אריה נהיר (1887 - 12 בפברואר 1961) היה מראשי מפ"ם, חבר הוועד הלאומי ומאנשי הקיבוץ הארצי.

ביוגרפיה עריכה

נולד בשם לייב ליכטינגר בטרנוב, גליציה. בעיר הולדתו הקים ב-1906 את הספרייה העברית "תושיה" ואת ההסתדרות הציונית "השחר" לעידוד פעילות ציונית בקרב חניכי בית המדרש. ב-1907 עזב את פולין ועלה לארץ במסגרת העלייה השנייה. לאחר תקופה חזר לבית הוריו וב-1913 עזב בשנית. הוא שהה בברלין וחבר אל קבוצת פעילים ציונים.

לאחר שחזר לארץ ישראל, היה חבר בקבוצת בלאו וייס בקרבת זכרון יעקב והתיישב בקיבוץ חפציבה. הוא עסק בפעילות ציבורית מטעם המרכז החקלאי ויצא בשליחויות שונות מטעם ההסתדרות הציונית, קרן קיימת לישראל וקרן היסוד. שימש ציר לקונגרסים ציוניים והיה ממייסדי ומראשי הליגה הסוציאליסטית ומקימי מפלגת השומר הצעיר. לימים היה ממייסדי מפ"ם, חבר מרכז המפלגה ונציגה בוועד הפועל הציוני ובהנהלת אוצר התיישבות היהודים. נבחר לציר אספת הנבחרים והיה חבר הוועד הלאומי.

בשנים 19361953 התגורר בירושלים ועבד בסוכנות היהודית וחברת ניר שבבעלות הסוכנות. שימש נציג מפ"ם במועצת פועלי ירושלים. בתקופת המצור על העיר היה חבר במועצת המושל הצבאי.

ב-1953 עבר להתגורר בקיבוץ אילון עד פטירתו ב-1961. היה נשוי ואב לשני ילדים. הובא למנוחות בבית העלמין שבקיבוץ .

לקריאה נוספת עריכה

  • "אריה נהיר (לייב ליכטינגר)" - מפלגת הפועלים המאוחדת, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר וקיבוץ אילון, 1962 - 72 עמודים[1]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אילון (קבוץ), אריה נהיר (לייב ליכטינגר)., מפלגת הפועלים המאוחדת, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר וקיבוץ אילון, 1962. (בiw)
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.