה ממך לאין־שיעור”, ואמר לו שלא יתחתן עם אף אישה שהיא עד שיגיע הזמן ועד שיהיה ראוי לכך. אחרי כל זה אָרָגוֹרְן יצא למסעות של שלושים שנה ברחבי הארץ התיכונה.

בעלילת שר הטבעות

באחוות הטבעת

כאשר גילה גנדלף שפרודו בגינס קיבל בירושה מדודו, בילבו בגינס, את הטבעת האחת, הורה לפרודו לברוח מהפלך אל ריבנדל ולעבור בפונדק "הפוני המקפץ" שם הם היו אמורים לפגוש אותו. שלושה הוביטים נוספים הצטרפו אל פרודו במסעו. גנדלף נכלא בידי סרומן הלבן ולא הגיע לפונדק, אך למזלם של ההוביטים הם פגשו את ארגורן, שהיה ידוע באזור כזר מסתורי בשם "פסען", שהציל אותם מידי הנזגול והוביל אותם בבטחה לריבנדל, אף על פי שפרודו נפצע קשה במהלך המסע.

במועצה הגדולה של אלרונד, מגלים גנדלף ואלרונד את מוצאו האמיתי של אראגורן לבורומיר בן דנתור, הנציג של גונדור במועצה ובנו של העוצר השולט בה. אראגורן התנדב לסייע לפרודו לקחת את הטבעת למורדור ולהשמידה בהר האבדון (האש). יחד איתו מתנדבים גם העלף הנסיך לגולאס, הגמד גימלי, בורומיר וההוביטים סם גמג'י, מריאדוק ברנדיבאק (מרי) ופרגרין טוק (פיפין). ביחד עם פרודו וגנדלף יוצרים התשעה את "אחוות הטבעת".

ארגורן חוגר את החרב אנדוריל, שחושלה מחדש משברי נרסיל על ידי חרשי העלפים בבית אלרונד, החרב איתה כרת איסילדור את הטבעת האחת מאצבעו של סאורון.

במהלך ההרפתקה הפגין אראגורן את איכויותיו ואף נשא בנטל את המנהיגות לאחר שגנדלף אבד במכרות מוריה.

בשני הצריחים

לאחר התפרקות החבורה מוביל אראגורן מרדף בן שלושה ימים אחרי מרי ופיפין, שנשבו בידי אורקים. אראגורן סייע גם לתאודן מלך רוהן להחזיק מעמד (פיזית ומנטלית) במתקפה הגדולה של האורוק-האי של סרומן על מצולת הלם. אחייניתו של תאודן, אאווין, התאהבה בו ובהילת הלוחם האמיץ והכריזמטי שהוציא לעצמו במעללי הגבורה שלו.

בשיבת המלך

לבסוף הבין אראגורן שאל לו להימלט מייעודו. כדי לגייס תמיכה הוא נכנס בדרך המתים אל הר דימהולט וגייס את צבא אנשי ההר שהוחזקו במצב של אלמוות כעונש על הפרת שבועת אמונים ליסילדור. המתים סרו למרותו מאחר שהכירו בהיותו יורש איסילדור, ובעזרתם שחרר את מינס טירית, בירת גונדור מאיום שנשקף לה: שודדי ים שהתעתדו לתקוף את העיר מנהר האנדויין.

אחרי הקרב הגדול בשדות פלנור, יצא אראגורן בראש צבאות המערב לעבר מורדור כדי להסיח את דעתו של סאורון מפרודו, שחדר בינתיים למורדור. פעולה זו עזרה לפרודו במשימת השמדת הטבעת.

לאחר שהושמדה הטבעת האחת, הגשים את חלומו והתחתן עם ארוון, שנהפכה לבת תמותה למענו. אאווין, שהייתה מאוהבת בו, מצאה ניחומים בזרועותיו של פרמיר, אחיו הצעיר של בורומיר. במעמד מכובד, הוכתר אראגורן כ"אלסר", צור בני-לילית (כינוי שניתן לו מפי מלכת העלפים מלוריין, גלדריאל), ומלך גונדור וארנור. הוא שיקם את הממלכה מהריסותיה ונודע כאחד מגדולי מלכי האדם.

בסרטים של פיטר ג'קסון

בעיבוד הקולנועי של פיטר ג'קסון לספר שר הטבעות, גילם ויגו מורטנסן את דמותו של אראגורן. אראגורן מתואר בסרט כדמות משמעותית ביותר, ולמעשה היא זוכה לתשומת לב רבה מאוד, פחותה רק מפרודו, סאם וגולום. אראגורן מתגלה כמנהיג הטבעי של "אחוות הטבעת" ושני בחוכמתו ומנהיגותו רק לגנדלף.

בסרט אראגורן חמוש בחרב ארוכה, קשת ופגיון עלפי מעוקל. הוא לבוש בשריון עור ורק לפני הקרבות הגדולים עטה עליו שריון שרשראות כבד יותר. בסרט השלישי הוא קיבל לידיו את "אנדוריל" שחושלה משבריה של החרב "נרסיל". אראגורן מתגלה כלוחם מצוין וידיד נאמן.

ג'קסון בחר לתאר את יחסיו של אראגורן עם עלמת העלפים, ארוון (בגילומה של ליב טיילר), אף על פי שבספרים יש רק התייחסויות מועטות אליהם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארגורן בוויקישיתוף

• ארגורן, באנציקלופדיה של ארדה