ארזי הלבנון (קינה)

ארזי הלבנון היא קינה הנאמרת בתשעה באב בקהילות אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי,[5] ומתארת את מותם של עשרה הרוגי מלכות בזמן חורבן בית המקדש השני ואחריו. מחבר הקינה הוא רבי מאיר בן יחיאל בן המאה ה-13.

ארזי הלבנון

 אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן אַדִּירֵי הַתּוֹרָה.
בַּעֲלֵי תְרֵיסִין בְּמִשְׁנָה וּבִגְמָרָא.
גִּבּוֹרֵי כֺחַ עֲמָלֶיהָ בְּטָהֳרָה.
דָּמָם נִשְׁפַּךְ וְנָשְׁתָה גְּבוּרָה:
הִנָּם קְדוֹשֵׁי הֲרוּגֵי מַלְכוּת עֲשָׂרָה.
וְעַל אֵלֶּה אֲנִי בּוֹכִיָּה וְעֵינִי נִגְּרָה.
זֹאת בְּזָכְרִי אֶזְעַק בְּמָרָה.
חֶמְדַּת יִשְׂרָאֵל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ נֵזֶר וַעֲטָרָה:
טְהוֹרֵי לֵב קְדוֹשִׁים מֵתוּ בְּמִיתָה חֲמוּרָה.
יַדּוּ גּוֹרָל מִי רִאשׁוֹן לַחֶרֶב בְּרוּרָה.
כִּנְפוֹל גּוֹרָל עַל רַבָּן שִׁמְעוֹן פָּשַׁט צַוָּארוֹ וּבָכָה כְּנִגְזְרָה גְזֵרָה.
לְרַבָּן שִׁמעוֹן חָזַר הַשַּׁר לְהָרְגוֹ בְּנֶפֶשׁ נְצוּרָה:
מִזֶּרַע אַהֲרֺן שָׁאַל בְּבַקָּשָׁה לִבְכּוֹת עַל בֶּן הַגְּבִירָה.
נָטַל רֺאשׁוֹ וּנְתָנוֹ עַל אַרְכֻּבּוֹתָיו מְנוֹרָה הַטְּהוֹרָה.
שָׂם עֵינָיו עַל עֵינָיו וּפִיו עַל פִּיו בְּאַהֲבָה גְמוּרָה.
עָנָה וְאָמַר פֶּה הַמִּתְגַבֵּר בַּתּוֹרָה.
פִּתאוֹם נִקְנְסָה עָלָיו מִיתָה מְשֻׁנָּה וַחֲמוּרָה:
צִוָּה לְהַפְשִׁיט אֶת רֺאשׁוֹ בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה.
קִיַּם בְּעוֹרוֹ אָמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי וְנַעֲבֺרָה.
רָשָׁע הַפּוֹשֵׁט עֵת הִגִּיעַ לִמְקוֹם תְּפִלִּין מִצְוַת בָּרָה.
[שִׁמַּע[1]] (צָעַק) צְעָקָה וְנִזְדַעְזְעָה עוֹלָם וְאֶרֶץ הִתְפּוֹרָרָה:
[תַּעֲמוֹד זְכוּתוֹ לְדוֹרוֹת קוֹל יְיָ בַּהֲדָרָה:[1]]
מֵאַחֲרָיו הֵבִיאוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא עוֹקֵר הָרִים וְטוֹחֲנָן זוֹ בְּזוֹ בִּסְבָרָה.
(וְסָרְקוּ) אֶת בְּשָׂרוֹ [מְסָרְקִין] בְּמַסְרֵק בַּרְזֶל לְהִשְׁתַּבְּרָה. יָצְתָה נִשְׁמָתוֹ בְּאֶחָד וּבַת קוֹל אָמְרָה.
רַבִּי עֲקִיבָא אַשְׁרֶיךָ[2], גּוּפְךָ טָהוֹר בְּכָל מִינֵי טָהֳרָה:
בֶּן בָּבָא רִבִּי יְהוּדָה אַחֲרָיו הֵבִיאוּ בְּשִׁבְרוֹן לֵב וְאַזְהָרָה. נֶהֱרַג בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה בִּידֵי [רְשָׁעָה] אֲרוּרָה.
יוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית הָיָה נָקִי וְחָסִיד בִּמְלַאכְתּוֹ לְמַהֲרָה:
(רַבִּי[3]) חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן אַחֲרָיו מַקְהִיל קְהִלּוֹת בְּצִיּוֹן שָׁעְרָה.
יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמּוֹ וְהִקִּיפוּהוּ בַּחֲבִילֵי זְמוֹרָה.
אֶת הָאוּר הִצִּיתו בָהֶם וּכְרָכֻהוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה.
לְלִבּוֹ סְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר הִנִּיחוּ (עַל לִבּוֹ) שֶׁלֹּא יָמוּת מְהֵרָה:
חָסִיד רַבִּי יֶשֶׁבָב הַסּוֹפֵר הֲרָגוּהוּ עַם עֲמוֹרָה.
זְרָקוּהוּ וְהִשְׁלִיכוּהוּ לַכְּלָבִים וְלֹא הָקְבַּר בִּקְבוּרָה.
[קוֹל בַּת[4]] יָצְתָה (בַּת קוֹל) עָלָיו שֶׁלֹּא הִנִּיחַ כְּלוּם מִתּוֹרַת משֶׁה לְשָׁמְרָה:
[וְאַחֲרָיו רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דָּמָא עַל מִצְוַת תְּפִלִין יְשָרָה:
אֶת רַבִּי חֳנֵינָא בֶּן חֳכִינַאי[1]] אַחֲרָיו רַבִּי חוּצְפִּית בְּיוֹם עֶבְרָה.
[מִיָד[1]] עוֹף הַפּוֹרֶחַ נִשְׂרַף בַּהֲבֵל פִּיו כְּבַמְּדוּרָה:
צַדִּיק רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ בָּאַחֲרוֹנָה נֶהֳרַג בְּמַדְקֵרָה.
יוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה זְמַן קִדּוּשׁ וַיְקַדֵּשׁ וַיִּקְרָא.
חֶרֶב שָׁלפוּ עָלָיו וְלֹא הִנִּחוּהוּ בַּחַיִּים לְגָמְרָה.
יָצְתָה נִשְׁמָתוֹ בְּ'בָרָא אֱלֹהִים' יוֹצֵר וְצָר צוּרָה:
הִנֵּה כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה הוֹסִיפוּ בְּנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹת בִּגְעָרָה.
בִּסְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק מִי יוּכַל לְשַׁעֲרָה.
נוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֺאכְלוּ אֲרָיוֹת שֶׂה פְזוּרָה.
[יֹאכְלוּה בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ כַּחַטָאת וְכָאָשָם לְאַבֵּד זִכְרָהּ[1]]
חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְשׁוֹק הַתְּרוּמָה טָרְפוּ אַרְיֵה וְהַכְּפִירָה:
יֵיטִיב ה' וְלֹא יוֹסִיף עוֹד לְיַסְּרָה.
אַמֵּץ בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת חֵלֶק יַעֲקֺב וּמוֹשִׁיעַ בְּעֵת צָרָה:
לְצֶדֶק יִמְלָךְ מֶלֶךְ. יֺאמַר שָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ. לְאוֹרוֹ נִסַּע וְנֵלֵךְ:

תוכן הקינה וזמן אמירתהעריכה

קינה זו נאמרת בתשעה באב רק לפי מנהג אשכנז (בנוסח פולין וקצת קהילות אשכנז המערבי). ישנם מספר מקורות המתארים את מותם של עשרת הרוגי המלכות וקינה זו מבוססת על גרסה ב' כפי שהתפרסמה על ידי אהרן ילינק[6].

קינה זו קצרה יותר מהקינה אלה אזכרה הנאמרת ביום הכיפורים לנוסח אשכנז ובתשעה באב לנוסח הספרדים.

בנוסח הדפוסים ישנם בקינה זו תיאורים לשמונה הרוגים בלבד. בנוסח מתוקן שפרסם דניאל גולדשמידט[7] נוספו שורות חסרות על פי כתבי יד, ובהם תיאור מותם של רבי אלעזר בן דמא ורבי חנינא בן חכינאי.

בנוסח הדפוס יש שיבוש בסדר האקרוסטיכון. בנוסח שפרסם גולדשמידט האקרוסטיכון מושלם, ומורכב מאותיות הא"ב ולאחריהן שם המחבר – "מאיר בן יחיאל חזק ואמץ יחיה בן יחיאל"[7].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 בחלק מהדפוסים.
  2. ^ בחלק מהדפוסים הנוסח הוא: אשריך רבי עקיבא.
  3. ^ בחלק מהדפוסים אינו מופיע.
  4. ^ כך הנוסח בחלק מהדפוסים.
  5. ^ עיין ערך קינות לתשעה באב.
  6. ^ אהרן ילינק, בית המדרש חלק ו', וינה, תרלח
  7. ^ 7.0 7.1 דניאל גולדשמידט, סדר הקינות לתשעה באב, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשלב, עמ' יב, [מובא בסוגריים מרובועת, בחלונית צד].