ארוונה

דמות מקראית

אֲרַוְנָה (נכתב גם ארונה, ארניה, אָרְנָן, וכן האורנה) הוא דמות מקראית המופיעה בספר שמואל[1] ובספר דברי הימים[2] והוא מכונה מלך. ארוונה נזכר במקרא כמי שממנו קנה דוד המלך את מקום המקדש בהר המוריה, ושימש אותו עד אז כגורן.

דוד המלך רוכש את הר המוריה, ציור מאת ויליאם הול
המונח "ארונה" מפנה לכאן. לערך העוסק בעיר באיטליה, ראו ארונה (עיר).

בשני המקורות מסופרים סיפורים דומים עם הבדלים ניכרים. לפי מדדים של כתיב, תחביר, סגנון והשקפת עולם ניתן להניח שהמקור בשמואל ב' מוקדם יותר[3].

הסיפור

עריכה
  ערך מורחב – המגפה בימי דוד

על פי שמואל ב'

עריכה

בספר שמואל מסופר שגד מסר לדוד צו אלוהי להקים מזבח בגורן ארונה היבוסי: "וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ עֲלֵה הָקֵם לַיהוָה מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן ארניה [אֲרַוְנָה] הַיְבֻסִי" (שמואל ב', כ"ד, י"ח)

הסיבה לצו הייתה המגפה שהכתה בעם והפילה חללים רבים. ארונה יצא לקראת דוד, והשתחווה לו. דוד ביקש לקנות מארונה את הגורן כדי לבנות מזבח, אך ארונה ביקש לתיתו חינם. דוד התעקש לשלם על הגורן, בדומה לסיפור של אברהם עם עפרון החתי, ושלם חמישים שקלי כסף. דוד הקים מזבח, העלה עולות ושלמים וכתוצאה מכך המגפה נעצרה ("ויעתר ה' לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל").

על פי דברי הימים

עריכה

לפי דברי הימים א', כשבא דוד לגורן היה ארונה דש חיטים, וארבעת בניו מתחבאים. דוד שילם שש מאות שקלי זהב, העלה עולות ושלמים ואלוהים ענהו "באש מן השמים על מזבח העולה".

הגורן שאותו קנה דוד מארונה הוא הר הבית[4].

מקור השם אֲרַוְנָה

עריכה

בשמואל ב' (פרק כ"ד, פסוק ט"ז) נכתב היבוסי "האורנה" (ונקרא "הארונה"). בהמשך (פסוק כ"ג) נאמר על ארונה: "הכל נתן ארונה המלך למלך". חוקרי תנ"ך רבים הסבירו שמדובר בטעויות העתקה בטקסט המסורה[דרוש מקור]. יש שהציעו[דרוש מקור] שהכינוי 'מלך' לארונה אינו אלא שיבוש וצריך להיות במקומו 'יבוסי', ואילו ה' הידיעה בפסוק ט"ז מיותרת. מאידך, ישנם שלושה פרטים תומכים זה בזה בתוך הסיפורים, ופרטים חיצוניים התומכים בהם, והם מחזקים את האפשרות שהטקסטים אמינים מבחינה היסטורית. שלושת הפרטים הפנימיים הם:

  1. 'הא' הידיעה בפסוק ט"ז: "האורנה היבסי".
  2. "ארונה המלך" בפסוק כ"ג.
  3. בשפה החתית/חורית משמעות השם "ארוונה", או "אורנה", או כצורותיו האחרות - היא מושל או מלך.

מקום ארונה היא ירושלים. המושג מקום ארונה חוזר ומופיע כמה פעמים בספר חנוך ב' (הסלאבי) כמקום בו נברא אדם הראשון, שם נקבר הבל, ושם חי מלכי-צדק הכהן הראשון. (חנוך א'). התרגום לעברית הוא על פי אברהם כהנא.

במקומות אחרים במקרא הוא נקרא "ארנן היבוסי". יש שהציעו כי ארוונה הוא שמו החורי ואילו ארנן הוא הצורה השמית שבו הוא כונה, כאשר ארנן הוא שם שמי מהשורש רנ"ן[5].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ארוונה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ד, פסוקים ט"זכ"ד
  2. ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"א, פסוקים ח'כ"ח ובספר דברי הימים ב', פרק ג', פסוק א'
  3. ^ ראו גם כיבוש ירושלים (יבוס) בידי דוד
  4. ^ דברי הימים ב פרק ג: "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי
  5. ^ כדוגמת השמות אפלל או אתנן בדברי הימים