ארמון

מבנה מגורים מפואר למשפחת המלוכה

ארמון הוא מקום מגורים גדול ונרחב, המשמש או ששימש בעבר למגורי המלך ואחרים ממשפחת המלוכה, או העומדים בראש השלטון. כפועל יוצא מכך היווה לעיתים קרובות מרכז כוח שלטוני בשלטון המונרכי.

חזית ארמון סנסוסי, ארמונו של פרידריך השני מלך פרוסיה, כפי שנראה בסביבות שנת 1900
ארמון האפיפיור באויניון.

בדרך כלל, היישוב שבו נמצא הארמון הוא בעל חשיבות בממלכה או באימפריה. ארמונות רבים הוסבו במהלך השנים לשימושים אחרים, כמו בתי פרלמנט ומוזיאונים.

ארמון מבוצר נקרא טירה.

מקור המילה עריכה

השימוש במילה פאלאס (באנגלית "Palace") לתיאור המגורים המלכותיים מגיע מאחת משבע הגבעות ברומא, גבעת הפאלאטין (Palatine Hill), שם ישב מרכז הכוח השלטוני הראשוני של האימפריה הרומית בתחילת ימיה.

מקור המילה "ארמון" בשפה העברית אינו ברור, והיא אינה מבוססת על שורש ידוע בשפה העברית, אך יכול להיות שמקור השם הוא מן המילה "רימון" עקב צורת כתר אשר בראש הפרי המסמלת מלוכה[דרוש מקור]. המילה מופיעה בספר מלכים, עמוס, ישעיהו, ירמיהו משלי, תהילים, איכה ודברי הימים.

המילונאי אברהם אבן-שושן משער כי המלה נגזרה מן השרשים רוֹם או רמה. זאת ועוד; צורת הריבוי של אַרְמוֹן, לבד מאַרְמוֹנוֹת, היא אַרְמוֹנִים (ימי הביניים) ואף אַרְמְנוֹת (מקרא).

בממלכות ישראל ויהודה בתקופה העתיקה, היה ארמון המלך חלק מהמערך השלטוני.

שימוש חדש יותר למילה "ארמון" הוא לציון מבנים גדולים ומפוארים, בדרך כלל מבני ציבור, גם אם אין להם קשר לשלטון, למשל "ארמון הבדולח" בלונדון.

ארמונות בישראל עריכה

בישראל ישנם שרידים לארמונות מהעת העתיקה, החל מתקופת הברונזה הקדומה 3. למשל ארמון תל ירמות, ארמון מגידו ועוד. רבים נוטים להתבלבל עם מצדים כגון מצדה והרודיון אך ההבדל טמון בפונקציה של המבנה. מבנים כגון מצדה וההרודיון לא מרכזים את הפעולות האדמיניסטרטביות של האזור, אלו נבנו בעיקר לשם הגנה. בתקופות מאוחרות יותר ישנם בתים פרטיים מפוארים ביותר שלא שימשו כארמונות, למשל בית יהודיוף-חפץ. יש המחשיבים את בית הצדק העולמי במרכז הבהאי העולמי שבחיפה כארמון. בנוסף, מתכננים חסידי חב"ד להקים בכפר חב"ד ארמון למלך המשיח.

ארמונות חשובים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.