אריוס (פילוסוף)
אריוס (ביוונית: Ἄρειος) או אריוס דידימוס[1] היה פילוסוף אלכסנדרוני מהאסכולות הפיתגוראית או הסטואית,[2] שחי במאה ה-1 לפנה"ס. במשך תקופה מסוימת הוא היה "הפילוסוף האישי" של הקיסר הרומי אוגוסטוס.[1]
אוגוסטוס העריך אותו כל כך,[2] עד שלאחר כיבוש אלכסנדריה הוא הצהיר שהוא חס על העיר בעיקר לטובת אריוס.[3][4][5][6] חוקרים מודרניים חלוקים אם זו באמת הייתה הסיבה שאוגוסטוס חס על העיר, מכיוון שבאותה עת אוגוסטוס טען שהוא גם עושה את זה כדי לכבד את זכרו של אלכסנדר מוקדון, וכמה חוקרים גם מעלים את האפשרות שהוא עשה זאת כדי לשאת חן בעיני האליטה של העיר.[7][8]
אריוס, כמו גם שני בניו, דיוניסיוס וניקנור, לימד פילוסופיה את אוגוסטוס עצמו,[9] ואף התגורר במשך תקופה מסוימת ממש בביתו.[1] הוא נזכר לעיתים קרובות על ידי הפילוסוף תמיסטיוס (אנ') (המאה ה-4), האומר כי אוגוסטוס העריך את אריוס לא פחות ממה שהעריך את מרקוס ויפסניוס אגריפה,[2] שנהוג לחשוב שהיה איש סודו ויד-ימינו של אוגוסטוס (אם כי יש להזכיר שתמיסטיוס כתב ארבע מאות שנה מאוחר יותר).
מקורות אחרים מציינים כי הוצעה לו משרת Praefectus Augustalis (מושל) של מצרים, אלא שאריוס דחה את הצעתו של אוגוסטוס לטובת משרה בפרובינקיה סיקיליה, אם כי חוקרים מודרניים מטילים ספק כלשהו לגבי אנקדוטה זו (בעיקר משום שאין דוגמאות נוספות למישהו ש"הוצע" לו תפקיד מאת אוגוסטוס ודחה את הצעתו). הועלתה האפשרות שסיפור זה היה תעמולה ממלכתית שהצדיקה את הדחת אריוס על ידי אוגוסטוס מהפרובינקיה של מצרים והכנסתו של קורנליוס גאלוס לתפקיד פרפקטוס.[7]
את מקומו של אריוס כ"פילוסוף האישי" של אוגוסטוס ירש הפילוסוף תאון.[1] מדברי קווינטיליאנוס נראה כי אריוס גם לימד או כתב על רטוריקה.[10][11]
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 Edward Vernon Arnold, Roman Stoicism: Being Lectures on the History of the Stoic Philosophy, pp. 110-111
- ^ 1 2 3 המילון לביוגרפיה ומיתולוגיה יוונית ורומית בעריכת ויליאם סמית, עמ' 275, AREIUS or ARIUS
- ^ פלוטרכוס, חיי אישים, חיי אנטוניוס, פרק 80.
- ^ דיו קסיוס, היסטוריה רומית, ספר 51, פרק 16, סעיף 4.
- ^ יוליאנוס הכופר, מכתב 47: לאלכסנדרונים.
- ^ השוו: סטראבון, גאוגרפיקה, ספר 14, פרק 5, סעיף 4 (עמ' 670).
- ^ 1 2 Livia Capponi, Augustan Egypt: The Creation of a Roman Province, pp. 87, 179
- ^ ראו גם: Robert Alan Gurval, Actium and Augustus: The Politics and Emotions of Civil War, pp. 70-71
- ^ סווטוניוס, חיי שנים-עשר הקיסרים, אוגוסטוס האלוהי, פרק 89.
- ^ קווינטיליאנוס, תורת הנאום, ספר 2, פרק 15, סעיף 36; ספר 3, פרק 1, סעיף 16.
- ^ ראו אזכורים נוספים במקורות העתיקים: סנקה, תנחומים למרקיה, 4; קלאודיוס איליאנוס, Varia Historia, ספר 12, פרק 25; סודא, תאון – Suidas, s.v. Θέων.