התזמורת הפילהרמונית הישראלית

התזמורת הסימפונית העיקרית והידועה ביותר במדינת ישראל

התזמורת הפילהרמונית הישראלית היא התזמורת הסימפונית העיקרית והידועה ביותר במדינת ישראל.

התזמורת הפילהרמונית הישראלית
סמליל התזמורת
תאריך ייסוד 1936 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד ברוניסלב הוברמן
מדינה ישראלישראל  ישראל
מיקום תל אביב־יפו, ישראל
אולם קונצרטים היכל התרבות
מנצח להב שני
פרסים פרס ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ipo.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סמליל התזמורת עד 2020 המורכב ממפתח פה הפוך, קולן וחנוכייה
נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם המנצח זובין מהטה
הכנר ברוניסלב הוברמן, מייסדה של התזמורת
עטיפה של תוכניית קונצרט 15.12.1947
בול לציון 25 שנים לתזמורת, 1961

התזמורת בתקופת היישובעריכה

התזמורת נוסדה על ידי משה שלוש והכנר ברוניסלב הוברמן, שהביא לארץ מוזיקאים יהודים רבים מגרמניה הנאצית, רבים מהם הנגנים הטובים ביותר בתזמורות אירופה שגורשו ממשרותיהם על ידי הנאצים. בעת היווסדה נקראה "התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית" (Palestine Symphony Orchestra).[1]

על קונצרט הפתיחה שלה, שנערך באולם יריד המזרח בתל אביב ב־26 בדצמבר 1936 ניצח המנצח הנודע ארטורו טוסקניני.[2] בקונצרט זה ניגנה התזמורת את היצירות הבאות:

בין השנים 19391945 כיהן ליאו קסטנברג כמנהלה. בתקופה זו, בשנות מלחמת העולם השנייה, הופיעה התזמורת ב־140 קונצרטים המיועדים לחיילי בעלות הברית בחזיתות השונות, לרבות הופעה בפני חיילי הבריגדה היהודית באל עלמיין בנובמבר 1944 ובנובמבר 1945, בתום מלחמת העולם השנייה, בקונצרטים חגיגיים בבלגיה. בכ-70 קונצרטים הצטרפה הפסנתרנית אלה גולדשטיין.

התזמורת בתקופת המדינהעריכה

עם קום המדינה ב־1948 הוסב שמה ל"התזמורת הפילהרמונית הישראלית". התזמורת מרבה להופיע ברחבי העולם. טובי המנצחים רואים לעצמם אתגר לנצח עליה. אחד מהם הוא זובין מהטה שהיה למנהל המוזיקלי של התזמורת. במסגרת התזמורת מופיעים לעיתים סולנים בולטים בהם הכנרים הישראלים פנחס צוקרמן ויצחק פרלמן.

מאז היווסדו של היכל התרבות בתל אביב בשנת 1957, הוא משמש אולם הבית של התזמורת. כמו כן התזמורת מופיעה גם בתיאטרון שרובר שבירושלים ובאודיטוריום שבחיפה.

בשנת 1963 קיבלה התזמורת הפילהרמונית הישראלית את פרס אנגל למוסדות מוזיקליים בישראל.

בכל שנה, נוהגת התזמורת הפילהרמונית לנגן בקונצרט הראשון של כל אחת מהסדרות, גרסה מיוחדת לתקווה - ההמנון הלאומי של מדינת ישראל.

המנצח שלום רונלי-ריקליס שהיה אז עוזר המנצח של זובין מהטה באותה תקופה, הקים בשנת 1984 את התזמורת הפילהרמונית הישראלית הצעירה שפועלת בשיתוף פעולה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית והמרכז למוזיקה ירושלים.

המנצח האיטלקי ג'נאנדראה נוזדה משמש בתור מנצח אורח ראשי של התזמורת, מאז מאי 2011. המנצח הגרמני קורט מאזור היה מנצח אורח בר־כבוד של התזמורת עד מותו בשנת 2015.

הפסנתרן יפים ברונפמן משמש בתור אמן הבית של התזמורת החל משנת 2021.

ב־26 בדצמבר 2016 הודיע זובין מהטה על סיום כהונתו כמנהל המוזיקלי של התזמורת באוקטובר 2019 אחרי שישלים 50 שנות כהונה.

ביולי 2019 קיימה התזמורת הפילהרמונית הישראלית סדרה של קונצרטי פרידה מזובין מהטה, שניצח על הרקוויאם של ורדי לפני אולמות מלאים עד אפס מקום, במאזינים שבאו להיפרד מן המנצח האהוב ולהביע את הוקרתם.

ב-20 באוקטובר 2019 ניצח זובין מהטה על הקונצרט האחרון שלו כמנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית שבסיומו הוענק למהטה תואר של "מנהל מוזיקלי אמריטוס".[3]

הפילהרמונית עד הביתעריכה

בשנת 2020 בתקופת משבר הקורונה, עברה פעילות התזמורת למתכונת דיגיטלית בערוץ המוזיקה "מדיצי" (ערוץ מוזיקה קלאסית מוביל בעולם), בפייסבוק וביוטיוב המעניקים פלטפורמה דיגיטלית לקונצרטים.

התזמורת מקליטה תוכניות ומעלה קונצרטים קאמריים בשידור חי עם נגני התזמורת.[4] המנהל האומנותי של הפרויקט הקאמרי הישראלי נגן הקלרינט טיבי צייגר אומר: "החלטנו להקים את 'מקרוב', פלטפורמה דיגיטלית ייחודית כדי שהמאזינים יבחרו בקונצרט להאזנה גם אם אינו מכיר בדיוק את כל היצירות או את האירוע המוזיקלי הספציפי. אנחנו מנסים להעביר את הקשר הזה למדיום דו ממדי המעביר את האווירה הנוצרת בקונצרט ויתחבר עם הקהל".[5]

הקשר עם קהל המאזינים מתקיים באמצעות הערוץ הדיגיטלי באמצעות שידורים שיש בהם תוכן מילולי ותוכן מוזיקלי בתוספת הסברים ורקע ליצירות.

שיאי התזמורתעריכה

  • המסע הארוך ביותר - ב־1960, מ־11 באוקטובר עד 23 בדצמבר, ערכה התזמורת מסע מקיף עולם, ובמסגרתו הופיעה בצרפת, ארצות הברית, יפן והודו.
  • קהל המאזינים הגדול ביותר - באוגוסט 1988 קיימה התזמורת קונצרט מיוחד בניצוחו של זובין מהטה בפארק הירקון בתל אביב. הסולנים היו הזמר פלאסידו דומינגו והכנר יצחק פרלמן. אומדים את קהל המאזינים שנכח באירוע בכמאה אלף איש, מספר המאזינים הגדול ביותר שנכח בקונצרט קלאסי בישראל.
המלחינים המושמעים ביותר ברפרטואר התזמורת הפילהרמונית הישראלית (נכון לסוף שנת 1992)
המלחין מספר ביצועים
לודוויג ואן בטהובן 3141
וולפגנג אמדאוס מוצרט 2933
יוהאנס ברהמס 1815
פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי 1452
פליקס מנדלסון־ברתולדי 962
המלחינים הישראלים המושמעים ביותר בתזמורת הפילהרמונית הישראלית (נכון לסוף שנת 1992)
המלחין מספר ביצועים
פאול בן-חיים 335
מרק לברי 165
עדן פרטוש 150
יוסף טל 120
נעם שריף 111

יועצים/מנהלים מוזיקלייםעריכה

עד שנת 1977 לא היו לתזמורת מנהלים מוזיקליים. המנצחים שעמדו בקשר הקרוב ביותר עם התזמורת נקראו יועצים מוזיקליים.

לקריאה נוספתעריכה

  • אורי טפליץ, הפילהרמונית הישראלית, סיפורה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
  • מיכאל אוהד, הפילהרמונית, כתר הוצאה לאור, תל אביב, 1986.
  • לידתה של תזמורת: ייסוד התזמורת הארץ־ישראלית כפי שהוא משתקף במכתביו, נאומיו ומאמריו של ברוניסלב הוברמן, הוצאת יחדיו, תשמ"ו 1986.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה