נשאטל
נשאטל (בצרפתית: Neuchâtel; בגרמנית: Neuenburg) היא עיר בשווייץ, בירת הקנטון והמחוז בעלי אותו השם. העיר שוכנת על גדת אגם נשאטל, במדרונם הדרומי של הרי היורה, ממול לרכס האלפים.
| |||
מראה העיר מן האוויר | |||
מדינה | שווייץ | ||
---|---|---|---|
קנטון | נשאטל | ||
מחוז | נשאטל (מחוז) | ||
ראש העיר | כריסטין גאייאר | ||
שפה רשמית | צרפתית | ||
תאריך ייסוד | 1011 | ||
שטח | 18.1 קמ"ר | ||
גובה | 725 מטרים | ||
‑ הנקודה הגבוהה | 1,174 | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 33,475 (31 בדצמבר 2018) | ||
‑ צפיפות | 1,859 נפש לקמ"ר (2013) | ||
קואורדינטות | 46°59′25″N 6°55′50″E / 46.990277777778°N 6.9305555555556°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.neuchatelville.ch | |||
העיר תועדה לראשונה בשנת 1011. היא השתייכה עד שנת 1458 למשפחת הרוזנים מנשאטל, אחר כך עברה תחת שלטונה של משפחת אורליאן-לונגוויל עד שנת 1707. בהמשך, עד שנת 1848 נמצאה תחת שלטון מלכי פרוסיה. במקביל החל משנת 1814 הצטרפה לקונפדרציה השווייצרית כבירת קנטון נשאטל.
כלכלת העיר נקשרה זמן רב לתפקידה המנהלי כעיר החשובה ביותר של האזור ולענף היינות. במאה ה-18 נכנסה למעגל הסחר הבינלאומי והתחזקו בה תעשיית השעונים ומגזר השירותים. במהלך המאות 19 ו-20 נבנו בעיר בתי מלון כדי לתמוך בתיירות שידעה תנופה אחרי התפתחות קווי הרכבות. במאה ה-19 קמו בה מפעלים חשובים כמו בית החרושת לשוקולד "סושרד" (מבוטא: ״סוּשאר״), מפעלי הפלדה והמנסרות מרטנה, בתי חרושת לשעונים ולמוצרי טקסטיל בסגנון הודי (אֶנדייאֶן indiennes), ענפים תעשייתיים שנפגעו המהלך הזמן עד לשלהי המאה ה-20. עם זאת כלכלת העיר התאוששה בימינו הודות לטכנולוגיות החדשניות, מסביב למרכז השווייצרי לאלקטרוניקה ומיקרוטכניקה CSEM ולשלוחה של בית הספר הפוליטכני הפדרלי בלוזאן. העיר ידועה גם באוניברסיטה שלה, במועדון הכדורגל נשאטל גזסמאקס, במפעלי ההייטק ובאטרקציות התיירותיות שלה – המצודה (bourg) מימי הביניים ואזור המדרחוב שלה ומיקומה על גדת האגם עם מראה הנוף הפנורמי הנשקף אל הרי האלפים.
נשאטל נמנתה עם ארבע הערים שארגנו בשנת 2002 את התערוכה הלאומית השווייצרית Expo 02.
השם
עריכהשם העיר תועד לראשונה בצורות לטיניות: Novum Castellum, Novum Castrum, (במאה ה-12) Neocomum (כתיב כנראה שגוי, במאה ה-16) וגרמנו-גאלו-רומאניות – 'Nuefchastel, Neufchastel, Neufchatel לפני שנכתב Neuchâtel באמצע המאה ה-18. [1] מדובר בצורה טופונימית מימי הביניים המורכבת מיסודות של צרפתית עתיקה nuef, neu(f) « neuf » וchastel « château », כלומר "טירה חדשה" המתייחסת לטירה שנבנתה על צוק בסוף המאה העשירית. שם התואר מקדים את השם, תופעה הנפוצה בצפונה ובמזרחה של צרפת, וכן בבלגיה ובשווייץ הרומנדית. כמו במקרים של Neuchâtel-Urtière או Neufchâteau בצפון צרפת ובלגיה, העמדת שם התואר לפני השם משקפת את ההשפעה הגרמנית על הגאלו-רומאנית.[2] להבדיל, בדרום צרפת פוגשים את הצורות " Castelnau" או Châteauneuf אופייניות לשפת האוק (האוקסיטנית). בשפה הארפיטנית שם העיר הוא Nôchâhtél והוא נהגה על ידי המקומיים n̩|.|t͡ʃ|a|.|ˈ|t|i. בפראנש-קונטה קוראים לה Neuchâtel-outre-Joux (נשאטל-אוטר-ז'ו) כדי להבדילה מ-Neuchâtel-Urtière בגרמנית העיר נקראה Nienburg אחר כך Nuvenburch, Nüwenburg ולבסוף – Neuenburg. (נויינבורג).
גאוגרפיה
עריכהעמדה גאוגרפית
עריכהנשאטל שוכנת במערב שווייץ, במרחק 25 ק"מ מעוף צפור מהגבול עם צרפת. היא נמצאת בחלק הצפוני של הגדה השמאלית של ימת נשאטל. היא במרחק 40 ק"מ מערבית מברן, 106 ק"מ צפונית-מזרחית מז'נבה ו-74 ק"מ מזרחית מהעיר הצרפתית בזנסון. היא חלק מהמטרופולין ריין-רון לצד המחוז האירופי התלת-לאומי של בזל, לצד עוד ערים שווייצריות ושמונה ערים צרפתיות. קומונת נשאטל כוללת את היישובים פזה, קורסל, קורמונדרש, ולאנז'ן, שומון, לה קודר, סרייר ומונרוז. היא גובלת עם רושפור, מילווין, אוטריב, סן בלז, ואל דה רוז, אנז' וקרסייה.
שטח הקומונה הוא 30.08 קמ"ר. בסקר ב-2013–2018 המגורים והתשתיות כיסו 30.8% משטחה, האדמות החקלאיות – 15.7%, היערות – 53% והשטחים השוממים – 0.3%
הידרוגרפיה
עריכההנהר העיקרי הוא הסייון. הוא חצה בעבר את העיר, אולם החל מ-1842 הוסט אל מנהרה. הוא נשפך לימת נשאטל שהיא האגם הגדול ביותר מבין האגמים שהם שווייצריים בלעדיים. מקור הסייון הוא בווילייה, אחר כך הוא חוצה את מחוז (région) ואל-דה-רוז ואת קאניון סייון ומגיע לנשאטל מהצפון. המרכז ההיסטורי של העיר שוכן בגדה הימנית של הנהר. הנהר אינו עביר לספינות, אולם למשך זמן רב מילא תפקיד חשוב בתעשייה המקומית על ידי אספקת האנרגיה הדרושה לטחנות הקמח של העיר.
תבליטי נוף
עריכהנשאטל נמצאת למרגלות הרי היורה (ז'ורא) המורכבים מאבן גיר צהוב, המכונה גם "אבן אוטריב" לפי שם הכפר הסמוך. אבן זה שימש לבנייה בתקופה הרומאית. תחתית העיר נבנתה ברובה על חמרים שהופקו תוך כדי מחיקתן של גבעות העיר לצורך הצבת מסילות הברזל וכריית המנהרות המשמשות את התחבורה. החלק העילי של העיר מכוסה יערות.
שכונות
עריכההיסטוריה
עריכהלקנטון נשאטל שמור מקום מיוחד בפרהיסטוריה של שווייץ ואף בפרהיסטוריה העולמית. החל משנת 1854 נתגלו באזור בתי כלונסאות. בסקירות הארכאולוגיות על גדות האגם נשאטל החשפו לא מעט שרידים של התיישבויות בני אדם מתקופת הברונזה ותקופת הברזל. חקר הפרהיסטוריה שאב עידוד מפעילותו של חוקר הטבע לואי אגאסי במחצית השנייה של המאה ה-19 בעקבות עבודות ההסדרה של מי האגמים בקרבת הרי היורה ב-1868–1882 יובשו שטחים נרחבים של מישורי הזלנד ("ארץ האגמים") ונחשפו חלקים גדולים מגדות האגמים נשאטל, אגם בייאן ומורא. הנמכת מפלס האגם נשאטל ב-2.7 מ' חשפה שרידי תרבות בתי כלונסאות מהתקופה הנאוליתית ומתקופת הברונזה. בשטח העיר נשאטל וסביבתה נחקרו תוך קשיים למשל מאה וחצי כמה אתרים מסוג זה.[3] רק בשנת 1917 הצליחו רשויות הקנטון והחברה הקנטונית להיסטוריה ולארכאולוגיה לבצע באתר הקרוב לה טן, 8 ק"מ צפונית-מזרחית ממרכז העיר נשאטל, מערך חפירות אמיתי תחת ניהולו של פול ווגא עם זאת החפירות החשובות ביותר על שפת האגם נשאטל נערכו בעת הסריקות הארכאולוגיות שהקדימו את בניית הכביש המהיר A5, ושגילו בנשאטל/מונרוז אתר התיישבות מהתקופה הפלאוליתית העליונה.
תחבורה
עריכההתחבורה הציבורית המקומית
עריכהשייכת לחברת Les Transports Publics du Littoral Neuchâtelois (TN),(התחבורה הציבורית של הטיילת של נשאטל). היא מפעילה טרוליבוסים, רכבל ורכבת קלה אל בודרי. סך אורך רשת ה-TN כוללת 81.2 ק"מ. היא משרתת 78,400 אנשים (יותר ממחציתם משתמשת בה על בסיס יומי) ובשנת 2007 הסיעה 17,670,000 נוסעים.[4]
ערים תאומות
עריכהגלריה
עריכה-
נשאטל עם מגדל הבית הכלא והקתדרלה, מראה מ-2001
-
מראה העיר מלמעלה
-
טירת נשאטל
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של נשאטל (בצרפתית)
- נשאטל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נשאטל (שווייץ), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכהדירוג | שם | קנטון | אוכלוסייה | דירוג | שם | קנטון | אוכלוסייה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ציריך ז'נבה | |||||||||
1 | ציריך | ציריך | 423,193 | 11 | נשאטל | נשאטל | 44,485 | בזל לוזאן | |
2 | ז'נבה | ז'נבה | 203,401 | 12 | בלינצונה | טיצ'ינו | 43,785 | ||
3 | בזל | בזל-שטאדט | 173,064 | 13 | תון | ברן | 43,630 | ||
4 | לוזאן | וו | 140,619 | 14 | קניץ | ברן | 42,177 | ||
5 | ברן | ברן | 134,290 | 15 | כור | גראובינדן | 37,875 | ||
6 | וינטרטור | ציריך | 115,129 | 16 | פריבור | פריבור | 37,645 | ||
7 | לוצרן | לוצרן | 82,922 | 17 | שפהאוזן | שפהאוזן | 37,248 | ||
8 | סנט גאלן | סנט גאלן | 76,328 | 18 | לה שו-דה-פון | נשאטל | 36,748 | ||
9 | לוגאנו | טיצ'ינו | 62,123 | 19 | אוסטר | ציריך | 35,529 | ||
10 | ביל/ביין | ברן | 55,140 | 20 | ורנייה | ז'נבה | 35,491 |