גבירותיי ורבותיי
הביטוי "גבירותיי ורבותיי" הוא פתיחה רווחת לנאום, שבה פונה הנואם בנימוס אל קהל מאזיניו.
לעיתים קודמת לפנייה זו, לכלל הקהל, פנייה ספציפית אל מאזינים חשובים במיוחד. כך, למשל, התחיל נאומה של עדה יונת, בטקס הענקת פרס נובל, במילים: "נכבדי בני משפחת המלוכה, נכבדי רמי הדרג, גבירותי ורבותי".[1]
ביטוי זה מקביל לביטויים דומים בשפות אחרות, שגם בהם קודמת הפנייה לנשים לפנייה לגברים, כגון:
- אנגלית: Ladies and Gentlemen (בתעתיק: ליידיז אנד ג'נטלמן)
- צרפתית: Mesdames et Messieurs (בתעתיק: מאדאם אה מיסיו)
- גרמנית: Damen und Herren (בתעתיק: דאמן אונד הררן)
- איטלקית: Signore e Signori (בתעתיק: סיניורה אה סיניורי)
- רוסית: Дамы и господа (בתעתיק: דאמי אי גוספודה)
- פולנית: Panie i Panowie (בתעתיק: פאני אי פנאוויה)
סדר פנייה זה, המשמש גם כאשר בקהל יש רוב ניכר של גברים, משקף את ההעדפה הניתנת לנשים בכללי הנימוס.
נוסח ארכאי של הביטוי "גבירותיי ורבותיי" הוא הביטוי "גבירותיי ואדוני".[2]
כאשר הנאום נישא בפני גברים בלבד, מקובלת הפתיחה "מוריי ורבותיי". אף שבשני הביטויים משמשת המילה "רבותיי", היא משמשת בהם בשתי משמעויות שונות שלה. "רבותיי" היא צורת הרבים-סמיכות של "רב"; בביטוי "גבירותיי ורבותיי", פירושה "אדוני", כך שנוצרת הקבלה בין הפנייה לנשים – "גבירותיי", לפנייה לגברים, "רבותיי"; בביטוי "מוריי ורבותיי" פירושה "מורי", כך שנוצרת הקבלה בין שני חלקיו של הביטוי.
לעיתים, כאשר בקהל של גברים נוכחת אישה יחידה, מקפיד הנואם על הפנייה "גבירתי ורבותיי". דוגמה לכך היא סיפורה של כלת פרס נובל, ריטה לוי מונטלצ'יני, על חוויותיה באוניברסיטאות: "תקופה ארוכה המפגשים וההרצאות היו מתחילים בברכה 'גבירתי ורבותי'".[3]
כאשר הנאום ניתן בפני קהל רב-לאומי, שאין לו שפה משותפת, נעשית לעיתים פניית הפתיחה בשלל שפות, למשל Ladies and gentlemen, mesdames et messieurs ולאחריה נמשך הנאום בשפה אחת בלבד.
הערות שוליים
עריכה- ^ אבי בליזובסקי, נאום התודה של פרופ' עדה יונת במסגרת האירוע החגיגי בערב הענקת הפרס, באתר "הידען", 13 בדצמבר 2009
- ^ למשל: תרגום נאומו של בנימין זאב הרצל בקונגרס החמישי, באתר של פרויקט בן יהודה
- ^ אריאלה בנקיר, רומא, זוכת פרס נובל הקשישה בעולם, ריטה לוי מונטלצ'יני, מתכוננת לחגיגות יום הולדתה המאה, באתר הארץ, 16 בינואר 2009