ארמנד דה בורבון, נסיך קונטי
ארמנד דה בורבון, נסיך קונטי (בצרפתית: Armand de Bourbon-Conti; 11 באוקטובר 1629 - 26 בפברואר 1666) היה אציל צרפתי, וכחבר בית בורבון השליט, החזיק בתואר נסיך הדם - נסיך בעל קרבת דם לבית המלוכה.
לידה |
11 באוקטובר 1629 פריז, ממלכת צרפת |
---|---|
פטירה |
26 בפברואר 1666 (בגיל 36) פזנה, צרפת |
מדינה | צרפת |
בן או בת זוג | אן מארי מרטינוזי (22 בפברואר 1654–?) |
פרסים והוקרה | |
חתימה | |
ביוגרפיה
עריכהארמנד נולד בפריז ב-11 באוקטובר 1629, והיה בנם הצעיר של אנרי השני, נסיך קונדה ושרלוט מרגריט דה מונמורנסי, בתו של אנרי הראשון דה מונמורנסי. הוא היה אחיהם של לואי השני, נסיך דה קונדה ואן ז'נבייב דה בורבון-קונדה, ועם לידתו הוענק לו התואר "נסיך קונטי". עם הכותרת, ארמנד ירש גם את שאטו דה איל-אדם ואת האחוזה שלו, אשר הועברה לאמו שרלוט מרגריט לאחר מותו של אחיה, אנרי השני דה מונמורנסי. הוא נועד לכנסייה ולמד תאולוגיה באוניברסיטת בורג', אך אף על פי שקיבל מספר בנפיקיום, כולל המנזרים של קלוני ובזיליקת סן-דני,[1] הוא לא קיבל הסמכה לכהונה. הוא מילא תפקיד בולט בתככים ובלחימה של הפרונד, ב-1648 היה מפקד המפקד העליון של צבא המורדים, ובשנת 1650 נכלא עם אחיו (קונדה) וגיסו (לונגוויל) בטירת ונסן.
בעת שהותו בכלא הוא אמר שהוא "מיסטי" ו"מלא רעיונות מוזרים", אולם הוא קצת השתגע בזמן הכלא. לאחר שפיתח תאווה נסתרת לאחותו הדוכסית לונגוויל, הוא המציא טריקים כדי לגרום לה לשים לב אליו. הוא ניסה אלכימיה ושיקויים במשך זמן-מה ולבסוף פצע את עצמו במרית. פרק זה היה בסופו של דבר בר מזל עבורו, כי הוא כבר לא יכול היה לסרב לקבל עזרה חיצונית של רופאים, כמה מהם העבירו מכתבים תחנונים לעולם החיצון אשר האיצו את שחרורו בסופו של דבר.
כאשר יצא הקרדינל מאזארן לגלות, הוא רצה להתחתן עם שרלוט-מרי דה לורן (1627–1652), הבת השנייה של מאדאם דה שברוז, אשת הסוד של המלכה, אן מאוסטריה (אשתו של לואי השלושה עשר, מלך צרפת) אך נמנע מלעשות זאת על ידי אחיו קונדה, שהיה עכשיו השליט במדינה. הוא היה מודאג בשנת פרונד, אך כעבור זמן קצר התפייס עם הקרדינל מאזארן, ובשנת 1654 נשא לאישה את אחייניתו של הקרדינל, אן מארי מרטינוזי, ובנוסף שמר על השליטה בגיין. היו להם שני בנים, לואי ארמנד ופרנסואה לואי.
הוא פיקד על הצבא, אשר בשנת 1654 פלש לספרד דרך קטלוניה, שם כבש שלוש עיירות מהספרדים. לאחר מכן הוא הוביל את הכוחות הצרפתיים באיטליה, אך לאחר התבוסה לפני אלסנדריה בשנת 1657, הוא פרש ללנגדוק, שם הקדיש את עצמו ללימוד ומיסטיקה עד מותו.
בתיכון לואי הגדול היה קונטי תלמידו של מולייר, שממנו הוא השיג כניסה לחצרו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת.
ארמנד נפטר ב-26 בפברואר 1666 בפזנא, ובנו לואי ארמנד הראשון, נסיך קונטי ירש את תאריו.
משפחתו
עריכהארמנד התחתן עם אן מארי מרטינוזי, בתו של ג'רולמו מרטינוזי ולורה מרגריטה מזאריני, אחותו הבכורה של הקרדינל מזרין. ממנה נולדו לו שלושה ילדים:
- לואי דה בורבון (1658), נפטר בינקות.
- לואי ארמנד הראשון, נסיך קונטי (1661–1685), התחתן עם מארי אן דה בורבון, בתו הלא חוקית הבכורה של המלך לואי הארבעה עשר ושל פילגשו לואיז דה לוואלייר.
- פרנסואה לואי, נסיך קונטי (1664–1709), התחתן עם מארי תרז דה בורבון, בתו של אנרי ז'ול, נסיך קונדה.
אילן יוחסין
עריכהלואי הראשון דה בורבון, נסיך דה קונדה | אלינור דה רוסי דה רואי | לואי השלישי דה לה טרמויל | ז'אן דה מונמורנסי | אן דה מונמורנסי | מדלן מסבויה | ז'אק דה בודוס, רוזן דה פורטה | קתרין דה קלרמון-מונטוסון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אנרי הראשון דה בורבון, נסיך דה קונדה | שרלוט קתרין דה לה טרמויל | אנרי הראשון דה מונמורנסי | לואיז דה בודוס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אנרי השני דה בורבון, נסיך דה קונדה | שרלוט מרגריט דה מונמורנסי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ארמנד דה בורבון, נסיך קונטי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
עריכה- ארמנד דה בורבון, נסיך קונטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Karmen, Henry (1999). Who's Who in Europe 1450-1750. London: Routledge. p. 78. ISBN 9780415147279.