ארמנד דה בורבון, נסיך קונטי

ארמנד דה בורבון, נסיך קונטי
Armand de Bourbon
לידה	11 באוקטובר 1629; פריז, ממלכת צרפת
פטירה	26 בפברואר 1666 (בגיל 36); פזנה, צרפת
מדינה	צרפת
בן או בת זוג	אן מארי מרטינוזי (22 בפברואר 1654–?)
שושלת בית בורבון
אב	אנרי, נסיך קונדה (1588–1646)
אם	שרלוט מרגריט דה מונמורנסי
צאצאים	פרנסואה לואי, נסיך קונטי; לואי ארמנד הראשון, נסיך קונטי
פרסים והוקרה
	אבירי מסדר הרוח הקדושה; אביר במסדר סן-מישל ;
חתימה

ארמנד דה בורבון, נסיך קונטי (בצרפתית: Armand de Bourbon-Conti; ‏11 באוקטובר 1629 - 26 בפברואר 1666) היה אציל צרפתי, וכחבר בית בורבון השליט, החזיק בתואר נסיך הדם - נסיך בעל קרבת דם לבית המלוכה.

ביוגרפיה עריכה

ארמנד נולד בפריז ב-11 באוקטובר 1629, והיה בנם הצעיר של אנרי השני, נסיך קונדה ושרלוט מרגריט דה מונמורנסי, בתו של אנרי הראשון דה מונמורנסי. הוא היה אחיהם של לואי השני, נסיך דה קונדה ואן ז'נבייב דה בורבון-קונדה, ועם לידתו הוענק לו התואר "נסיך קונטי". עם הכותרת, ארמנד ירש גם את שאטו דה איל-אדם ואת האחוזה שלו, אשר הועברה לאמו שרלוט מרגריט לאחר מותו של אחיה, אנרי השני דה מונמורנסי. הוא נועד לכנסייה ולמד תאולוגיה באוניברסיטת בורג', אך אף על פי שקיבל מספר בנפיקיום, כולל המנזרים של קלוני ובזיליקת סן-דני,^[1] הוא לא קיבל הסמכה לכהונה. הוא מילא תפקיד בולט בתככים ובלחימה של הפרונד, ב-1648 היה מפקד המפקד העליון של צבא המורדים, ובשנת 1650 נכלא עם אחיו (קונדה) וגיסו (לונגוויל) בטירת ונסן.

בעת שהותו בכלא הוא אמר שהוא "מיסטי" ו"מלא רעיונות מוזרים", אולם הוא קצת השתגע בזמן הכלא. לאחר שפיתח תאווה נסתרת לאחותו הדוכסית לונגוויל, הוא המציא טריקים כדי לגרום לה לשים לב אליו. הוא ניסה אלכימיה ושיקויים במשך זמן-מה ולבסוף פצע את עצמו במרית. פרק זה היה בסופו של דבר בר מזל עבורו, כי הוא כבר לא יכול היה לסרב לקבל עזרה חיצונית של רופאים, כמה מהם העבירו מכתבים תחנונים לעולם החיצון אשר האיצו את שחרורו בסופו של דבר.

כאשר יצא הקרדינל מאזארן לגלות, הוא רצה להתחתן עם שרלוט-מרי דה לורן (1627–1652), הבת השנייה של מאדאם דה שברוז, אשת הסוד של המלכה, אן מאוסטריה (אשתו של לואי השלושה עשר, מלך צרפת) אך נמנע מלעשות זאת על ידי אחיו קונדה, שהיה עכשיו השליט במדינה. הוא היה מודאג בשנת פרונד, אך כעבור זמן קצר התפייס עם הקרדינל מאזארן, ובשנת 1654 נשא לאישה את אחייניתו של הקרדינל, אן מארי מרטינוזי, ובנוסף שמר על השליטה בגיין. היו להם שני בנים, לואי ארמנד ופרנסואה לואי.

הוא פיקד על הצבא, אשר בשנת 1654 פלש לספרד דרך קטלוניה, שם כבש שלוש עיירות מהספרדים. לאחר מכן הוא הוביל את הכוחות הצרפתיים באיטליה, אך לאחר התבוסה לפני אלסנדריה בשנת 1657, הוא פרש ללנגדוק, שם הקדיש את עצמו ללימוד ומיסטיקה עד מותו.

בתיכון לואי הגדול היה קונטי תלמידו של מולייר, שממנו הוא השיג כניסה לחצרו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת.

ארמנד נפטר ב-26 בפברואר 1666 בפזנא, ובנו לואי ארמנד הראשון, נסיך קונטי ירש את תאריו.