אריך ליינסדורף

מנצח אמריקאי

אריך ליינסדורף (גרמנית: Erich Leinsdorf‏; 4 בפברואר 191211 בספטמבר 1993) היה מנצח יהודי-אוסטרי.

אריך ליינסדורף
Erich Leinsdorf
לידה 4 בפברואר 1912
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בספטמבר 1993 (בגיל 81)
ציריך, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מוצרטיאום, האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה צ'לו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ליינסדורף מנצח על התזמורת הפילהרמונית הצ'כית, 1988

ביוגרפיה

עריכה

ליינסדורף נולד בווינה למשפחה יהודית. למד מוזיקה ומשנת 1934 עד 1937 עבד כעוזר לברונו ולטר ולארטורו טוסקניני בפסטיבל זלצבורג. ניצח במטרופוליטן אופרה בניו יורק משנת 1938, ונודע בעיקר בפרשנותו לוגנר.

ליינסדורף כיהן תקופה קצרה של שלוש שנים כמנהל מוזיקלי של תזמורת קליבלנד. גילו הצעיר יחסית והעובדה שהתאזרח זמן לא רב קודם לכן באמריקה הביאו לגיוסו לצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. הוא הצליח אמנם להשתחרר מתפקידו כמנצח תזמורת צועדת לפני תום המלחמה, אך הנזק לשמו בקליבלנד היה תמידי והחוזה שלו לא חודש.

הוא היה מנצח הפילהרמונית של רוצ'סטר משנת 1947 עד 1955 ומנהל מוזיקלי של התזמורת הסימפונית של בוסטון משנת 1962 עד 1969. לאחר מכן הופיע כמנצח אורח במספר תזמורות.

כמנצח התזמורת הפילהרמונית הישראלית בשנת 1967, נמלט מישראל בפתאומיות באמצע סדרת קונצרטים למנויים, בתקופת המתיחות שלפני מלחמת ששת הימים. הוא עזב בחיפזון כזה, ששכח אפילו את הטוקסידו שלו.

ב-22 בנובמבר 1963, בשעת קונצרט של תזמורת בוסטון, קטע את התוכנית בחדשות מעציבות והודיע, "גבירותי ורבותי, הודיעו עכשיו בשידור ברדיו... אנו מקווים שאין לכך אישור, אבל עלינו להטיל ספק בכך... שנשיא ארצות הברית היה קורבן להתנקשות." הוא דיבר על רצח הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי בדאלאס, טקסס. ספר זיכרונות שלו בשם: Cadenza: a Musical Career פורסם בשנת 1976.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אריך ליינסדורף בוויקישיתוף


הקודם:
ארטור רודז'ינסקי
מנהל מוזיקלי, תזמורת קליבלנד

1943 - 1946

הבא:
גיאורג סל
הקודם:
שארל מינש
מנהל מוזיקלי, התזמורת הסימפונית של בוסטון

1962 - 1969

הבא:
ויליאם שטיינברג