ארלינג באוק

ארלינג באוקנורווגית: Erling Bauck‏; 8 באפריל 1924 - פברואר 2004) היה חבר המחתרת הנורווגית וסופר. היה שבוי על ידי הנאצים משנת 1942 עד שנת 1945 בעת מלחמת העולם השנייה, תחילה בנורווגיה ומשנת 1944 במחנה אושוויץ.[1]

ארלינג באוק
Fangekort Erling Bauck.jpg
לידה 8 באפריל 1924 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בפברואר 2004 (בגיל 79) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בזמן המלחמהעריכה

הוא נולד במושן (אנ') שבמחוז נורדלנד, אך גדל במחוז אקרסהוס שבדרום נורווגיה. נעצר ב-30 באפריל 1942 ונכלא ברחוב מולרגאטה 19 באוסלו עד ליום 23 במאי 1943, ולאחר מכן במחנה המעצר גריני עד ל-29 ביולי 1943. גורש למחנות מעצר וריכוז בגרמניה, ביניהן מחנה זקסנהאוזן עד לינואר 1944, אחר כך למיידנק ולבסוף למחנה אושוויץ ב-29 ביולי 1944 עד ליום שחרור המחנה. עם נסיגת צבא גרמניה מערבה הוא נשלח למחנות נוספים, מאוטהאוזן ודכאו, בטרם שוחררו גם הם על ידי הצבא האדום. הוצעד בצעדות מוות עם אלפי אסירים אחרים אל מערב גרמניה. שחרורו מרדיפת הנאצים הגיע רק באביב של שנת 1945 כאשר הצלב האדום השוודי וממשלת דנמרק שיתפו פעולה ופתחו במבצע "אוטובוסים לבנים", במבצע אלפי שבויים ממדינות צפון אירופה הוחזרו לארצם.

לאחר המלחמהעריכה

בשנת 1945 כתב ספר בשם "אבל כמה מהם באו" (בנורווגית: Men noen kom fra det) כדי לתעד את זיכרונותיו מימי המלחמה. בשנת 1979 הוציא ספר נוסף בשם Du skal leve ("אתה צריך לחיות") שנהפך לרב מכר בשנה שלאחר מכן, ומתבסס על סיפרו הראשון. במשך חייו הרצה והרבה לספר על זוועות הגרמנים במחנות, בפרט היה פעיל בארגון "אוטובוסים לבנים לאושוויץ". זהו ארגון נורווגי שמטיס תלמידים למחנות הנאציים באירופה ומסייע ללמוד על השואה.[2]

הערות שולייםעריכה