ארנסט גרינפלד
ארנסט גרינפלד בגרמנית: Ernst Franz Grünfeld ; 21 בנובמבר 1893, וינה – 3 באפריל 1962), שחמטאי אוסטרי וסופר שחמט שהתמחה בתיאורית הפתיחות. לאחר מלחמת העולם הראשונה היה בין טובי השחמטאים בעולם. זכה באליפות גרמניה בשנת 1923 ובדרגת רב-אמן בשנת 1950.
![]() | |
לידה |
21 בנובמבר 1893 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית ![]() |
---|---|
פטירה |
3 באפריל 1962 (בגיל 68) וינה, אוסטריה ![]() |
הדרגה הגבוהה ביותר | רב-אמן בשנת 1950 |
מד כושר מרבי | 2715 (1924) |
מקצוע נוסף | סופר שחמט |
מדינה | אוסטריה |
![]() ![]() |
על ילדותו של גרינפלד, שאיבד רגל כילד, השפיע העוני בו חיה משפחתו. שינוי חל לאחר שגילה את השחמט, למדו בצורה נמרצת ובמהירות קנה מוניטין כשחקן מוכשר במועדון השחמט המקומי.
מלחמת העולם הראשונה מנעה מגרינפלד לשחק עם צמרת השחמט כיון שמעט מאוד תחרויות התקיימו בתקופה סוערת זו. גרינפלד שיחק שחמט בהתכתבות והשקיע את מרבית זמנו הפנוי בניתוח הסתעפויות פתיחה. הוא הקים לעצמו ספריה של חומר שחמטאי אותה המשיך לבנות בדירתו הקטנה עד למותו בגיל 68.
בשנות ה-20' של המאה ה-20' נחשב גרינפלד כמומחה לפתיחות והצלחה בתחרויות לא אחרה לבוא. הוא חלק מקום הראשון בתחרות וינה בשנת 1920 עם סבלי גריגורייביץ' טרטקובר, ניצח בתחרות מרגייט בשנת 1923, ניצח בתחרות מרנו בשנת 1924, חלק מקום ראשון בתחרות בודפשט עם מריו מונטיצ'לי, ניצח בתחרות וינה בשנת 1927 וחלק מקום ראשון בתחרות וינה בשנת 1928 (עם שנדור טאקאץ' ובתחרות וינה בשנת 1933 עם הנס מולר. בתחרות אוסטרבה בשנת 1933 זכה במקום הראשון.
בשנת 1923 ניצח בתחרות ה-23 של הקונגרס הגרמני, שהתקיימה בפרנקפורט.
הגנת גרינפלדעריכה
במהלך תחרות באד פיסטיאן 1922 הציג גרינפלד את התרומה החשובה ביותר שלו לתיאורית הפתיחות - הגנת גרינפלד. הוא נקט בפתיחה זו מול פרידריך זמיש בסיבוב השביעי; המשחק הסתיים בתיקו לאחר 22 מסעים. מאוחר יותר באותה שנה השתמש בפתיחה בהצלחה מול אלכסנדר אלכין בתחרות וינה. עם זאת, גרינפלד לא השתמש בפתיחה לעיתים קרובות[1].
השתתפות באולימפיאדותעריכה
גרינפלד שיחק בנבחרתה האולימפית של אוסטריה בארבע אולימפיאדות רשמיות:[2]
- באולימפיאדת השחמט 1927, האולימפיאדה הראשונה שהתקיימה בלונדון, בלוח הראשון השיג תוצאה של +6 -0 =7 (+ ניצחונות – הפסדים = תוצאות תיקו)[3], בין היתר ניצח את מקס אויבה, עמוס פוקורני והיינריך וגנר.
- באולימפיאדת השחמט 1931, האולימפיאדה הרביעית שהתקיימה בפראג, בלוח הראשון השיג תוצאה של +5 -2 =8[4]
- באולימפיאדת השחמט 1933, האולימפיאדה החמישית שהתקיימה בפולקסטון, בלוח הראשון השיג תוצאה של +2 -1 =9[5]
- באולימפיאדת השחמט 1935, האולימפיאדה השישית שהתקיימה בורשה, בלוח הראשון השיג תוצאה של +3 -3 =12[6].
משחקי מופתעריכה
לבן: בוריסלב קוסטיץ' שחור: ארנסט גרינפלד
[Event "Teplitz-Sch?nau"] [Site "Teplice-Sanov CSR"] [Date "1922.10.13"] [Round "11"] [White "Borislav Kostic"] [Black "Ernst Gruenfeld"] [Result "0-1"] [ECO "D85"] [PlyCount "122"] [EventDate "1922.10.02"] [FirstMove "12d"] 1. d4 Nf6 2. c4 g6 3. Nc3 d5 4. cxd5 Nxd5 5. e4 Nxc3 6. bxc3 Bg7 7. Nf3 c5 8. Bb5+ Bd7 9. Bxd7+ Qxd7 10. O-O cxd4 11. cxd4 Nc6 12. Be3 O-O 13. Rb1 Na5 14. d5 Rfc8 15. Bd4 Bxd4 16. Qxd4 b6 17. Ne5 Qd6 18. Ng4 Qf4 19. Ne3 Rc5 20. Rbc1 Rac8 21. Rxc5 Rxc5 22. f3 h5 23. g3 Qc7 24. e5 Nc4 25. Nxc4 Rxc4 26. Qe3 Rc3 27. Qd4 Rc4 28. Qe3 Rc2 29. e6 Qc5 30. Qxc5 Rxc5 31. Rd1 fxe6 32. dxe6 Ra5 33. Rd2 Kg7 34. f4 Kf6 35. Re2 g5 36. fxg5+ Kxg5 37. Kg2 Kf5 38. Kf3 Ra3+ 39. Kg2 Ra5 40. Kh3 Ra4 41. Rb2 Kxe6 42. Rb5 Rxa2 43. Rxh5 Rb2 44. Rh8 a5 45. Kg4 a4 46. Ra8 Rb4+ 47. Kf3 b5 48. h4 Kf6 49. g4 Rb3+ 50. Ke4 a3 51. Ra6+ Kg7 52. Kf5 b4 53. Ra7 Rf3+ 54. Ke4 Rf2 55. Ke3 Rb2 56. Rxe7+ Kf8 57. Ra7 a2 58. h5 b3 59. h6 Rh2 60. g5 b2 61. Rxa2 Rh3+ 0-1
בדוגמה זו לשחור שני רגלים באגף המלכה לעומת אחד ללבן. לאחר המסע ה-37 התמונה מתבהרת - ללבן שני רגלים מבודדים, ב-א2 וב-ה6. שניהם מצריכים תמיכה ובמוקדם או במאוחר אחד מהם יפול, והלבן יפסיד במשחק.
העקרון המנחה את מקס אויבה שניתח את המשחק בהפיכת היתרון המספרי של הרגלים באגף המלכה ליתרון של ממש במשחק הוא עיתוי הקידום של הרגלים באגף המלכה, לאחר שביצענו בסבלנות את כל ההכנות הנדרשות, ורק לאחר שהשלמנו את כל ההכנות האפשריות יש להתחיל בקידום הרגלים.
מלחמת העולם השנייה ואחריהעריכה
בחודש מאי 1943 סיים גרינפלד במקום השני בתחרות פוזן (ניצח: פאול קרס), וניצח בתחרות וינה בדצמבר 1943.
לאחר המלחמה חלק את המקום 3–4 בתחרות וינה 1951 (תחרות לזכרו של קרל שלכטר, ניצח: משה צ'רניאק). גרינפלד קיבל דרגת רב אמן בשנת 1950. לקראת סוף שנות ה-50' מיעט לשחק והתרכז בספריית השחמט הענפה שמילאה את כל חדר המגורים בדירתו, בה חיו גם אשתו ובתו.
הוא מת מעודף משקל באפריל 1962.
סגנון משחקועריכה
גרינפלד בנה את סגנונו על פי משחקיו של עקיבא רובינשטיין ופתח אך ורק ברגלי המלכה 1. ד4, בטענה שהוא לא עושה שגיאות במסעי הפתיחה. סגנונו שנמנע מהסתעפויות מסובכות ביחד עם נטייתו לסיים בתיקו את משחקיו לא היה מספיק טוב כדי להטריד את טובי השחמטאים בעולם. גרינפלד ייזכר בעיקר בשל יכולותיו ההגנתיות ויכולתו המעולה בשלב הפתיחה.
כתביועריכה
גרינפלד כתב מאמרים רבים לבטאוני שחמט בכל רחבי אירופה. עוד לפני שמלאו לו 20 כתב מאמרים על הפתיחה הספרדית לביטאון המקומי בווינה, Wiener Schachzeitung, ובמהלך 40 השנים הבאות הוא כתב מאמרים רבים על תיאורית הפתיחות שהתפרסמו בעיקר בגרמניה, בבלגיה ובברית המועצות. גרינפלד התלוצץ כי הוא מעדיף לכתוב לשוק הבולגרי, משום ששם קיבל את התשלום במזון, ולא בכסף.
גרינפלד פרסם מספר ספרים שנמכרו היטב וכן תרם לספר התחרות של טפליצ'ה בשנת 1922. כמו כן כתב ספר על גמביט המלכה הנדחה (1924) וספר כללי על הפתיחות בשנת 1953.
קישורים חיצונייםעריכה
לעוד מידע על שחמט ראו: פורטל שחמט |
- ארנסט גרינפלד, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- רבי אמנים שהכרתי, הנס קמוך