פרונד
הפרונד הוא כינוי לסדרת מרידות ומלחמת אזרחים שהתחוללו בצרפת בין השנים 1648–1653 נגד שלטון הקרדינל מזראן, מי ששימש כראש של הממשלה הצרפתית תחת אן מאוסטריה, מי שהייתה עוצרת בתקופה בה היה בנה, לואי הארבעה עשר קטין.
 | ||||||||||
| קרב פובור סן אנטואן | ||||||||||
| מלחמה: מלחמת צרפת–ספרד (1635–1659) | ||||||||||
| תאריכים | 1648–1653 (כ־5 שנים) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | צרפת | |||||||||
| תוצאה | מיגור המרד | |||||||||
| ||||||||||
.png){kind=small}
מקור השם
עריכהמקור המילה "פרונד" (Fronde) הוא בקלע ששימש את המתפרעים לנפץ את החלונות בארמונו של מזארן.
גורמי המרד
עריכההסיבות למרידות הפרונד נעוצות במשבר הכלכלי שפקד את צרפת בסופה של מלחמת שלושים השנים, אשר דלדלה את אוצר המדינה. הסיבה הישירה הייתה הטלת מסים חדשים. אחרי מות המלך לואי השלושה עשר, הקרדינל מזראן שהמשיך במדיניות הקרדינל רישלייה, ניסה להגביר את הריכוזיות במדינה ולכרסם בסמכותה של האצולה המקומית במחוזותיה השונים של צרפת. הסמכות להטיל ולגבות מיסים הייתה היסוד החשוב ביותר לכוחה של אצולה זו. מזראן, כמו רישלייה לפניו, נעזר באינטנדנטים כדי למנוע מן האצולה המקומית לקיים כוח עצמאי ולהופכה לתלויה בשלטון המרכזי.
ב-1646 מזראן, שחשב כי צרפת מסוגלת לשלם עבור המלחמה נגד ספרד, הרחיב את נטל המיסים וניסה להטיל מס רכוש על בניינים חדשים בפריז, (מס זה לא היה קיים קודם לכן בעיר), ולחייב אנשים אמידים לקנות איגרות חוב של המדינה. הפרלמנט של פריז, ששימש כבית המשפט העירוני אישר זאת כחוק, בתנאי שחבריו יקבלו פטור ממסים וממלוות אלה. ב-1647 לאור המלצת מישל פארטיצ'לי ד'אמרי שהיה אחראי על תחום הכלכלה ומיסוי, מזראן הוציא צו שלפיו ההכנסות ממסי הצריכה העירוניים צורפו לאוצר המדינה.
המרד
עריכהב-12 ביולי 1648 הפרלמנט של פריז העמיד בפני אן מאוסטריה, שהייתה עוצרת בשם בנה הקטין לואי הארבעה עשר, את הדרישות הבאות:
- הפחתת מיסים של 25%
- לא יוטלו מיסים חדשים אלא בהסכמת הפרלמנט
- ביטול האינטנדנטים
- איש לא יושם במעצר ליותר מ-24 שעות לפני שיובא בפני שופט
העוצרת, שלא הורגלה לדרישות שכאלה, ראתה זאת כניסיון למרד. ב-26 באוגוסט 1648 מזראן ציווה על מעצרם של ראשי הפרלמנט ובהם הנשיא פייר ברוסל שהיה פופולרי מאוד. דבר זה גרם ל "יום הבריקאדות" בפריז. המון רב התקבץ בחזית ארמונו של מזראן בפאלה רויאל וקרא: "לא מיסים". ההמונים עשו שימוש בקלעים (פרונד) כדי לנפץ באבנים את חלונות הארמון, ומכאן השם שדבק במרידות אלה. ביום שלמחרת, 160 חברי הפרלמנט עשו דרכם לארמון המלוכה וקראו: "יחי המלך! מוות למזראן!", מה שהביא לשחרורו של ברוסל.
ב-6 בינואר 1649 אן מאוסטריה נאלצה להימלט מפריז יחד עם בנה, המלך שהיה בן עשר שנים בלבד. ב-8 בינואר הפרלמנט הוציא צווים לגירוש מזראן ולשימוש באוצר המדינה למטרות הגנה. אך הגנרל לואי השני דה בורבון, נסיך דה קונדה, שהסתכסך עם אחיו הנסיך דה קונטי שתמך במורדים, הציע את שירותיו לעוצרת ולמלך הצעיר. הוא גייס אנשי צבא, הטיל מצור על פריז (ינואר–מרץ 1649) וכבש אחד ממבצריה. האצילים המורדים ביקשו עזרה מספרד ומבית הבסבורג. אך רוב חברי הפרלמנט לא אבו לוותר על הישגיו של רישלייה, ולתת לבית הבסבורג דריסת רגל מחודשת בענייניה של צרפת. חל תהליך של התפכחות מצד המעמד השלישי (הבורגנים והאיכרים) שלא אבה לראות את מעמד האצולה מקבל מחדש את זכויותיו הפיאודליות. הפרלמנט הכריז על תמיכתו בבית המלוכה, הבריקאדות הוסרו ואן מאוסטריה, המלך הצעיר ומזראן שבו לחצר המלכות בפריז (28 באוגוסט 1649).
אולם הסדר לא הושב על כנו. דה קונדה שרצה לתפוס את מקומו של מזראן בחצר המלוכה, ניסה לגייס לצידו את האצולה. ב-18 בינואר 1650 ציווה מזראן על מעצרו של דה קונדה. הוא שוחרר ב-13 בפברואר 1651, לאחר שמזראן נמלט לגרמניה בעקבות צו גירוש שהוטל עליו על ידי הפרלמנט. דה קונדה כרת ברית עם ספרד והבטיח להפוך את צרפת לרפובליקה. ב-8 בספטמבר 1651 המלך לואי הארבעה עשר, שהיה בן 13 שנה בלבד, החליט לקחת לידיו את מוסרות השלטון. בנובמבר של אותה שנה המלך הצעיר קרא למזראן לשוב לפריז. אך ב-2 ביולי 1652 דה קונדה התקדם אל עבר פריז וכבש את העיר מידי הצבא המלכותי.
דה קונדה לא היה מסוגל לשלם לחייליו ופריז נמצאה במצב של מצוקה כלכלית. ההמונים השתלטו על העיר, ואנשי המעמד השלישי שפחדו מהשתלטות ההמונים, צידדו בהשבת הסדר על כנו, ולו במחיר שובם של המלך ושל מזראן. ב-21 באוקטובר 1652 נכנסה המשפחה המלכותית לפריז. ב-6 בפברואר 1653 שב מזראן לפריז ולתפקידו כשר הראשי של המלך לואי הארבעה עשר. דה קונדה נמלט לספרד, ובכך הגיעו לקיצן מרידות הפרונד.
קישורים חיצוניים
עריכה
- פרונד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרונד, דף שער בספרייה הלאומית
