פתיחת התפריט הראשי

אולימפיאדת לונדון (2012)

המשחקים האולימפיים של לונדון, 2012, הידועים גם בתוארם הרשמי המשחקים של האולימפיאדה ה-30, נפתחו רשמית ב-27 ביולי והסתיימו ב-12 באוגוסט 2012, כללו תחרויות ב-302 קטגוריות ב-26 ענפי ספורט, ונערכו בבירת הממלכה המאוחדת, לונדון. לונדון היא העיר הראשונה בזמן המודרני שאירחה את המשחקים האולימפיים בפעם השלישית, לאחר המשחקים שנערכו בה ב-1908 וב-1948.

משחקי האולימפיאדה ה-XXX
אולימפיאדת לונדון (2012).svg
עיר מארחת לונדון, הממלכה המאוחדת
מדינות משתתפות 204
ספורטאים משתתפים 10,500
תחרויות 302 ב-26 ענפים
טקס הפתיחה 27 ביולי 2012
טקס הנעילה 12 באוגוסט 2012
נפתח רשמית על ידי המלכה אליזבת השנייה
השביע את המשתתפים שרה סטיבנסון
הדליק את הלפיד האולימפי שבעה ספורטאים צעירים. כל אחד נבחר על ידי אלוף אולימפי בריטי
האצטדיון הראשי האצטדיון האולימפי
שניים מהאתלטים הבולטים של האולימפיאדה: מו פארח ויוסיין בולט, מחקים כל אחד את תנועת הניצחון של האחר
ג'סיקה אניס, שהפכה לסמל בבריטניה לאחר שזכתה במדליית זהב בקרב שבע וזיכתה את המארחת במדליית הזהב הראשונה שלה באתלטיקה באולימפיאדה

יושב ראש הוועדה המארגנת של המשחקים היה אתלט העבר, הלורד סבסטיאן קו.

תוכן עניינים

המכרז האולימפיעריכה

  ערך מורחב – המכרז האולימפי 2012
 
לוגו הצעת האירוח של לונדון

תשע ערים הציעו את מועמדותן לאירוח המשחקים האולימפיים בשנת 2012: איסטנבול, הוואנה, לייפציג, לונדון, מוסקבה, מדריד, ניו יורק, פריז וריו דה ז'ניירו.

ב-18 במאי 2004, אחרי הערכת תשע המועמדות, ניפה הוועד האולימפי הבינלאומי ארבע ערים והציג את חמש המועמדות הסופיות, שהיו לונדון, פריז, מוסקבה, ניו יורק ומדריד.

פריז ולונדון נחשבו לבעלות הסיכויים הטובים ביותר להיבחר, וההערכה הרווחת הייתה שפריז היא המועמדת המועדפת (ה"פייבוריטית").

ב-6 ביולי 2005 התכנסו חברי הוועד האולימפי הבינלאומי במרכז הקונגרסים ראפלס סיטי שבסינגפור כדי לבחור את העיר המארחת. מוסקבה הייתה העיר הראשונה שהודחה, אחריה נשרה ניו יורק ובעקבותיה מדריד. השתיים שנשארו בתחרות היו כצפוי לונדון ופריז, ובהצבעה המכרעת זכתה לונדון, שקיבלה 54 קולות לעומת 50 קולות שקיבלה פריז.

יום לאחר ההצבעה וזכייתה של לונדון, בוצעה בלונדון סדרה של פיגועי טרור, ומחקה במהירות את השמחה בעיר. נראה שעיתוי הפיגועים לא היה קשור לזכייה יום קודם לכן. הוועד האולימפי העולמי עמד על החלטתו שהמשחקים האולימפיים ייערכו בלונדון למרות פיגועי הטרור.

בחירת עיר אירוח – תוצאות המכרז 2012
עיר מדינה סיבוב 1 סיבוב 2 סיבוב 3 סיבוב 4
לונדון הממלכה המאוחדת   הממלכה המאוחדת 22 27 39 54
פריז צרפת   צרפת 21 25 33 50
מדריד ספרד   ספרד 20 32 31
ניו יורק ארצות הברית   ארצות הברית 19 17
מוסקבה רוסיה   רוסיה 15

ארגוןעריכה

תשתיתעריכה

 
נתיב תחבורה ציבורית שהוקצה במיוחד לתנועה הקשורה באולימפיאדה

התחבורה הציבורית היה היבט שנבחן בהצעה לאירוח ב-2012 וקיבל דירוג נמוך ביותר יחסית לערים אחרות - עברה שיפור ניכר, אשר כלל השבחה של הרכבת התחתית של לונדון והקמת שירותי הכידון האולימפי, שהם קווי הרכבת לפארק האולימפי. במסגרת שדרוג מערכת הרכבות התחתיות בלונדון, הוחלט לאפשר הגברה משמעותית של תדירות הגעת הרכבות. בפועל הוצבה מטרה של רכבת בדקה, בשעות העומס. אלא שמערכת ההתרעה מפני תקלות לא התאימה לתדירות הרכבות המיועדת, ולפיכך עלה הצורך להחליפה במערכת התרעה חדשה. בנוסף, העלאת תדירות הרכבות בקווים מסוימים, בעיקר הקווים העמוקים ביותר, יצרה בעיה נוספת. הבעיה הייתה התחממות יתר של סביבות הרציפים, עד לפער של 18 מעלות צלזיוס, בין הטמפרטורה מעל לפני הקרקע לבין זו שנמדדה ברציפים בהם עברו רכבות בתדירות של פעם בדקה. בשעה שמעל פני הקרקע נמדדה טמפרטורה של כ-10 מעלות הרי שברציפים העמוקים הגיעה הטמפרטורה עד לכדי 28 מעלות. אחד הפתרונות שנבחנו היה השמשה מחדש של מערכת מפוחי ענק שתפקידם יהיה לגרום לסירקולציה מוגברת של האוויר בתעלות הרכבת. ביום התחרויות העמוס ביותר צפויים היו לנסוע כ-800,000 צופים ועוד 55,000 אנשי צוות (מתחרים, אנשי ארגון, תקשורת וכו').[1]

התשתית הטכנולוגית לאולימפיאדה כללה[2] אמצעים למדידה אוטומטית ומדויקת של הישגים (זמנים, תוצאות, נקודות - בהתאם לסוג התחרות), ציוד מחשוב לעיבוד הנתונים, הפצה בזמן אמת של הנתונים, ומערכות ליבה קריטיות לקיום המשחקים במתקנים השונים. רשתות תקשורת נפרסו על מנת לאפשר גישה לאינטרנט קווי ואלחוטי (בעיקר לצוותי השידור המכסים את האירוע), תשתית טלפוניה מעובה על מנת לתמוך בעומסי התקשורת באזורי התחרויות, הפצת וידאו בתוך האולמות למסכי תצוגה ואל תחנות השידור בעולם דרך מרכז התקשורת, מכשרי קשר לצוות המארגן והמתפעל של האירועים, מערכת לניהול כרטיסי הכניסה לצופים (כולל מכירה ובדיקה בכניסה לאירועים), ומערכת הגברה וכריזה לתיאור ההתרחשויות בתחרות והכרזה על שמות המשתתפים והמנצחים.

מבחינה טכנית בוצעו הקצאת ספקטרום ל-10,000 ערוצים של תקשורת אלחוטית, הקמה של 80,000 צומתי נתונים ושמע, התקנה של 10,000 צגי טלוויזיה ויותר מ-4,500 ק"מ של קווי תקשורת בפארק האולימפי, במתקנים האוליפמיים השונים, ובינם לבין מרכז התקשורת של האולימפיאדה.

ה-BBC נערך ליותר מ-5,000 שעות שידור מהמשחקים,[3] מתוכם כ-3,600 ישודרו גם כוידאו על פי דרישה ב-YouTube.[4] האירועים צולמו במקור בהבחנה גבוהה ברמה של 1080/50i, וחלק מהאירועים הועברו אף בתלת מימד. כ-21,000 אנשי תקשורת צפויים היו לעסוק בכיסוי האולימפיאדה.[1]

בישראל שידר הערוץ הראשון למעלה מ-200 שעות שידור חי מן המשחקים.

תקציבעריכה

 
סמל האולימפיאדה מעל נהר התמזה

התקציב המתוכנן עמד על כ-4 מיליארד ליש"ט. חלק הארי (כשלושה רבעים) של הסכום ניתן בחסות מפעל הפיס הלאומי בבריטניה, והיתרה כוסתה על ידי תוספת בארנונה, דהיינו מכספי משלם המסים.

אבטחהעריכה

אבטחת המשחקים האולימפיים בלונדון נחשבה לפרויקט האבטחה הגדול ביותר בהיסטוריה הבריטית ואחד מהגדולים ביותר בעולם. עלות האבטחה נאמדה בכחצי מיליארד לירות שטרלינג והיא כללה, בין היתר, 16,000 מאבטחים, 13,000 חיילים, 12,000 שוטרים, אלפי סוכנים סמויים, עשרות ספינות מלחמה ומסוקי קרב, וכן סוללות טילי נ"מ.[5]

כשבועיים לפני טקס הפתיחה, התגלה כי חברת האבטחה G4S, אשר זכתה במכרז לאבטחת המשחקים האולימפיים בלונדון, כשלה במלאכת גיוס מספר המאבטחים שנדרשו ממנה, עשרת אלפים עובדים. בעקבות כך, חיילים מצבא בריטניה הובאו כדי להתווסף למצבת המאבטחים של האולימפיאדה.

המתקניםעריכה

 
כרזת אולימפיאדת לונדון
 
ונלוק ומנדויל - הקמעות הרשמיים של האולימפיאדה
 
ה-O2 ארנה אירח את התחרויות בהתעמלות מכשירים ושלבי הגמר בכדורסל

אולימפיאדת 2012 התקיימה ב-34 אתרים, שמרביתם ברחבי לונדון, חלקם חדשים וחלקם מבנים קיימים, ובנוסף גם במקומות סמליים בלבה של העיר, המפורסמים בעולם כולו. תוכנית הבנייה לקראת המשחקים כללה פינוי של אזור מוזנח בפרבר סטרטפורד במזרח לונדון, שם הוקם הפארק האולימפי המרכזי ובו מבנים חדישים. כ-8.8 מיליון כרטיסים יאפשרו לקהל לצפות בתחרויות באתרי ההתרחשויות.[1]

הפארק האולימפיעריכה

הפארק האולימפי נבנה בפרבר סטרטפורד במזרח העיר, באזור שהיה לפני כן אדמה שוממת ואזור תעשייה. הפארק האולימפי קושר למרכז העיר ברכבת הכידון האולימפי אשר נסיעתה ארכה כשבע דקות.

הפארק האולימפי כולל את האתרים הבאים:

בפארק עבדו 11,000 עובדים, כמעט כולם בריטים, ו-62% מהם תושבי לונדון.[1]

אזור הנהרעריכה

אזור זה כולל ארבעה אתרים הסמוכים לנהר תמזה במזרח לונדון:

אזור מרכז לונדוןעריכה

השם הרשמי מטעה, מכיוון שאתרים אלה נמצאים לא רק במרכז העיר אלא גם בפרבריה:

אתרים מחוץ ללונדוןעריכה

אצטדיוני כדורגלעריכה

משחקי הכדורגל, למעט הגמרים, התקיימו באצטדיונים ידועים ברחבי בריטניה:

תחרויותעריכה

משתתפיםעריכה

במשחקים האולימפיים השתתפו מעל 10,000 ספורטאים מ-204 מדינות או גופים להם ועד אולימפי לאומי.[6] בנוסף התחרו תחת הדגל האולימפי 3 ספורטאים מהאנטילים ההולנדיים שמעמדה האוטונומי בוטל וספורטאי מדרום סודאן, לה אין ועד אולימפי לאומי.[7] המשלחת הגדולה ביותר הייתה של המארחת בריטניה וכללה 558 ספורטאים,[8] ואחריה ארצות הברית ששלחה 539 משתתפים.[9] לראשונה בתולדות המשחקים האולימפיים, נכללו נשים בכל אחת מהמשלחות המשתתפות.

ענפי האולימפיאדהעריכה

ב-2005 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי שמשחקי כדור הבסיס (בייסבול) והסופטבול לא יהיו חלק מאולימפיאדת 2012. זמן רב לא התקבלו החלטות על הוצאת ענפי ספורט מהשתתפות באולימפיאדה: משחק הפולו היה האחרון שהוצא, ושוחק בפעם האחרונה ב-1936. הוחלט לא לצרף ענפים חדשים, כך שבאולימפיאדת לונדון התקיימו תחרויות ב-26 ענפי ספורט בלבד, אף על פי שהמקסימום המותר הוא 28.[10] ב-2009 הוחלט שנשים יתחרו בענף האיגרוף בפעם הראשונה, וכך נערכו תחרויות לנשים בכל הענפים האולימפיים. כמו כן הוחלט לצרף לאולימפיאדה את הענפים ראגבי וגולף, אך רק החל מאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016).

לוח זמניםעריכה

טקס פתיחה תחרויות תחרויות גמר טקס נעילה
יולי/אוגוסט 25
רביעי
26
חמישי
27
שישי
28
שבת
29
ראשון
30
שני
31
שלישי
1
רביעי
2
חמישי
3
שישי
4
שבת
5
ראשון
6
שני
7
שלישי
8
רביעי
9
חמישי
10
שישי
11
שבת
12
ראשון
סה"כ
טקסים
קשתות 1 1 1 1 4
אתלטיקה 2 5 7 5 4 4 5 6 8 1 47
בדמינטון 1 2 2 5
כדורסל 1 1 2
איגרוף 3 5 5 13
קאנו/קיאק 1 1 2 4 4 4 16
אופניים 1 1 2 2 2 1 1 1 3 2 1 1 18
קפיצה למים 1 1 1 1 1 1 1 1 8
רכיבה 2 1 1 2 6
סיוף 1 1 1 1 2 1 1 1 1 10
הוקי שדה 1 1 2
כדורגל 1 1 2
התעמלות 1 1 1 1 1 1 3 3 4 1 1 18
כדוריד 1 1 2
ג'ודו 2 2 2 2 2 2 2 14
קרב חמש מודרני 1 1 2
חתירה 3 3 4 4 14
שיט 2 2 2 1 1 1 1 10
קליעה 2 2 1 1 1 1 2 2 1 2 15
שחייה 4 4 4 4 4 4 4 4 1 1 34
שחייה צורנית 1 1 2
טניס שולחן 1 1 1 1 4
טאקוונדו 2 2 2 2 8
טניס 2 3 5
טריאתלון 1 1 2
כדורעף 1 1 1 1 4
כדורמים 1 1 2
הרמת משקולות 1 2 2 2 2 2 1 1 1 1 15
היאבקות 2 3 2 2 2 2 3 2 18
סה"כ אירועים ליום 12 14 12 15 20 18 22 25 23 18 21 17 22 16 32 15 302
סה"כ אירועים במצטבר 12 26 38 53 73 91 113 138 161 179 200 217 239 255 287 302
יולי/אוגוסט 25
רביעי
26
חמישי
27
שישי
28
שבת
29
ראשון
30
שני
31
שלישי
1
רביעי
2
חמישי
3
שישי
4
שבת
5
ראשון
6
שני
7
שלישי
8
רביעי
9
חמישי
10
שישי
11
שבת
12
ראשון
סה"כ


טבלת מדליותעריכה

 
מדליית זהב אולימפיאדת לונדון 2012
  ערך מורחב – מדליות באולימפיאדת לונדון (2012)
מקרא
  מדינה מארחת (הממלכה המאוחדת)
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הברית   ארצות הברית 46 28 29 103
2 הרפובליקה העממית של סין   הרפובליקה העממית של סין 38 29 21 88
3 בריטניה   בריטניה (מארחת) 29 17 19 65
4 רוסיה   רוסיה 20 18 31 69
5 קוריאה הדרומית   קוריאה הדרומית 13 9 8 30
6 גרמניה   גרמניה 11 19 14 44
7 צרפת   צרפת 11 11 13 35
8 אוסטרליה   אוסטרליה 8 15 12 35
9 איטליה   איטליה 8 9 11 28
10 הונגריה   הונגריה 8 4 6 18
בסך הכל
(85 מדינות זכו במדליה)
300 299 354 953

ענפי האולימפיאדה ותוצאותיהםעריכה

איגרוףעריכה

בריטניה זכתה במרב מדליות הזהב (3) שחולקו באיגרוף ובסך הכל זכתה ב-5 מדליות. רוסיה זכתה במרב המדליות (6) ודורגה במקום 4 בטבלת המדליות באיגרוף. 20 מדינות התחלקו במדליות.

אתלטיקהעריכה

  ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת לונדון (2012)

ארצות הברית זכתה בתחרות עם 9 מדליות זהב ו-28 מדליות בסך הכל, לפני רוסיה עם 8 מדליות זהב ו-18 מדליות בסך הכל וג'מייקה עם 4 מדליות זהב ו-12 בסך הכל.

שיאי עולםעריכה

ארבעה שיאי עולם חדשים נקבעו בתחרויות האתלטיקה, 2 לגברים ו-2 לנשים:

האתלטיות הבולטותעריכה

האתלטים הבולטיםעריכה

בדמינטוןעריכה

סין זכתה בכל 5 מדליות הזהב האפשריות שחולקו בבדמינטון ובסך הכל זכתה ב-8 מדליות. 7 מדינות התחלקו במדליות.

ג'ודועריכה

רוסיה זכתה במרב מדליות הזהב שחולקו בג'ודו (3) ובסך הכל זכתה ב-5 מדליות. צרפת ויפן זכו במרב המדליות (7 כל אחת). 23 מדינות התחלקו בכל המדליות, מהן 10 מדינות התחלקו במדליות הזהב.

הוקי שדהעריכה

נשיםעריכה

מקום נבחרת
  הולנד   הולנד
  ארגנטינה   ארגנטינה
  בריטניה   בריטניה

גבריםעריכה

מקום נבחרת
  גרמניה   גרמניה
  הולנד   הולנד
  אוסטרליה   אוסטרליה

היאבקותעריכה

רוסיה זכתה במרב מדליות הזהב שחולקו בג'ודו (4) ובסך הכל זכתה ב-11 מדליות. יפן דורגה במקום שני, זכתה אף היא ב-4 מדליות זהב וב-6 מדליות בסך הכל. איראן דורגה במקום שלישי עם 3 מדליות זהב ו-6 מדליות בסך הכל ואזרבייג'ן זכתה ב-7 מדליות בסך הכל ו-2 מדליות זהב ודורגה במקום רביעי. 29 מדינות התחלקו בכל המדליות, מהן 8 מדינות התחלקו במדליות הזהב.

הרמת משקולותעריכה

סין זכתה ב-5 מדליות זהב בהרמת משקולות ובסך הכל זכתה ב-7 מדליות, שנייה הייתה קזחסטן עם 4 מדליות זהב בסך הכל. 19 מדינות התחלקו במדליות, מהן 6 מדינות זכו במדליות הזהב.

התעמלות מכשיריםעריכה

 
אולם ההתעמלות (נורת' גריניץ' ארנה)

נשיםעריכה

תחרות קבוצתית:

מקום נבחרת
  ארצות הברית   ארצות הברית
  רוסיה   רוסיה
  רומניה   רומניה


תחרות קרב רב אישי:

גבריםעריכה

תחרות קבוצתית:

מקום נבחרת
  הרפובליקה העממית של סין   הרפובליקה העממית של סין
  יפן   יפן
  בריטניה   בריטניה


תחרות קרב רב אישי:

התעמלות אמנותיתעריכה

תחרות קבוצתית:

מקום נבחרת
  רוסיה   רוסיה (57.000 נק')
  בלארוס   בלארוס (55.500 נק')
  איטליה   איטליה (55.450 נק')


תחרות קרב רב אישי:

טניסעריכה

ארצות הברית זכתה בענף הטניס במרב מדליות הזהב (3) וב-4 מדליות בסך הכל. 8 מדינות התחלקו במדליות בתחרויות הטניס.

כדורגלעריכה

נשיםעריכה

מקום נבחרת
  ארצות הברית   ארצות הברית
  יפן   יפן
  קנדה   קנדה


גבריםעריכה

מקום נבחרת
  מקסיקו   מקסיקו
  ברזיל   ברזיל
  קוריאה הדרומית   קוריאה הדרומית


כדורידעריכה

נשיםעריכה

מקום נבחרת
  נורווגיה   נורווגיה
  מונטנגרו   מונטנגרו
  ספרד   ספרד
  • משחק הגמר: נורווגיה 26 - 23 מונטנגרו
  • משחק מדליית ארד: ספרד 31 - 29 קוריאה הדרומית (בהארכה)

גבריםעריכה

מקום נבחרת
  צרפת   צרפת
  שוודיה   שוודיה
  קרואטיה   קרואטיה
  • משחק הגמר: צרפת 22 - 21 שוודיה
  • משחק מדליית ארד: קרואטיה 33 - 26 הונגריה

כדורמיםעריכה

נשיםעריכה

מקום נבחרת
  ארצות הברית   ארצות הברית
  ספרד   ספרד
  אוסטרליה   אוסטרליה
  • השחקנית הבולטת בתחרות הייתה מגי סטפנס שכבר במשחק הראשון כבשה 7 שערים לזכות ארצות הברית והשוותה את השיא האולימפי לשערים במשחק בודד. בכל התחרות כבשה 21 שערים, שיא אולימפי לתחרות, וזכתה במדליית זהב עם נבחרת ארצות הברית.

גבריםעריכה

מקום נבחרת
  קרואטיה   קרואטיה
  איטליה   איטליה
  סרביה   סרביה

כדורסלעריכה

  ערך מורחב – כדורסל באולימפיאדת לונדון (2012)

נשיםעריכה

מקום נבחרת
  ארצות הברית   ארצות הברית
  צרפת   צרפת
  אוסטרליה   אוסטרליה


גבריםעריכה

מקום נבחרת
  ארצות הברית   ארצות הברית
  ספרד   ספרד
  רוסיה   רוסיה


כדורעףעריכה

נשיםעריכה

מקום נבחרת
  ברזיל   ברזיל
  ארצות הברית   ארצות הברית
  יפן   יפן


גבריםעריכה

מקום נבחרת
  רוסיה   רוסיה
  ברזיל   ברזיל
  איטליה   איטליה


סיףעריכה

איטליה זכתה ב-3 מדליות זהב בסיף ובסך הכל זכתה ב-7 מדליות, שנייה הייתה קוריאה הדרומית עם 2 מדליות זהב ו-6 מדליות בסך הכל. 13 מדינות התחלקו במדליות, מהן 6 מדינות זכו במדליות הזהב.

קליעהעריכה

קוריאה הדרומית זכתה ב-3 מדליות זהב בקליעה ובסך הכל זכתה ב-5 מדליות, שנייה הייתה ארצות הברית אף היא עם 3 מדליות זהב ו-4 מדליות בסך הכל. סין צברה את מרב המדליות, 7 בסך הכל (2 זהב). 23 מדינות התחלקו במדליות, מהן 9 מדינות זכו במדליות הזהב.

רכיבהעריכה

בריטניה זכתה ב-3 מדליות זהב ברכיבה ובסך הכל זכתה ב-5 מדליות. 8 מדינות התחלקו במדליות.

שחייהעריכה

  ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת לונדון (2012)

בתחרויות השחייה זכתה ארצות הברית ב-16 מדליות זהב (מחצית מדליות הזהב שחולקו) וב-30 מדליות בסך הכל, לפני סין - 5 מדליות זהב ו-10 מדליות בסך הכל וצרפת עם 4 מדליות זהב ו-7 מדליות בסך הכל. יפן זכתה במקום שני, במספר הכולל של המדליות, אחרי ארצות הברית, עם 11 מדליות בסך הכל, כאשר אף לא אחת מוזהבת.

בתחרות נשברו 9 שיאי עולם חדשים, 6 אצל נשים ו-3 אצל גברים ו-16 שיאים אולימפיים חדשים, 4 אצל גברים ו-12 אצל נשים.

שחיינים גברים בולטיםעריכה

  • מייקל פלפס מארצות הברית היה השחיין המצטיין בתחרות בפעם שלישית ברציפות לאחר שזכה ב-6 מדליות, (4 זהב ו-2 כסף). לאחר משחקים אלו היה לספורטאי המעוטר ביותר בכל הזמנים במשחקים האולימפיים, עם 22 מדליות מתוכן 18 זהב. נוסף לכך, היה לשחיין היחידי בהיסטוריה שזכה באותו משחה ב-3 אולימפיאדות שונות, מעשה אותו עשה פעמיים במהלך התחרויות.
  • ראיין לוכטה מארצות הברית זכה ב-5 מדליות (2 זהב, 2 כסף ו-1 ארד).
  • סון יאנג מסין קבע שיא עולם חדש במשחה ל-1500 מטר חופשי וזכה ב-4 מדליות (2 זהב, 1 כסף ו-1 ארד).
  • מאט גרוורס מארצות הברית זכה ב-3 מדליות (2 זהב ו-1 כסף).
  • נתן אדריאן מארצות הברית זכה במשחה היוקרתי ביותר ל-100 מטר חופשי ובסך הכל ב-3 מדליות (2 זהב ו-1 כסף).
  • יאניק אנייל מצרפת זכה ב-3 מדליות (2 זהב ו-1 כסף).
  • קמרון ואן דר בורג מדרום אפריקה קבע שיא עולם חדש במשחה ל-100 מטר חזה.
  • דניאל גיורטה מהונגריה קבע שיא עולם חדש במשחה ל-200 מטר חזה.
  • אוסמה מלולי מתונסיה היה לשחיין הראשון בהיסטוריה שזכה במדליה אולימפית גם בשחייה בבריכה (ארד ב-1500 מטר חופשי) וגם בשחייה במים פתוחים (זהב ב-10 ק"מ). הוא גם היה לשחיין הראשון בהיסטוריה שהיה אלוף אולימפי בשני המקצועות (זהב ב-1500 מטר חופשי באולימפיאדת בייג'ינג).

שחייניות בולטותעריכה

  • מליסה פרנקלין מארצות הברית קבעה שיא עולם חדש במשחה ל-200 מטר גב והייתה שותפה לשיא עולם במשחה שליחות 4x100 מטר מעורב. היא זכתה ב-5 מדליות (4 זהב ו-1 ארד).
  • אליסון שמיט מארצות הברית הייתה שותפה לשיא עולם במשחה שליחות 4x100 מטר מעורב וזכתה ב-5 מדליות (3 זהב, 1 כסף ו-1 ארד)
  • דנה ולמר מארצות הברית קבעה שיא עולם חדש במשחה ל-100 מטר פרפר והייתה לשחיינית הראשונה בהיסטוריה ששחתה משחה זה מתחת ל-56 שניות והייתה שותפה לשיא עולם במשחה שליחות 4x100 מטר מעורב. היא זכתה ב-3 מדליות זהב
  • רבקה סוני שיפרה פעמיים את שיא העולם במשחה ל-200 מטר חזה והייתה שותפה לשיא עולם במשחה שליחות 4x100 מטר מעורב. היא זכתה ב-3 מדליות (2 זהב ו-1 כסף).
  • ראנומי קרומווידיויו מהולנד זכתה בשתי מדליות זהב במשחים היוקרתיים ביותר ל-50 ול-100 מטר חופשי ובסך הכל זכתה ב-3 מדליות (2 זהב ו-1 כסף).
  • קמיל מופה מצרפת זכתה ב-3 מדליות, אחת מכל סוג.
  • יה שיוון מסין קבעה שיא עולם במשחה ל-400 מטר מעורב אישי וזכתה ב-2 מדליות זהב.
  • אלישיה קוטס מאוסטרליה זכתה ב-5 מדליות (1 זהב, 3 כסף ו-1 ארד).

שחייה צורניתעריכה

תחרות קבוצתית:

מקום נבחרת
  רוסיה   רוסיה (197.030 נק')
  הרפובליקה העממית של סין   הרפובליקה העממית של סין (194.010 נק')
  ספרד   ספרד (193.120 נק')

תחרות זוגות:

מקום נבחרת
  רוסיה   רוסיה (197.100 נק')
  ספרד   ספרד (192.900 נק')
  הרפובליקה העממית של סין   הרפובליקה העממית של סין (192.870 נק')

אירועים מיוחדיםעריכה

  • השחיין האמריקאי מייקל פלפס היה הספורטאי המעוטר ביותר באולימפיאדה זו, בפעם השלישית ברציפות לאחר שזכה ב-6 מדליות, מהן 4 מדליות זהב ו-2 מדליות כסף ובכך היה לספורטאי המעוטר ביותר במשחקים האולימפיים בכל הזמנים לאחר צבירת 22 מדליות אולימפיות בסך הכל, מהן 18 מדליות זהב.
  • כבר ביום המשחקים הראשון, נבחרת קוריאה הצפונית בכדורגל נשים סרבה לעלות לכר הדשא, לאחר שהבחינו כי לצד שמות השחקניות מתנוסס דגל קוריאה הדרומית - יריבתה המושבעת. המשחק התחיל לבסוף באיחור של 45 דקות לאחר תיקון הטעות והתנצלות המארגנים.[12]
  • לאחר החלטת הוועד האולימפי שלא לקיים דקת דומיה לזכר נרצחי טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן 1972, פנתה מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון לנשיא הוועד, ז'ק רוג, ודרשה ממנו לחזור בו מההחלטה ולקיים "אירוע זיכרון ראוי" באולימפיאדת לונדון לזכר הקורבנות.[13] המתעמלת אלי רייזמן, שזכתה במדליית זהב בהתעמלות קרקע, ביצעה את התרגיל לצלילי הבה נגילה כמחאה על החלטה זו של הוועד האולימפי.[14]
  • יה שיוון בת ה-16 מסין קבעה הישג כאשר זכתה בזהב בתחרות השחיה ב-400 מ' מעורב ושברה ביותר משנייה את השיא העולמי (שנקבע בתקופה בה מותר היה להשתמש בחליפות שחייה מיוחדות אשר שיפרו את מהירות השחיינים). שיוון הגיעה לקטע האחרון של המשחה, 100 מ' חופשי, בפיגור של שנייה מהשחיינית הפייבוריטית, אליזבת בייזל, אך סיימה שתי שניות לפניה, כאשר ב-50 המטרים האחרונים היא שחתה במהירות גבוהה יותר מאשר המנצח במשחה המקביל לגברים, ראיין לוכטה. מאמן השחייה האמריקני גרג טרוי אמר על כך לעיתונאים: "אתם חבר'ה תעשו את התחקירים. למיטב זיכרוני, מדובר בספליט (מקטע השחייה) הכי מהיר בהיסטוריה הנשית", כאשר בכך רמז לשימוש בחומרים אסורים.[15]
  • שין א-לאם, סייפת דרום קוריאנית, הפסידה בחצי הגמר בשנייה האחרונה של הקרב, בשל החלטת שיפוט שנויה במחלוקת. הקרב של שין נמשך מעבר לזמן החוקי לאחר שהשעון שמודד את הזמן נתקע וגרם ליריבתה הגרמניה לצבור ניקוד מעבר לזמן החוקי של התחרות. שין חכתה בזירה להחלטת השופטים במשך כשעה שלמה לאחר ההפסד, תוך שהיא ממררת בבכי. בקרב על המקום השלישי הפסידה הסייפת את הקרב. איגוד הסייף העולמי החליט להעניק לשין מדלית ארד כפרס ניחומים אך שין סירבה.
  • ארבעה צמדים של שחקניות בדמינטון נפסלו והודחו מהמשחקים, לאחר שמארגני התחרות טענו כי השחקניות לא התאמצו לנצח בשלב הבתים על מנת לסדר לעצמן הגרלה נוחה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Delivering London 2012: ICT enabling the Games 
  2. ^ Case Study: 2012 Olympics Presents Formidable IT Multisourcing Challenge
  3. ^ Three dimensions, 5,000 hours, and an audience of billions
  4. ^ NBC and YouTube Partner to Live Stream 2012 Olympics
  5. ^ אלי לאון, אבטחה צריך לקיים, בישראל היום - מוסף "שישבת", עמ' 42, 13 ביולי 2012
  6. ^ רשימת המדינות, באתר ה-BBC
  7. ^ ‫ספורט הארץ, הדרום סודאני מריאל קיבל אישור להתחרות בלונדון, באתר הארץ, 21 ביולי 2012‬
  8. ^ בריטניה באתר אולימפיאדת לונדון
  9. ^ ארצות הברית באתר אולימפיאדת לונדון
  10. ^ רמי היפש, הענפים בייסבול וסופטבול הוצאו מהאולימפיאדה, באתר הארץ, יולי 2005
  11. ^ נערת הזהב: ג'סיקה אניס היא סמל המין החדש של בריטניה, באתר Xnet‏, 14 באוגוסט 2012
  12. ^ התחלה מקרטעת: צפון קוריאה לא עלתה לשחק, באתר ynet, 25 ביולי 2012
  13. ^ סוכנויות הידיעות, קלינטון דורשת: דקת דומיה בטקס הפתיחה, באתר nrg‏, 26 ביולי 2012
  14. ^ האזור האולימפי, המתעמלת האמריקנית: הבחירה ב"הבה נגילה" – מחאה על ההתעלמות מהרצח במינכן, באתר ערוץ עשר, 8 באוגוסט 2012 (במקור, מאתר "nana10")
  15. ^ עמית לוינטל, ‏חשודה, עד שיוכח אחרת, באתר ישראל היום, 30 ביולי 2012