פתיחת התפריט הראשי

ארמיית המשמר המשוריינת השנייה

ארמיית הטנקים השנייהרוסית: гвардейская танковая армия ‏я‏-2) הייתה ארמייה משוריינת של הצבא האדום. לקחה חלק במלחמת העולם השנייה ולאחר המלחמה הייתה מוצבת כחיל מצב בגרמניה המזרחית. הארמייה פורקה בשנת 1998, כמה שנים לאחר פירוק ברית המועצות בגלל קיצוצים בתקציב הביטחון הרוסי וארגון מחדש של הצבא.

ארמיית הטנקים הראשונה
гвардейская танковая армия ‏я‏-2
Soviet Guards Order.png
פרטים
מדינה ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות
שיוך הצבא האדוםהצבא האדום  הצבא האדום
סוג ארמייה
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה ינואר 1943
פירוק היחידה 1997
מלחמות מלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני היחידה
ציוד עיקרי טנקים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

במהלך מלחמת העולם השנייה הארמייה לקחה חלק במבצעים רבים וחשובים של הצבא האדום במהלך המלחמה. היא לחמה בקרב קורסק ומבצעים רבים אחרים.

על הצטיינותה בקרבות קיבלה את תואר הכבוד "ארמיית משמר" ואף הוענק לה עיטור הדגל האדום בשנת 1968.

לאחר מלחמת העולם השנייה, הייתה חלק מחיל המצב הסובייטי בגרמניה המזרחית. בשנת 1993 היא הועברה לשטחי הפדרציה הרוסית.

היסטוריהעריכה

היחידה הוקמה לראשונה בינואר 1943 במהלך מלחמת העולם השנייה על בסיס מפקדת ארמיית עתודה השלישית. היא הוצבה בגזרת חזית בריאנסק אך כבר בפברואר 1943 העוברה לחזית המרכז. במהלך קיץ 1943 היא השתתפה בקרב קורסק. בספטמבר 1943 הארמייה הועברה לעתודה. בינואר 1944 היא נכללה בכוחות של חזית האוקראינית הראשונה והשתתפה בקרב קורסון-צ'רקאסי. בסוף פברואר היא הועברה לגזרת החזית האוקראינית השנייה והמשיכה את התקדמותה מערבה. לקראת סוף אביב 1944 הגיעה הארמייה עד לפאתי העיר יאשי. ביוני 1944, במסגרת ההכנות לקראת מבצע בגרטיון, היא הועברה תחת פיקוד החזית הבלארוסית הראשונה. בשלב זה כללה הארמייה 32 אלף חיילים ו-425 טנקים ותותחים מתנייעים.

במהלך המחצית השנייה של 1944 היא המשיכה להתקדם מערבה בשטחי פולין, ביולי 1944 היא נכנסה לעיר לובלין. בסוף יולי 1944 היא לחמה בגזרת ורשה. בקרבות אלו היא איבדה כ-300 טנקים ובספטמבר 1944 הוצאה מקו החזית והועברה לעורף להתאוששות והשלמת אבדות. באוקטובר 1944 הארמייה חזרה לחזית הלחימה. ב-20 בנובמבר 1944 לארמייה הוענק תואר כבוד "משמר".

יחידות הארמייה חזרו לגזרת ורשה ולקחו חלק פעיל במתקפה סובייטית באזור. בינואר 1945 הם פרצו קווי ורמאכט ותוך 15 ימים התקדמו 700 ק"מ מערבה. בהמשך הם השתתפה בקרב ברלין.

לאחר המלחמה, נותרה בגרמניה ככוח כיבוש שהפך עם הזמן לחיל מצב קבוע של כוחות ברית ורשה.

מפקדיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה