ארמון ברבריני

ארמון ברבריניאיטלקית: Palazzo Barberini; פלאצו ברבריני) הוא ארמון הממוקם בעיר רומא, ליד פיאצה ברבריני.

ארמון ברבריני
Palazzo Barberini
מידע כללי
סוג פאלאצו, ארמון העיר, מוזיאון עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם Francesco Barberini עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מוניציפיו I עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1627
תאריך פתיחה רשמי 1627 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל קרלו מאדרנו, ג'ובאני לורנצו ברניני, פרנצ'סקו בורומיני עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°54′12″N 12°29′23″E / 41.903324209198°N 12.48985606991°E / 41.903324209198; 12.48985606991
www.barberinicorsini.org
(למפת רומא רגילה)
 
ארמון ברבריני
ארמון ברבריני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חזית ארמון ברבריני.
המדרגות האליפטיות של בורומיני.
תחריט מהמאה ה-18 של הכניסה למבנה.

הקמת המבנה עריכה

בעבר שימש האתר ככרם של משפחת ספורצה. בשנת 1549 נבנה באתר הארמון ראשון עבור המשפחה. אולם לאחר שהחשמן אלסאנדרו ספורצה נקלע לקשיים כלכליים בשנת 1625 נרכש המבנה על ידי מאפאו ברבריני - לימים האפיפיור אורבנוס השמיני. אורבנוס העסיק שלושה אדריכלים לצורך הקמת הארמון - קרלו מדרנו שהיה האדריכל האחראי באותה עת על הקמת בזיליקת פטרוס הקדוש, אולם תוכניתו להקמת ארמון בסגנון הרנסאנס השתנתה במהרה והארמון הפך למעשה לווילה המקיפה חצר כבוד גדולה. מדרנו החל בבניית הארמון בשנת 1627 ונעזר באחיינו פרנצ'סקו בורומיני. לאחר מותו של מדרנו בשנת 1629, הוחלף בורומיני בג'ובאני לורנצו ברניני, ועבודות הקמת הארמון הושלמו על ידי ברניני בשנת 1633.

לאחר מותו של אורבנוס השמיני, הוחרם הארמון על ידי האפיפיור אינוקנטיוס העשירי, והושב לידי משפחת ברבריני רק בשנת 1653.

תיאור המבנה עריכה

הארמון ממוקם סביב חצר קדמית. משני צדדי הכניסה מצויים אגפי הארמון שתוכננו על ידי ברניני. בכניסה למבנה אולם כניסה אובלי מרכזי שגובהו שתי קומות. אגפי הארמון מפרידים בין גן הארמון המצוי מאחוריו לבין הכיכר שלפני הארמון. סגנון הבנייה של הארמון הוא סגנון ונציאני ולא רומאי. החלונות של הקומה העליונה נבנו על פי תכנונו של בורומיני ובשל השימוש בפרספקטיבה מדומה, יוצר הארמון אשליה של עומק.

הארמון שימש מקור להשראה לארמונות רבים באירופה, והאולם המרכזי של המבנה נחשב ליצירת מופת בארוקית, שהועתקה בארמונות אפיפיורים רבים וכן בווילה פיזאני שבסטרה, בחדר הכתר בארמון הלכותי שבמדריד וכן בארמון קה רצוניקו שבוונציה.

בקומה הראשונה צוירו פרסקאות במהלך המאה ה-17 על ידי האמנים ג'וזפה פאסרי ואנדראה קמאסֶאי.

הגן מכונה "הגן הסודי" (giardino segreto) בשל היותו חבוי מהרחוב באמצעות חזית המבנה. בגן הוצבה אנדרטה לברטל ת'ורוולדסן שעבד בסמוך.

גלריות ומוזיאונים עריכה

כיום משמש הארמון את ה"גלריה נציונלה ד'ארטה אנטיקה" – הגלריה הלאומית האיטלקית לאמנות עתיקה (Galleria Nazionale d'Arte Antica) – אחד מאוספי האמנות החשובים ביותר באיטליה. במסגרת אוסף זה מוצגים לה פורנרינה של רפאל, יהודית כורתת את ראש הולופרנס של קאראווג'ו וכן דיוקן הנרי השמיני של הנס הולביין.

בחלקו האחורי של המבנה התגלו שרידי מיתראאום מהמאה השנייה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארמון ברבריני בוויקישיתוף