קרל שלכטר
קרל שלכטר (בגרמנית: Carl Schlechter; 2 במרץ 1874 – 27 בדצמבר 1918) היה אמן שחמט אוסטרי, אחד מהשחקנים החזקים בעולם בראשית המאה העשרים. מפורסם בעיקר בזכות דו-קרב על אליפות העולם מול אלוף העולם עמנואל לסקר, דו-קרב שהסתיים בתיקו ולכן לסקר שמר על תוארו. הוא חבר בהיכל התהילה העולמי של השחמט (אנ').
.png) | |
| לידה |
2 במרץ 1874 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
27 בדצמבר 1918 (בגיל 44) בודפשט, הרפובליקה ההונגרית הראשונה |
| הישג בולט | היה מס' 2 בעולם במהלך תחילת המאה ה-20 |
| מדינה | אוסטריה |
  | |
קריירהעריכה
שלכטר נולד בווינה והחל להשתתף בתחרויות שחמט בינלאומיות ב-1893. במשך כעשרים וחמש שנים התחרה בלמעלה משישים התמודדויות בינלאומיות אשר חלקן היו במסגרת דו-קרב וחלקן מרובות משתתפים. ארבע פעמים זכה בבכורה: במינכן 1900 ובווינה 1908 זכה במקום ראשון משותף ובאוסטנד 1906 והמבורג 1910 במקום הראשון ללא שותפים.
דו-קרב על אליפות העולםעריכה
ב-1910 שיחק מול אלוף העולם לסקר בדו-קרב קצר יחסית על אליפות העולם. לאחר תשעה מעשרה משחקים הוביל שלכטר בנקודה, לאחר שכל המשחקים הסתיימו בתיקו פרט לניצחון אחד שלו מעמדה מפסידה דווקא. כעת נזקק רק לתיקו כדי לנצח. אולם במשחק העשירי היה זה תורו של לסקר לחזור מעמדה נחותה ולנצח. התנאים המוקדמים המדויקים של הדו-קרב אינם ידועים אך ייתכן ששלכטר ולסקר הסכימו מראש בחשאי כי רק ניצחון בהפרש של שתי נקודות יקנה לשלכטר את האליפות. ייתכן שמשום תנאי זה ניסה שלכטר לזכות בכל כוחו במשחק האחרון ובכך להגיע לפער שתי הנקודות עליו סוכם. החוקר גרים קרי כותב בנושא:
יש עדיין המפקפקים האם פיסקת שתי הנקודות קיימת, וככל שאני יודע לא קיימת הוכחה לכך. העדות באופן משחקו של שלכטר במשחק האחרון, והקושי לדמיין שחקן מנוסה כלסקר מסכן את תוארו בדו-קרב כה קצר ללא הגנה מיוחדת מדברים בעד עצמם. אם נוסיף את העובדה שהמשא ומתן על דו-קרב לסקר-חוסה ראול קפבלנקה נכשל שנה לאחר מכן על התנאי של לסקר כי התואר יעבור לקפבלנקה רק אם ישיג יתרון של שתי נקודות.
— גרים קרי
בניגוד לכך כתב רב אמן לארי אוונס:
האמת היא ששלכטר כנראה לא ראה תיקו ברור. הוא החמיץ את המסע 35...צד8! עם סיכויי ניצחון טובים. לאחר מכן הוא אמר שהתכוון לשחק 38...מהח4 39. מז2 מהז4 4. צז3 מה:ג8 והתעלם מהמסע 41. מהז6!. בהיותו מבולבל החמיץ את התיקו - ואת התואר - עם המסע 39...מהח4! 40. מד2 מהח2 41. מה3 צ:ו3 42. מ:ו3 מהח3 43. מה2 מה:ג8 44. מה:ב5 וכו'. הסיכוי האחרון להחזיק מעמד היה 46..מהא2.
— לארי אוונס
בכל מקרה שלכטר התעלה על אחרים בכך שהיה האדם הראשון ב-16 שנים שסיכן באופן רציני את תוארו של לסקר כאלוף עולם.
אי לכך יש הטוענים[2] ששלכטר הפסיד בכוונה במשחק האחרון בהתמודדות כדי למנוע ניצחון שמצד אחד לא היה מקנה לו את התואר ומצד שני היה מחייב את השניים לדו-קרב נוסף ללא מימון ראוי. השערה זו נובעת בין השאר מכך ששלכטר היה שחמטאי שקשה מאוד לנצח אותו. מיעוט הפסדיו בזירה הבינלאומית הקנו לו את הכינוי 'אמן התיקו' (drawing master). שלכטר גם היה ידוע כג'נטלמן וכשחקן הגון מאוד. לכן יש אומרים שלא היה מעוניין לזכות בדו-קרב האליפות בפער קטן שהושג בזכות ניצחון מקרי אחד.
שלכטר פגש לדו-קרב גם את זיגברט טאראש ב-1911 (תיקו) ואת עקיבא רובינשטיין ב-1918 (הפסד). אחת מהופעותיו המרשימות ביותר הייתה בדו-קרב נגד דוד ינובסקי שנערך בקרלסבאד ב-1902: שלכטר ניצח את ינובסקי בשישה משחקים, סיים עוד שלושה בתיקו והפסיד משחק בודד.
שלכטר המשיך לשחק בטורנירים בתקווה להזדמנות נוספת לזכות בתואר העולמי, אולם ההזדמנות לא באה. שנות מלחמת העולם הראשונה הסיטו את קריירת השחמט שלו ממסלולה. בסוף 1918 מת בבודפשט כתוצאה מדלקת ריאות ורעב.
שלכטר הווה דוגמה טיפוסית של שחמטאי ג'נטלמן, המציע באדיבות תיקו ליריב שלא חש בטוב, אם יריב איחר להגיע למשחק ושעונו התקדם, שלכטר היה מוריד את אותו פרק זמן גם משעונו שלו. הוא גם הדריך רבים מיריביו, כולל אולדריץ' דוראס.
שלכטר גם חיבר כ-40 בעיות שחמט, להלן אחת מהן, בעיית מט בשני מסעים:
|
הפתרון: 1. מהא6! אם 1...מ:ד2 2. מהח6 מט אם 1...מב2 2. פד3 מט אם 1...ג:ד2 2. מהא1 מט.
משחקים מפורסמיםעריכה
- פריד-שלכטר וינה 1894 ניצחון ב-14 מסעים לאחר הקרבת מלכה, chessgames.com
- פלייסיג-שלכטר אחד המשחקים המפורסמים של שלכטר בו הקריב שני צריחים ושני רצים, chessgames.com
- שלכטר-שטייניץ שלכטר מנצח את אלוף העולם הקודם ב-24 מסעים, chessgames.com
- שלכטר-מייטנר הלבן מקריב את מלכתו, עושה מסע שקט עם המלך והשחור לא יכול למנוע מט בשני מסעים, chessgames.com
- תחבולות של שלכטר, wtharvey.com
דו-קרבותעריכה
| שנה | מיקום | המתמודד השני | תוצאה | הערות | |
|---|---|---|---|---|---|
| 1893 | וינה | גאורג מרקו | +0 -0 =10 | 5 מ-5 | תיקו |
| 1894 | וינה | גאורג מרקו | +4 -4 =3 | 5.5 מ-11 | תיקו |
| 1894 | וינה | אדולף זינקל | +4 -4 =3 | 5.5 מ-11 | תיקו |
| 1896 | וינה | דוד ינובסקי | +2 -2 =3 | 3.5 מ-7 | תיקו |
| 1899 | וינה | שמעון אלאפין | +1 -1 =4 | 3 מ-6 | תיקו |
| 1902 | קרלסבד | דוד ינובסקי | +6 -1 =3 | 7.5 מ-10 | ניצחון |
| 1909 | דיסלדורף | ז'אק מיזס | +0 -2 =1 | 0.5 מ-3 | הפסד |
| 1910 | וינה | עמנואל לסקר | +1 -1 =8 | 5 מ-10 | תיקו - קרב על אליפות העולם |
| 1911 | קלן | זיגברט טאראש | +3 -3 =10 | 7.5 מ-16 | תיקו |
| 1918 | ברלין | עקיבא רובינשטיין | +1 -2 =3 | 2.5 מ-6 | הפסד |
לקריאה נוספתעריכה
- Warren Goldman, Carl Schlechter!: Life & Times of the Austrian Chess Wizard , Caissa Editions, 1994
- Tom Crain, Schlechter's Chess Games, 1998 .
קישורים חיצונייםעריכה
- קרל שלכטר, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- 16 תחבולות של קרל שלכטר, wtharvey.com
- Chess Notes מאת אדווארד וינטר (4144)
- אתר המוקדש לשלכטר עם תמונות ופרטים רבים נוספים
הערות שולייםעריכה
- ^ תורגם מוויקיפדיה האנגלית, המקור לא נגיש עוד
- ^ הטענה מובאת על ידי היסטוריון השחמט אדווארד וינטר (ראו הפניה בקישורים החיצוניים) בשמו של וולטר פרייסוורק (Preiswerk), שהעלה אותה על הכתב כעשרה ימים לאחר המשחק. וינטר עצמו מוסיף וכותב שהמסקנות מכל הידוע לו ביחס לקיומו של הסכם סודי שכזה "אינן חד משמעיות".