ארסלורמיטאל אורביט

פסל

ארסלורמיטאל אורביטאנגלית: ArcelorMittal Orbit) הוא מגדל תצפית בגובה 115 מטר, שנבנה במרכז הפארק האולימפי של לונדון שבסטרטפורד. המגדל, המכונה בקיצור "אורביט", תוכנן על ידי אניש קאפור וססיל בלמונד ונועד להנציח עבור הדורות הבאים את ארוח המשחקים האולימפיים של 2012 על ידי העיר לונדון. המגדל ממוקם בין האצטדיון האולימפי ובין מרכז ספורט המים ומאפשר למבקריו לצפות על כל הכפר האולימפי משתי מרפסות תצפית עגולות המצויות בחלקו העליון[1].

ארסלורמיטאל אורביט
ArcelorMittal Orbit at night.jpg
האורביט בלילה
מידע כללי
סוג פסל, מגדל תצפית עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת הפארק האולימפי עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר ניוהאם עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
מידע על ההקמה
חומרי בנייה פלדה עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר אניש קאפור, ססיל בלמונד עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אניש קאפור עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°32′18″N 0°00′48″W / 51.538333333333°N 0.013333333333333°W / 51.538333333333; -0.013333333333333
www.arcelormittalorbit.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מגדל ארסלורמיטאל אורביט

הרעיון להקמת המגדל נוצר לאחר שראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון והשרה למשחקים האולימפיים, טסה ג'וול, החליטו ב-2008 שלפארק האולימפי נדרש "משהו נוסף". הם הכריזו על תחרות לעיצוב המונומנט ואת ההצעות שהוגשו בחנה ועדה בת תשעה חברים, שחלקם הגדול בא מתחום האמנות.

על בנייתו ועיצובו של המגדל הוכרז ב-31 במרץ 2010 ותוכנן כי בנייתו תסתיים בדצמבר 2011. במועד זה הגיע המגדל לגובהו המרבי, אולם רק ב-15 במאי 2012 הוכרז על השלמתו הפיזית מבחינה חיצונית, ונמסר כי הסידורים הפנימיים יושלמו עד פתיחת המשחקים האולימפיים בסוף יולי 2012[2].

נכון לאוקטובר 2011, הוערכה עלות הפרויקט ב-22.7 מיליון לירות שטרלינג. מירב המימון (19.6 מיליון לירות שטרלינג) מגיע מתרומת איל תעשיית הברזל, לקשמי מיטאל, יושב ראש תאגיד הענק ארסלורמיטאל, הנחשב כאיש העשיר בבריטניה הגדולה. את יתרת המימון (3.1 מיליון לירות שטרלינג) העמידה "הסוכנות לפיתוח לונדון".

מתכנני המגדל, קאפור ובלמונד, טענו כי "האורביט" מבטא התקדמות אדריכלית משמעותית בשילוב שבין פיסול והנדסת מבנים. בעיצובו הוא משלב בין היבטים של יציבות ושל אי יציבות והמבקרים בו מעורבים בחוויה האמנותית באמצעות עליה במעלה הלולייני, המהווה חלק מהמבנה. המגדל זכה גם לתשבחות וגם לביקורות על עיצובו הנועז. בחלק מהביקורות כונה המגדל "פרויקט ראוותני" ונטען כי כיצירת אמנות במרחב הציבורי, אין לו ערך שישאר גם בדורות הבאים.

ביוני 2016 נחנכה כאטרקציה במגדל מגלשה סגורה באורך 178 מטרים מראש מגדל התצפית עד הקרקע. המגלשה שקופה בחלקה ומתפתלת סביב מסבכי המגדל 12 פעמים וזמן הגלישה בה כ-40 שניות. את המגלשה תכנן המעצב האירופי קרסטן הלר[3].


קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שאול אדר, לונדון מתמרקת לקראת האולימפיאדה, באתר הארץ, 17 בפברואר 2012
  2. ^ אבירם ברט, לונדון, לא רק אולימפיאדה: אירועי הקיץ בלונדון, באתר הארץ, 27 ביולי 2012
  3. ^ איתן בייגל, ‏פרויקט גרנדיוזי: הושלמה בניית המגלשה הארוכה בעולם, באתר גלובס, 14 במאי 2016