רוהן
בלגנדריום של טולקין, ממלכת רוֹהָן או בקיצור רוֹהָן (באנגלית: Rohan, משמעות בסִינְדָרִין: "ארץ הסוסים"[1]) היא ממלכה דמיונית הנמצאת בארץ התיכונה. אנשי רוֹהָן, הרוֹהִירִים, ידועים כפרשים מיומנים ואמיצים.
| |||
![]() | |||
צולם במאגר פולבורן, מרכז אוטגו. בסרטי שר הטבעות, סצנות ברוהן צולמו במאגר זה. | |||
מוטו לאומי | קדימה, אֵאוֹרְלִינְגָס! | ||
---|---|---|---|
ממשל | |||
משטר | מונרכיה | ||
ראש המדינה | מלך רוֹהָן | ||
מלך רוֹהָן | אֶלְפְוַּין "הנאה" | ||
שפה נפוצה | רוֹהִירִית | ||
עיר בירה | אֵדוֹרָס (לשעבר אַלְדְבּוּרְג) | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | הארץ התיכונה | ||
היסטוריה | |||
הקמה | גוֹנְדוֹר נותנת לרוֹהִירִים את מחוז קָלֵנַרְד'וֹן כתגמול על עזרתם בקרב בשדה הקֶלֶבְּרַנְט | ||
תאריך | 2510[א] | ||
ישות קודמת |
![]() | ||
שליטים בולטים |
1. אֵאוֹרְל "הצעיר" 2. בְּרֵגוֹ 3. אַלְדוֹר "הזקן" 7. דֵאוֹר 9. הֶלְם "יד-פטיש" 10. פְרֵאָלָף 11. בְּרִיטָה "האהוב" 13. פוֹלְקָה 14. פוֹלְקְוַּין 16. תֶנְגֵל 17. תֵאוֹדֶן 18. אֵאוֹמֶר 19. אֶלְפְוַּין "הנאה" | ||
שונות | |||
סמלים לאומיים | סוס | ||
![]() | |||
רוֹהָן בזמן עלילת שר הטבעות: באדום רוֹהָן, בוורוד שטחים שלשעבר היו בשליטת רוֹהָן, בלבן ממלכות ומדינות אחרות | |||
![]() ![]() |
אטימולוגיה
עריכההמונח "רוֹהָן", משמעותו בסִינְדָרִין "ארץ הסוסים".[1] השם נובע מכך שהרוֹהִירִים, אדוני הארץ, רכבו על סוסים בקרב בשדה הקֶלֶבְּרַנְט, מה שגרם לרושם ראשוני שלהם בתור רוכבי סוסים. בנוסף, הרוֹהִירִים התמידו לרכוב על סוסים במהלך שלטונם ברוֹהָן, והם בעליהם של המֵאָרָאִים, סוסים החזקים ומהירים יותר מסוסים אחרים.[2] השם היותר מדויק הוא "רוֹכַנְד" שמתחלק למילים "רוֹך" (סוסים) ו"אַנְד" (ארץ).[3]
הרוֹהִירִים קוראים לארצם "רִידֵנָה מֵירְק", שמשמעותו "ארץ האבירים".[4]
היסטוריה
עריכהרקע
עריכהרקע גאוגרפי: קָלֵנַרְד'וֹן
עריכהבעידן השני, סָאוּרוֹן הוביל צבא גדול למלחמה נגד העֲלָפִים דרך קָלֵנַרְד'וֹן ופלש לאֶרְיָדוֹר דרכה.[5] לאחר שהובס על ידי צבאה של נוּמֶנוֹר ברח באותה הדרך בה הגיע, אך במזרח קָלֵנַרְד'וֹן, החלק הקטן שנשאר לו מצבאו העצום לשעבר הושמד, והוא ברח למוֹרְדוֹר עם משמר ראשו בלבד.[6]
בעידן השלישי, כאשר אֶלְדָקָר חזר מגלותו לגוֹנְדוֹר במטרה לתבוע את כיסאו, הצטרפו אליו רבים מקָלֵנַרְד'וֹן.[7] קָלֵנַרְד'וֹן סבלה כמו כל גוֹנְדוֹר מהמגפה הגדולה. בזמן השלום הזהיר התמעטו תושבי קָלֵנַרְד'וֹן, כאשר הנמרצים מביניהם יצאו למזרח, בזמן שאלו שנשארו לא הרגישו שייכות לגוֹנְדוֹר. חילות המצב לא חודשו, ודמם התערב עם דמם של העמים הסמוכים.[8]
רקע אתני: אֵאוֹתֵאוֹד
עריכה- ערך מורחב – אאותאוד
הקמה: פלישת רוכבי הקרונות
עריכהרוכבי הקרונות היו עם או עמים רבים של בני המזרח, אבל היו חזקים ומחומשים טוב יותר מכל בני המזרח שהיו לפניהם. הם תקפו את גוֹנְדוֹר ושיעבדו את אנשי הצפון במזרח ודרום ר'וֹבַנְיוֹן. רבים נמלטו צפונה והקימו את האֵאוֹתֵאוֹד. קָלִימֶהְּטָר, מלך גוֹנְדוֹר, הסתייע באֵאוֹתֵאוֹד בפיקודו של מַרְ'וִינִי והשמיד כמעט שליש מצבאם בדָגוֹרְלָד בשנת 1899.[א][9] לאחר מכן פרץ מרד של אנשי הצפון המשועבדים, ששרפו רבים מבתיהם, מחסניהם וקרונותיהם של רוכבי הקרונות. אך רובם מתו, בגלל שלא היו חמושים כראוי.[10] בשנת 1944[א] רוכבי הקרונות ניצחו את האֵאוֹתֵאוֹד ואנשי גוֹנְדוֹר.[11]
שושלת פְרוּמְגָר
עריכהמסופר שפְרוּמְגָר הוביל את עמו לארץ האֵאוֹתֵאוֹד. בנו, פְרָם, ירש אותו. בימיו הטיל אימה על כל סביבתו סְקָתָה "התולע", דרקון שהתגורר באֶרֶד מִיתְרִין. פְרָם קטל אותו ולקח את אוצרו העצום, הנלקח בעיקר מהגמדים. לאחר שהרג את סְקָתָה, הגיעו שליחים מהגמדים, שדרשו ממנו שיחזיר להם את האוצר שנלקח מהם על ידי סְקָתָה. לאחר שסירב ואף לעג להם הם הרגו אותו, אך לפי הנראה לא השיגו את האוצר בחזרה.[12]
אחד מצאצאיו של פְרָם היה לֵאוֹד, שנכתב עליו שעסק באילוף סוסי בר. יום אחד הוא תפס סייח לבן, שגדל להיות סוס שאיש לא הצליח לאלפו. לֵאוֹד ניסה לרכוב עליו, אך נפל מהסוס ומת כשראשו פגע בסלע. הסוס עצמו ברח.[12]
בנו, אֵאוֹרְל, היה רק בן 16 במות אביו. הוא נשבע לנקום על מות אביו, אך כשגילה את הסוס, במקום לירות בו ולהורגו כנקמה תפס אותו וקרא לו פֵלָרוֹף. מאז רכב אֵאוֹרְל רק על גבו, ללא אוכף ורסן.[12]
הקרב בשדה הקֶלֶבְּרַנְט
עריכה- ערך מורחב – הקרב בשדה הקלברנט
באחד הימים, אֵאוֹרְל שמע על מצוקתה של גוֹנְדוֹר כנגד הבַּלְכוֹת.[13] הוא אסף צבא גדול של כ-7,000 פרשים וכמה מאות של קשתים רכובים.[14] הוא יצא לדרך ולאחר מספר ימים הגיע לשדה הקרב. מצבם של אנשי גוֹנְדוֹר היה נורא, והם הלכו ונהדפו על ידי הבַּלְכוֹת. אֵאוֹרְל וצבאו הסתערו על הבַּלְכוֹת מאחור והפכו את פני הקרב; הבַּלְכוֹת נרמסו ונפוצו לכל עבר, בעוד שפרשיו של אֵאוֹרְל צדים אותם בשדה הקרב בזה אחר זה.[13] כאות תודה לעזרתם במלחמה, קִירִיוֹן, שליט גוֹנְדוֹר, נתן לרוֹהִירִים את מחוז קָלֵנַרְד'וֹן שיתיישבו בו,[15] והוא ואֵאוֹרְל נשבעו את 'שבועת קִירִיוֹן ואֵאוֹרְל', הקובעת שכל אחת מן המדינות תעזור לחברתה בעת צרה.[12]
הממלכה
עריכהתקופת השושלת הראשונה
עריכהאֵאוֹרְל היה שליטה הראשון של ממלכת רוֹהָן, אך לא החזיק בתפקיד זה לזמן רב. הוא קבע את הבירה בפוֹלְד.[16] הוא נספה באחד הקרבות נגד בני מזרח נוספים והמלוכה עברה לבנו, בְּרֵגוֹ. בְּרֵגוֹ הדף את בני המזרח והדף פלישה נוספת, הפעם של בני דוּן, אל מעבר לנהר האַיסֶן.[8] לאחר מכן העביר את הבירה לאֵדוֹרָס וציווה לבנות את מֶדוּסֶלְד, כדי שתשמש משכן למלכי רוֹהָן.[17] בנו השני, אַלְדוֹר, שנקרא "הזקן" בגלל אורך ימיו, הניס את בני דוּן שנותרו ממזרח לאַיסֶן או שיעבד אותם, ואף פלש לשטחם שלהם באֶנֶדְוַּית כפעולת תגמול.[ב][8] בנו הרביעי, פְרֵאָה, ירש את כס אביו בשנת 2645.[א][ג][19] עליו ועל שני המלכים הבאים אחריו, פְרֵאָוַּין וגוֹלְדְוַּין, לא נאמר הרבה, כי שלום ושפע שררו בשנות שלטונם. בימי דֵאוֹר, המלך השביעי, החלו בני דוּן להציק לרוֹהָן, פלשו לחבל המערבי ופשטו על שבטי הרוֹהִירִים ועל סוסי הרבייה שלהם. דֵאוֹר יצא בראש משלחת מלחמה צפונה, נתקל בקבוצה גדולה של בני דוּן, והרג אותם. לאחר מכן הסיר מצור של בני דוּן על אַיסֶנְגַרְד, אך השליחים ששלח אליה נתקלו במטח חיצים. לימים התגלה ששליטי אַיסֶנְגַרְד, אשר היו קרובים בקשר דם אל אנשי דוּן, פתחו את השערים בפני קבוצה של בני דוּן, שנכנסו לעיר כשאין מי שיעצור אותם וטבחו ביושביה. דֵאוֹר שלח משלחת אל שליט גוֹנְדוֹר, אך הוא אינו הסכים להביא לעזרתם תגבורת.[20] לדֵאוֹר לא הייתה היכולת לסלק אותם משם, והוא נאלץ להשאיר חיל פרשים גדול בחבל המערבי. בני דוּן עדיין שלטו על אַיסֶנְגַרְד גם בימי בנו, גְרַם.[21] בימי המלך התשיעי, הֶלְם, נפלה צרה גדולה על רוֹהָן: אויבים תקפו את רוֹהָן ממזרח, ובני דוּן, שהרגישו שיש להם הזדמנות פז לנקום ברוֹהִירִים, כינסו את אויבי גוֹנְדוֹר ורוֹהָן, חצו את האַיסֶן וירדו מאַיסֶנְגַרְד.[22] הרוֹהִירִים הוכו מכה ניצחת וארצם נכבשה. הרוֹהִירִים שלא נהרגו ולא נלקחו לעבדים ברחו לגאיות ההרים. הֶלְם נוצח וספג אבדות כבדות, ונסוג למצד הקרן ובנקיק מאחוריו (שלימים נקרא "מצולת הֶלְם"). מנהיג בני דוּן, וּוּלְף, ישב באֵדוֹרָס והתכנה "מלך רוֹהָן".[ד] בסופו של דבר, בן אחותו של הֶלְם, פְרֵאָלָף, אסף את האנשים שברחו לדוּנְהֵירְג, הפתיע את וּוּלְף באֵדוֹרָס, והמיתו. לאחר השלגים ששטפו את הארץ בתקופת המצור, פקדו את הארץ שיטפונות גדולים ועמק נהר העֵצָנִים הפך לביצה גדולה. הפולשים שבאו מהמזרח מתו מהשיטפונות או נסוגו. בסופו של דבר, גוֹנְדוֹר באה לעזור לרוֹהִירִים,[ה] ולפני צאת שנת 2759[א] בני דוּן נהדפו מהארץ.[23]
תקופת השושלת השנייה
עריכהלאחר שניצח בעזרתה של גוֹנְדוֹר את בני דוּן, הומלך פְרֵאָלָף למלך רוֹהָן.[ו] בטקס ההכתרה הופיע סָרוּמָן, הביא מתנות למלך הטרי ושיבח את האומץ של הרוֹהִירִים. הוא התקבל בברכה וניתנו בידו מפתחות אוֹרְתַנְק. בנו המולך אחריו היה בְּרִיטָה "לֵאוֹפָה". בימיו נערכה מלחמה עם האוֹרְקִים. בימי בנו, וָּלְדָה, חשבו שכל האוֹרְקִים מתו, אבל הוא הומת על ידי האוֹרְקִים יחד עם כל בני לווייתו. בנו, פוֹלְקָה, היה צייד גדול, אבל נשבע שהוא לא יצוד אף חיה כל עוד יש אוֹרְק חי אחד ברוֹהָן. לאחר שהושמד מאחז האוֹרְקִים האחרון ברוֹהָן, יצא לצוד את חזיר הבר הגדול של אֶבֶרְהוֹלְט. הוא הרג את החזיר, אך מת מחטיו. בימי שלטונו של בנו, פוֹלְקְוַּין, הרוֹהִירִים התאוששו מפלישתם של בני דוּן. הוא כבש מידיהם את השטח בין נהרות האֲדוֹרְן והאַיסֶן. כאשר שמע שבני הָרָד תוקפים את גוֹנְדוֹר, שלח לעזרתה צבא גדול בראשות שני בניו, פוֹלְקְרֵד ופַסְטְרֵד.[19] שניהם נהרגו בקרב יִתִילְיֵן. שליט גוֹנְדוֹר, טוּרִִין השני, שלח זהב רב כפיצוי על מותם. בנו הרביעי של פוֹלְקְוַּין, פֶנְגֵל,[ז] היה חמדן, בין באוכל ובין בממון. בנו השלישי אך בנו הזכר הראשון, תֶנְגֵל, עזב את רוֹהָן כשהגיע לבגרות והתגורר זמן רב בגוֹנְדוֹר, שם נחל כבוד רב משליטה באותם ימים, טוּרְגוֹן. אשתו, מוֹרְוֶּן, ילדה לו שלושה בנים, השני שבהם והזכר הראשון נקרא תֵאוֹדֶן. במות אביו, פֶנְגֵל, קראו הרוֹהִירִים לתֶנְגֵל לחזור, והוא שב ללא רצון. מוֹרְוֶּן נולדה לו עוד שתי בנות ברוֹהָן. האחרונה שבהן, תֵאוֹדְוִּין, נחשבה ליפה מכל בנותיו. זמן קצר לאחר שיבת תֶנְגֵל לרוֹהָן, החל סָרוּמָן להציק לרוֹהָן. בימי שלטונו של בנו, תֵאוֹדֶן, סָרוּמָן נכנס למלחמה גלויה ברוֹהָן. בשנת חייו האחרונה הוביל את הרוֹהִירִים לניצחון במצולת הֶלְם על סָרוּמָן ויצא לעזור לגוֹנְדוֹר כנגד מוֹרְדוֹר. הוא מת בידי המלך המכשף של אַנְגְמָר בקרב שדות הפֶּלֶנוֹר.[25]
תקופת השושלת השלישית
עריכהאת תֵאוֹדֶן ירש בן אחותו תֵאוֹדְוִּין, אֵאוֹמֶר. הוא יצא למסעות מלחמה רבים יחד עם מלך הממלכה המאוחדת של אַרְנוֹר וגוֹנְדוֹר, אָרָגוֹרְן. בימי אֵאוֹמֶר זכו הרוֹהִירִים לשלום שרצו. במותו בשנת 63[ח] ירש אותו בנו, אֶלְפְוַּין "הנאה".[26]
גאוגרפיה
עריכהרוֹהָן היא ארץ מישורית,[27] הממוקמת בין שני רכסי הרים: הרי האובך[28][29] וההרים הלבנים.[30][31][32]
מחוזות
עריכהרוֹהָן מחולקת לשלושה אזורים עיקריים:
- החבל המזרחי, הגובל במזרח עם האַנְדוּין ועד לביצות בשפכי נהר העֵצָנִים,[31] ובמערב עם ארצות המלך.
- החבל המערבי, הגובל במערב עם נהר האַיסֶן במפגשו עם האֲדוֹרְן,[33] ובמזרח עם ארצות המלך.
- ארצות המלך, המשתרעות בין החבל המזרחי לבין החבל המערבי.
גבולות
עריכהגבולות ממלכת רוֹהָן נקבעו עוד על ידי קִירִיוֹן ואֵאוֹרְל לאחר הקרב בשדה הקֶלֶבְּרַנְט.[33]
הגבול הצפוני היה מגבולותיה של אַיסֶנְגַרְד והלאה מזרחה לאורך גבולותיו הדרומיים של יער פַנְגוֹרְן עד לנהר צלוּל-זרם.[33]
הגבול המערבי היה מנהר האַיסֶן במפגשו עם האֲדוֹרְן, והלאה צפונה אל אַיסֶנְגַרְד.[33]
הגבול המזרחי היה מהאַנְדוּין והמצוק המערבי של אֵמִין מוּיל ועד לביצות בשפכי נהר העֵצָנִים.[31]
הגבול הדרומי היה ההרים הלבנים.[31]
צבא
עריכהפיקוד
עריכהעל צבאה של רוֹהָן פיקדו שׂרי-האלף של הספָר. תחום פיקודו של שׂר-האלף הראשון היו ארצות המלך. הוא פיקד על הפרשים של מפקד אֵדוֹרָס, שגויסו מהאזור הזה ומהשטחים של הספָר המערבי והמזרחי שאֵדוֹרָס הייתה נקודת הכינוס הנוחה להם ביותר. שׂרי-האלף השני והשלישי קיבלו שטח הפיקוד לפי צורך השעה.[16] שׂרי-האלף של הספָר יכלו להחזיק בביתם אֵאוֹרֶד למקרה הצורך, אותו יכלו להפעיל לפי שיקול דעתם.[34]
אֵאוֹרֶד
עריכה"אֵאוֹרֶד" היא ההגדרה הרוֹהִירִית לקבוצה כלשהי של פרשים המשרתת זמן מסוים, או לפעמים בדרך קבע בצבא המלך. בימיו של פוֹלְקְוַּין, שסידר את הצבא מחדש, נחשב "אֵאוֹרֶד" לכ-120 פרשים חמושים לפחות. משמעות המונח הוא "רוכב סוסים".[35]
אֵאוֹהֶרֶה
עריכה"אֵאוֹהֶרֶה" היה המונח שניתן לכל חיל הפרשים של רוֹהָן, שהורכב מכל האֵאוֹרֶד. האֵאוֹהֶרֶה היה תחת פיקודו של המלך בעצמו, שכן כל הצבא מעולם לא הוצב אלא במקרה של מלחמה. תֵאוֹדֶן היה יכול לאסוף רק 10,000 פרשים, מתוכם רק 6,000 באו לעזרתה של מִינַס טִירִית.[35]
תרבות
עריכההשמות והפרטים הרבים של התרבות הרוֹהִירִית נגזרים מתרבויות גרמאניות, במיוחד זו של האנגלו-סקסונים ושפתם: האנגלית העתיקה, אליה חש טולקין זיקה חזקה. אנגליה האנגלו-סקסונית הובסה על ידי הפרשים של הנורמנים בקרב הייסטינגס, וכמה חוקרי טולקין הציעו כי הרוֹהִירִים הם ההתבטאות של טולקין לרצונו לכך שהייתה חברה אנגלו-סקסונית ששמרה על "תרבות הרוכבים", והייתה מסוגלת להתנגד לפלישה כזו.[36]
סוסים ולחימה
עריכהצבאות הרוֹהִירִים היו ברובם פרשים. היחידה הטקטית הבסיסית הייתה האֵאוֹרֶד, מילה אנגלית עתיקה עבור "יחידה של פרשים, פרש", אשר בזמן מלחמת הטבעת פירושה היה כוח צבאי של לפחות 120 רוכבים.[35]
בזמן מלחמה, כל אדם כשיר היה חייב להתגייס. הרוֹהִירִים היו מחויבים בשבועת אֵאוֹרְל לעזור לגוֹנְדוֹר בעתות סכנה,[12] והאחרונה ביקשה את עזרתם באמצעות מתן החץ האדום.[37]
שפתם
עריכה- ערך מורחב – רוהירית
מקורה של שפתם, הרוֹהִירִית, הוא בחלקים העליונים של האַנְדוּין. למרות קרבתה ללשון המערב, הרוֹהִירִית לא הייתה מובנת לדוברי השפה הזאת.[38]
הרוֹהִירִית מתוארת על ידי לֵגוֹלָס ”כמו הארץ עצמה: פעמים היא עשירה ושופעת, ופעמים היא חמורה ונוקשה כהרים.”[39]
סמלה
עריכה- ערך מורחב – הסוס הלבן בשדה הירוק
סמלה הוא סוס לבן הרץ במישור עשב ירוק.[40] ישנם חוקרים שאומרים שטולקין שאב את הסמל מהסוס הלבן של אפינגטון שנחצב בדשא של מורדות הגיר באנגליה.[ט][41][42] הסמל בסרטיו של פיטר ג'קסון שונה ומראה סוס לבן על רקע שמיים שחורים, כששמש מאירה בהם ללא אור.[43]
בסדרת סרטי "שר הטבעות"
עריכהסצנות רוֹהָן בטרילוגיית שר הטבעות צולמו בהר סאנדיי (אנ') (Sunday mt.) שבמחוז קנטרברי בניו זילנד, שם צולמה העיר אֵדוֹרָס,[44][45] ובאזור מאגר פולבורן (אנ') שבמחוז אוטגו.[46]
את המלך תֵאוֹדֶן גילם ברנרד היל ואת הנסיכה אֵאוֹוִּין גילמה מירנדה אוטו.[47][48][49]
יצירה
עריכהככתוב למעלה, טולקין ביסס את רוֹהָן על האנגלו-סקסונים ועל סוסים.[36] למעשה, טולקין בהתחלה לא ידע לאיזה צד לשייך את הרוֹהִירִים, ורק לאחר שהמציא את שפתם, קבע שיהיו לצד גוֹנְדוֹר.[50]
ראו גם
עריכה- מלכי רוהן – רשימה של שליטיה של הממלכה
קישורים חיצוניים
עריכה- רוהן, באתר האנציקלופדיה של ארדה
- רוהן, באתר Tolkien Gateway (באנגלית)
ביאורים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 לעידן השלישי
- ^ בצורה זאת התחיל הסכסוך בין בני דוּן לרוֹהָן, שנמשך שנים רבות עד הקמת הממלכה המאוחדת של אַרְנוֹר וגוֹנְדוֹר.[8]
- ^ פְרֵאָה ירש את הכס משום ששלושת הקודמים היו בנות.[18]
- ^ כמובן שאין הוא היה מלך רוֹהָן באופן רשמי, אלא הוא רק כינה את עצמו כך.[23]
- ^ גוֹנְדוֹר לא באה לעזור לרוֹהָן לפני כן מכיוון שלה היו בעיות משלה עם אוּמְבָּר והָרָד.[24]
- ^ הֶלְם ובניו נספו במצור.[23]
- ^ כיוון ששני בניו הבכורים של פוֹלְקְוַּין, פוֹלְקְרֵד ופַסְטְרֵד, מתו בקרב, סביר להניח שאחריהם הייתה בת, כך שפֶנְגֵל הוא בנו הרביעי.
- ^ לעידן הרביעי
- ^ דבר זה הגיוני יחסית, משום שהסוס הלבן של אפינגטון נמצא כ-15 ק"מ בלבד ממקום מגוריו.[41]
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1179
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1159
- ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 351
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1168
- ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 264
- ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 266
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1008
- ^ 1 2 3 4 ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 412
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1010
- ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 323
- ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 325
- ^ 1 2 3 4 5 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1027
- ^ 1 2 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1026
- ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 331
- ^ Drout, Michael D. C. (2006). "Rohan". J.R.R. Tolkien Encyclopedia. United States. Routledge. p. 575. ISBN 978-0415969420. OCLC 71004244.
- ^ 1 2 ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 407
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1030
- ^ "Fréa". Elfenomeno (בספרדית). נבדק ב-2025-02-07.
- ^ 1 2 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1031
- ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 414
- ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 415
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1028
- ^ 1 2 3 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1029
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1015
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1032
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1033
- ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 413
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1125
- ^ מפת הרי האובך, באתר האטלס של ארדה
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1123
- ^ 1 2 3 4 ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 339
- ^ מפת הארץ התיכונה, באתר האטלס של ארדה
- ^ 1 2 3 4 ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 338
- ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 408
- ^ 1 2 3 ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 348
- ^ 1 2 Honegger, Thomas (2011). The Rohirrim: 'Anglo-Saxons on Horseback'? An inquiry into Tolkien's use of sources. Tolkien and the Study of His Sources: Critical Essays. McFarland. p. 1.
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 764
- ^ "Rohanese". Tolkien Gateway.
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 478
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 803
- ^ 1 2 "Uffington's White Horse: A White Horse on a Hill: From Uffington to Rohan". Things That Talk (באנגלית). נבדק ב-2025-01-02.
- ^ England, Historic (2023-08-31). "6 Historic Places That Inspired Tolkien's Lord of the Rings". The Historic England Blog (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-01-02.
- ^ "White Horse". Tolkien Gateway.
- ^ Mount Sunday Track, אוסטרליה ניו זילנד, 21 ביולי 2020
- ^ "Mount Sunday". Tolkien Gateway.
- ^ "Poolburn". Otago Central Rail Trail.
- ^ "The Lord of the Rings: The Two Towers". Yahoo! Movies. אורכב מ-המקור ב-16 באוקטובר 2007. נבדק ב-9 במאי 2019.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "The Lord of the Rings: The Return of the King". Yahoo! Movies. אורכב מ-המקור ב-14 באוקטובר 2007. נבדק ב-9 במאי 2019.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "The Lord of the Rings (film series)". Tolkien Gateway.
- ^ Honegger, Thomas (2011). The Rohirrim: 'Anglo-Saxons on Horseback'? An inquiry into Tolkien's use of sources. Tolkien and the Study of His Sources: Critical Essays. McFarland. p. 4.