נחלות שבטי ישראל

בֵּית תַּפּוּחַ הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך (תפוח נוספת נזכרת כעיר של שבט אפרים בנחלת שבט מנשה, ותפוח נוספת נזכרת בשפלת יהודה).

העיר נזכרת בספר יהושע בתיאור ערי הר חברון: "אֲרַב וְרוּמָה וְאֶשְׁעָן וינים (וְיָנוּם) וּבֵית תַּפּוּחַ וַאֲפֵקָה וְחֻמְטָה וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן וְצִיעֹר עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן"[1].

אוסביוס, בחיבורו האונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה), קישר בין עיר זו לבין העיר הכנענית "תפוח", שאת מלכה הכה יהושע בן נון[2].

העיר הקדומה מזוהה כיום עם הכפר הערבי "תפוח" (تفوح) שממערב לחברון[3], שבקרבתו מערות קבורה רבות ושרידי מבנים קדומים[4].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים נ"ב-נ"ד.
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק י"ז.
  3. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', 119.
  4. ^ מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ, כרך יהודה, 249.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.