ארנולד ון גנפ

ארנולד ון גנפ (Arnold van Gennep; ‏ 23 באפריל 1873 - 7 במאי 1957) היה אתנוגרף וחוקר פולקלור שטבע את המושג טקס מעבר, מושג מפתח בסוציולוגיה (בפרט סוציולוגיה של הדת) ואנתרופולוגיה של הדת. בין המושפעים מהגותו ויקטור טרנר, ג'וזף קמפבל ומרי דאגלס.

ארנולד ון גנפ
Arnold van Gennep
Arnold Van Gennep.jpg
לידה 23 באפריל 1873
לודוויגסבורג, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במאי 1957 (בגיל 84)
בור-לה-רן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע אנתרופולוג, מרצה באוניברסיטה, אתנוגרף, סופר, אספן אגדות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Saintour Prize (1946) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

נולד בלודוויגסבורג שבממלכת וירטמברג לאם הולנדית (ששם משפחתה היה ון גמפ) ולאב, עמו לא הייתה נשואה. בגיל שש עבר עם אמו לליון שבצרפת, שם נישאה לרופא ולאחר מכן עברה המשפחה לסבויה.

את לימודיו האקדמאים החל ון גנפ בסורבון שבפריז, אך לא מצא שם נושאים שהתאימו לתחומי העניין שלו, לפיכך עבר לבית הספר לשפות ותרבויות חוץ אירופאיות (דאז: École des langues orientales) שם למד ערבית ולאקול פראטיק דה אוטז אטיד, שם למד פילוסופיה, אגיפטולוגיה, קוראן ותרבות אסלאם ו"דתות פרימיטיביות".

בשנים 1912-1915 היה פרופסור לאתנוגרפיה באוניברסיטת נשאטל בשווייץ, משם גורש בתחילת מלחמת העולם הראשונה כיוון שאזרחותו לא הייתה מוסדרת. ב-1922 היגר לארצות הברית.

Les rites de passageעריכה

ספרו החשוב ביותר הוא Les rites de passage ("טקסי המעבר") שראה אור ב-1909.[1] בספר זה הציע ון גנפ תפיסה כוללת של מעבר בין תחומים שונים, כאשר הוא גוזר ממעברים טריטוריאליים, בין יחידות שונות למעברים תרבותיים והתפתחותיים בכלל. הכניסה לתחום טריטוריאלי השייך לקבוצה מסוימת דורש טקס התקבלות, המתבצע על סף הכניסה (בין אם זה דלת בית, שער עיר, נרתקס של מקדש או מעבר מעל ענף המונח על הארץ בכניסה לכפר אפריקאי) הטקס כולל פעילות המבטאת את המעבר מהאזור הנייטרלי (והמסוכן - כיוון שהוא מצוי בתחום לא מוגן) לאזור פנימי (למשל נישוק מזוזה, שפיכת נוזל (מים, שמן, דם) על המפתן, הצעת לחם ומלח, חבישת או הורדת כיסוי ראש או נעליים וכדומה). באופן דומה, טוען ון גנפ, ניתן לדמות את החברה האנושית לבית ובו חדרים ומעברים. חופש התנועה בין החדרים מוגבל על ידי השתייכות האדם לקבוצה חברתית, רובד, מעמד, שכבת-גיל וכדומה. המעבר בין "חדר" ל"חדר" בחברה מקביל למעבר טריטוריאלי על פני הסף ולפיכך דורש טקס מעבר. טקסי מעבר אלה קשורים למחזור החיים (לידה ובפרט לידה ראשונה או לידה ראשונה של בן זכר, התבגרות מינית, חתונה, מוות) או למעברים חברתיים אחרים (מעבר ממעמד של שוליה לאומן מומחה, קבלת תואר אקדמי, הסמכה לכהונה או לרבנות וכו').

את הטקסים חילק ון גנפ לשלושה: טקסים המתבצעים מחוץ לתחום ה"שער" (portal) או ה"סף" (בלטינית: līmen) נקראים פרה-לימינליים, טקסים על המפתן נקראים לימינליים וטקסים המתבצעים לאחר הכניסה נקראים פוסט-לימינליים. תחום זה נחקר בהמשך על ידי ויקטור טרנר.

ון גנפ תיאר לרוב את הדתות והטקסים השונים בתרבויות השונות באופן נייטרלי (על אף השימוש במילה פרימיטיבי, שלא נחשבה טעונה באותה עת) אך הוא יוצא בחריפות רבה נגד טקס ברית המילה היהודי ומקשר אותו לטקסי סירוס וכריתת דגדגן.

חיבורים חשובים נוספיםעריכה

  • החיבור החשוב השני של ון גמפ, המוכר בעיקר בצרפת, הוא המדריך המקיף לפולקלור הצרפתי - Manuel de folklore français contemporain, שראה אור בין השנים 1937-1958 בארבעה ספרים, כאשר ה"ספר" הראשון נחלק לשבעה כרכים.[2]
  • חיבור נוסף הוא La Formation des légendes הדן ביצירתן של מעשיות (1910)

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארנולד ון גנפ בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה