ויקיפדיה

ארב

עיר מקראית

אֲרַב היא עיר מקראית בהר יהודה. העיר נזכרת בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ"ב, כחלק מתיאור נחלת שבט יהודה, ונמנית בראש קבוצה 6 של רשימת ערי יהודה: "אֲרַב וְרוּמָה וְאֶשְׁעָן. וינים [וְיָנוּם] וּבֵית תַּפּוּחַ וַאֲפֵקָה. וְחֻמְטָה וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן וְצִיעֹר עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן."[1]

נראה שמכאן בא פַּעֲרַי הָאַרְבִּי, מגבורי דוד: "חצרו [חֶצְרַי] הַכַּרְמְלִי פַּעֲרַי הָאַרְבִּי."[2].

ארב במקרא עריכה

אֲרַב נזכרת כאמור ברשימת ערי יהודה. רשימה זו מתוארכת במחקר לחציה השני של תקופת המלוכה[3]. היא ערוכה בסדר גאוגרפי לא חמור, ונחלקו הדעות אם שיקפה חלוקה מנהלית של הממלכה, ובאיזה שלב: בימי חזקיהו טרם מסע סנחריב, או סביב ימי יאשיהו בשלהי התקופה[4]. מכלל המחקר ומסקר הר יהודה כולו עולה כי תארוך לימי חזקיהו אפשרי, אך יש עדיפות לתארוך לימי יאשיהו[5]. העיר התקיימה, איפוא, גם בתקופה זו.

קבוצה 6 ברשימת ערי יהודה היא קבוצת לב הר חברון, שבראשה חברון עצמה. מכאן שלתושבי הקבוצה והעיר יש קשר למשפחת הכלֵבים, אחת הגדולות במשפחות יהודה, אשר מסורותיה קושרות אותה לחברון ולסביבתה.

רשימת גיבורי דוד בה נזכר פַּעֲרַי הָאַרְבִּי נמנית בספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוקים ח'–כ"ט וכן בספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק י' עד פרק י"ב, פסוק כ"ב. על משמעות הרשימה נחלקו הדעות[6]. היקפה היישובי מתאים לשלב מוקדם בתקופת המלוכה, וכך גם הממצא הארכאולוגי מכל האתרים המזוהים (לרבות אתרה של ארב, להלן) ולכן ניתן ליחסה לימי דוד; אולם הדבר אינו מוכח, וגם נחלקו הדעות לגבי היקפה וטיבה של מלכות דוד.

הזיהוי עריכה

במחקר מקובל כי שם היישוב נשתמר בח' א-רביה שבדרום ההר[7]. אתר זה, שמספרו בסקר ישראל (1/33/15-09{320}), נסקר על ידי משה כוכבי, שפסל את הזיהוי בצדק בהיעדר שרידים הקדומים לתקופה הרומית-ביזנטית[8]. למרות זאת חזרה ארב וסומנה במקומה של ח' א-רביה במפות של חוקרים שונים גם אחרי פסילת הזיהוי[9].

כוכבי זיהה בח' א-רביה חאן ומצודה עם חלקלקת אבן, ושברים בודדים מהתקופה הרומית. האתר חזר ונסקר בידי שמריה גוטמן. בבדיקת קופסאות הסקר של שניהם זוהו בוודאות רק שפות מהתקופה הביזנטית וימ"הב, וגם את חלקלקת האבן מוטב לתארך לתקופה הביזנטית[5][10]. פרט לשרידי המבנים המאוחרים אין באתר כל זכר להצטברות עיים, סתירת הזיהוי מבוססת ביותר ולא נראה כי יד מקריות הממצא בדבר. ראוי להעיר כי האתר מופיע במפות כ-500 מ' במורד השלוחה מערבה ממקומו הממשי, שבנ"צ 15315.09340[5].

כבר ב-1981 הוצע לזהות את ארב בח' אום אל-עמד הסמוכה לח' רבייה[5]; במקביל ובאופן בלתי תלוי הגיע גליל[11] לאותה מסקנה, ופרסם את הצעתו כי אם יסתבר מבדיקות חוזרות שח' א-רביה לא יושבה בתקופת הברזל, ייתכן לזהות את ארב בח' אום אל-עמד הסמוכה. נראה שגם כוכבי נמנע מזיהוי מתבקש זה רק משום שהיה מנוגד לסכימת הגבולות שהציע, מתוך הנחה שסביבת א-רביה קרובה מדי לרבוד\דביר מקבוצה 5 מכדי שתתאים ליישוב מקבוצה 6[12]. משיקול זה נטה אולברייט לזהות את ארב בח' רבוד, השוכנת כ-1,400 מ' מא-רביה[12], אלא שזו זוהתה בוודאות כדביר המקראית.

נראה שלאור כל זאת יש לקבל את ההצעות לזיהויה של ארב בח' אום אל-עמד[5].

הממצא עריכה

ח' אום אל-עמד (אתר 1-2/44/15-09{320}) מרוחקת אך 1,500 מ' מח' א-רביה (1,800 מ' ממקומה המוטעה שבמפות[9]). היא כוללת שני אתרים נפרדים. באתר הצפוני הגבוה יותר (2) שרידי כנסייה על עמודיה הרבים, שוודאי העניקו לאתר את שמו. כ-150 מ' במורד השלוחה האתר הדרומי (1), ובו עיים קדומים. אתר זה (1) מצוי בנ"צ 15430.09445, גובה מוחלט 735 מ', גובה יחסי 2 מ'. שטח מרבי מוערך בכ-9 ד', ועליו יש להוסיף את שטח אתר (2) בתקופות בהן יושב גם הוא; שיא היישוב בתקופת הברזל 2ג. החרסים הקדומים שזוהו באתר בוודאות הם מתקופת הברזל 2ב (כ-5 ד'), אך זוהו גם שפה ושברי גוף העשויים להיות מהשלב הקודם (2א). בתקופות הברזל 2ג-ד התקיימה אולי פעילות יישובית גם באתר הגבוה (2), בהיקף שהוערך בכ-1.6 ד': השטח המצורף בתקופות אלה הוערך בתקופת הברזל 2ג בכ-10.5 ד' ובתקופת הברזל 2ד בכ-7.5 ד'. המשך היישוב בתקופות הפרסית (כ-4 ד'), הלניסטית (כ-4 ד'), כנראה גם רומית 1 ו-2 (כ-4.5 ד', מהם 1.5 ד' באתר הגבוה), ביזנטית (כ-6 ד', כמחציתם הכנסייה וסביבתה באתר הגבוה), ימי הביניים (כמו ברומית), עות'מאנית (כ-1.3 ד', באתר הנמוך בלבד).[5]

סיכום תולדות העיר עריכה

מהמסקנות ההיסטוריות והארכאולוגיות עולה כי ארב לא התקיימה בתקופת הברזל 1 (תקופת ההתנחלות). ייתכן מאוד שהחלה להתקיים כבר בראשית תקופת המלוכה, היינו ימי דוד, אך אין ודאות בדבר. לאחר מכן התקיימה לאורך כל תקופת המלוכה, וברצף היסטורי עד סמוך לימינו; שמה עבר לח' א-רביה הסמוכה, והשתמר שם.[5]

לקריאה נוספת עריכה

  • סקר א"י 3: 311 = Conder, C.R. & Kitchener, H.H. 1883. The Survey of Western Palestine, Vol. III - Judaea. (Sheets XVII-XXVI). London.
  • גרשון גליל, מחוזות ההר של ממלכת יהודה', כרך מט, תשמ"ד, ציון, עמ' 205–224.
  • אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 3: 19.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים נ"ב–נ"ד
  2. ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ה
  3. ^ אלברכט אלט, Judas Gaue unter Josia PJb 21, 1925}, עמ' 100-117. נמצא גם בכרך II של מאמריו, 1953: 267-288.
  4. ^ נדב נאמן, רשימות הערים של יהודה ובנימין וממלכת יהודה בימי יאשיהו. ציון נד, תשמ"ט, עמ' 17–71.
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 3: 19.
  6. ^ אנציקלופדיה מקראית ב: 400-398.
  7. ^ סקר א"י 3: 311 = Conder, C.R. & Kitchener, H.H. 1883. The Survey of Western Palestine, Vol. III - Judaea. (Sheets XVII-XXVI). London. אבל ב: 248 = Abel, F.M. 1933-38. Géographie de la Palestine, tomes I-II (3ème édition, 1967). Paris. ור' אנציקלופדיה מקראית א: 519.
  8. ^ משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 30, 75, אתר 217.
  9. ^ 1 2 אטלס כרטא לתקופת המקרא (מהדורה שניה מתוקנת), 1974, עמ' 118, מפה 130. נדב נאמן, רשימות הערים של יהודה ובנימין וממלכת יהודה בימי יאשיהו. ציון נד, תשמ"ט, עמ' 31, ושם מפה.
  10. ^ יזהר הירשפלד. שרשרת מצודות ביזאנטיות לאורך דרך הספר המזרחית של הר חברון. קדמוניות יב. תש"ם: 78–84.
  11. ^ גרשון גליל, מחוזות ההר של ממלכת יהודה', כרך מט, תשמ"ד, ציון, עמ' 212.
  12. ^ 1 2 משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 61-60, הערה 33, מפה בציור 5.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ארב&oldid=37224496"