ארנולד שרוויל
ארנולד גיי שרוויל (אנגלית: Arnold G. Sherwell 19 במרץ 1890 - 1 במרץ 1942) היה שופט בריטי שכיהן בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
תולדות חייו עריכה
שרוויל הוסמך כעורך דין בשנת 1914 ובאותה שנה הצטרף לשירות הקולוניאלי בניאסלנד. במלחמת העולם הראשונה הוא שירת בצבא הבריטי באפריקה ולאחר מכן היה מרצה לדיני רכבות בבית הספר לכלכלה של לונדון ובלימודי חוץ של קיימברידג'. בשנים 1925-1928 היה שופט מחוזי בסודאן ולאחר מכן היה עוזר התובע הכללי בח'רטום למשך כשנה[1]. בשנת 1929 עבר לארץ ישראל והיה פרקליט מדינה במשרד המשפטים של ממשלת המנדט. לאחר כשלושה חדשים, ביולי 1929, מונה ליו"ר בפועל של המועצה המשפטית[2]. בתפקידו כתובע עסק בין השאר בתביעה נגד ערבים שהשתתפו במאורעות תרפ"ט[3] ונגד יוסף אורפלי[4], שמחה חינקיס[5], ארבעת אסירי סנהדריה שהואשמו בהכאה למוות של ערבי[6] וארבעת אסירי מאה שערים שהואשמו ברצח ערבי בשכונתם. האחרונים הוחזקו במעצר במשך שישה חודשים והועמדו לדין למרות שלא היו נגדם ראיות[7].
בשנת 1930 הוא מונה לשופט מחוזי רוטציוני וכיהן בתפקידים שונים, בהם יו"ר המועצה המשפטית, יו"ר בית המשפט לקרקעות בירושלים[8], מ"מ יו"ר בית משפט מחוזי ביפו[9], בירושלים[10][11], בחיפה[12] ובשכם[13] ושופט בהרכב ערעור על פשעים חמורים[14]. ב-1 בדצמבר 1934 החל לכהן כשופט בחיפה[15] ובשנת 1935 הועלה לדרגת שופט מחוזי קבוע . שרוויל כיהן בחיפה עד תחילת 1940, עת עבר להיות יו"ר בית המשפט המחוזי בירושלים[16].
שרוויל נפטר מהתקף לב בליל 28 בפברואר 1942, בעת כהונתו כיו"ר בית המשפט המחוזי בירושלים, והניח אחריו אשה ובן[17]. הוא נקבר בבית הקברות על הר ציון[18].
פסקיו עריכה
במשפט שומר בעין חרוד שירה ופצע ערבי שבא לגנוב והתקיף אותו באבנים, דן שרוויל את השומר לקנס של 10 לא"י לאחר שהודה שירה בלא כוונת רצח[19]. במשפטו של יהודי קומוניסט שהביע תמיכה בהתקוממות הערבית במאורעות תרפ"ט אמר שרוויל שחבל שהנאשם לא היה בחברון בעת ההתקוממות[20].
באחד המשפטים סיפר מניסיונו השיפוטי ש"עד מזיע - עדותו שקר"[21].
בתחילת 1935 אמר שרוויל שבתי המשפט צריכים להטיל עונשים מרתיעים בסכסוכי קרקעות כדי לבטל את הנגע הזה[22]. ברוח דבריו דן לשנת מאסר ערבי שהורשע בעקירת עצים של יהודים[23].
הערכה עריכה
עם עוזבו את חיפה בתחילת 1940 נכתב עליו בדבר[24]:
- "במשך שנות פעולתו התחבב על כל חוגי התושבים. בפסקי הדין שהוציא עמד תמיד על הצד המוסרי והחברתי, ומצא ביטוי הולם לצרכים החיוניים של הכלל. ... ידע לשמור על מידת האובייקטיביות שלו ועל הרמה המוסרית שציינה את פעולתו ..."
הערות שוליים עריכה
- ^ Death of judge Sherwell, פלסטיין פוסט, 1 במרץ 1942
- ^ appointments, פלסטיין בולטין, 2 באוגוסט 1929
- ^ פסק דינם של רוצחי ממאן וקסטל נתאשר, דואר היום, 6 בדצמבר 1929
במשפט רוצחי משפחת מקלב, דבר, 10 בינואר 1930
פסק דינם של רוצחי אפריאת נתאשר, דואר היום, 11 בפברואר 1930
משפט הנאשמים ברצח בבית אבו שדיד, דואר היום, 19 בפברואר 1930 - ^ פסק דינו של אורפלי בוטל, דואר היום, 26 בינואר 1930
משפט הרצח האיום בבית סלונים, דואר היום, 13 במאי 1930 - ^ השוטר שמחה חינקיס נדון למיתה, דואר היום, 6 בפברואר 1930
- ^ משפטם של ארבעת אסירי סנהדריה, דואר היום, 12 בפברואר 1930
- ^ ארבעת אסירי מאה שערים יצאו זכאים, דואר היום, 26 במרץ 1930
- ^ מודעות מאת הממשלה, מינוי ממלאי מקום, העיתון הרשמי, 16 ביולי 1931, עמ' 550-551
- ^ בבית המשפט, דואר היום, 1 באוקטובר 1930
- ^ מבית המשפט המחוזי בירושלים, דואר היום, 17 ביולי 1931
- ^ שינוי בבית המשפט המחוזי, דבר, 23 בפברואר 1932
מ"מ נשיא ביה"ד המחוזי בירושלים, דואר היום, 5 בספטמבר 1933 - ^ בבית המשפט המחוזי חיפה, העיתון הרשמי, 13 ביולי 1933, עמ' 797
- ^ יו"ר שני בבית משפט המחוזי, דואר היום, 26 בינואר 1931
שמא טעות היתה בידם, דואר היום, 14 במרץ 1933 - ^ אישור פס"ד מוות, דבר, 14 במאי 1933
אישור פסק דין מוות, דבר, 16 במאי 1933
אישור משפט מות, דואר היום, 17 באפריל 1934 - ^ למינוי השופט שרוויל, דואר היום, 14 בנובמבר 1934
- ^ מסיבת פרידה לשופט שרוול, המשקיף, 1 בפברואר 1940
- ^ הזמנות לצווי אפוטרופסות בבית המשפט המחוזי בירושלים, העיתון הרשמי, 30 באפריל 1942, עמ' 430
- ^ Last Salute to judge Sherwell, פלסטיין פוסט, 2 במרץ 1942
- ^ משפט השומר בעין חרוד, דואר היום, 4 באוקטובר 1933
- ^ מעוכרי ישראל, דואר היום, 16 באוגוסט 1935
- ^ עד מזיע - עדותו שקר, דואר היום, 29 באוקטובר 1935
- ^ דבר היום, דבר, 6 בפברואר 1935
- ^ מאסר שנה על עקירת עצים, דבר, 10 ביולי 1935
- ^ מסבות פרידה לנשיא ביה"ד המחוזי שרויל, דבר, 7 בפברואר 1940