ארץ קרה

ארץ קרה
North Country
מבוסס על	"תובענה ייצוגית" מאת קלרה בינגהם ולורה לידי גנסלר
בימוי	ניקי קארו
הופק בידי	ניק וקסלר
תסריט	מייקל סייצמן
עריכה	דייוויד קולסון
שחקנים ראשיים	שרליז ת'רון; אמבר הרד; כריס מולקי; קורי סטול; טום באוור; רסטי שווימר; בראד ויליאם האנק; ג'יליאן ארמנאנט; לינדה אמונד; John Aylward; סיסי ספייסק; שון בין; פרנסס מקדורמנד; קסנדר ברקלי; ריצ'רד ג'נקינס; ג'רמי רנר; מישל מונאהן; וודי הרלסון; Thomas Curtis
מוזיקה	גוסטבו סנטאולאלה
צילום	כריס מנגס
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	פרטיסיפנט
חברה מפיצה	האחים וורנר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	12 בספטמבר 2005
משך הקרנה	126 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	דרמה
תקציב	$35 מיליון
הכנסות	$25.2 מיליון
הכנסות באתר מוג'ו	northcountry
	דף הסרט ב־IMDb

ארץ קרה (באנגלית: North Country) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 2005, בבימויה של ניקי קארו, ובכיכובם של שרליז ת'רון, פרנסס מקדורמנד, שון בין, ריצ'רד ג'נקינס, ג'רמי רנר, וודי הרלסון וסיסי ספייסק. התסריט שכתב מייקל סייצמן מבוסס על הספר "תובענה ייצוגית: סיפורה של לואיס ג'נסון והתביעה המכוננת ששינתה את חוק ההטרדה המינית" של קלרה בינגהם ולורה לידי גנסלר, שתיעד את התיק ג'נסון נגד חברת אוולת' טקונייט בבית המשפט הפדרלי במינסוטה.

עלילה עריכה

ב-1989, ג'וזי איימז נמלטת מבעלה המתעלל, ושבה לבית הוריה, אליס והאנק, בצפון מינסוטה, יחד עם שני ילדיה, סמי וקארן. האנק מתבייש בג'וזי, כיוון שהיא ילדה את סמי בעודה נערה מתבגרת, מאב לא ידוע. ג'וזי מתחילה לעבוד במספרה, שם היא מתפרנסת בדחק. חברת ילדות שלה, גלורי דודג', מציעה לה לבוא לעבוד במכרה עפרות ברזל, שם המשכורות גבוהות הרבה יותר. ג'וזי מגיעה למכרה, למורת רוחו של האנק, שגם עובד שם. המתחים ביניהם גוברים, וג'וזי והילדים עוברים לגור עם גלורי ובעלה קייל.

ג'וזי יוצרת קשרי חברות עם עובדות אחרות במכרה, ונוכחת לדעת שנשים אלה סופגות הטרדות מיניות מתמשכות והשפלות מרוב הגברים שעובדים במכרה, שמאמינים שהנשים גוזלות משרות מגברים להם הן נועדו. ג'וזי מוצאת את עצמה מטרה להתעללותו של בובי שארפ, אותו הכירה בתיכון. היא מנסה לדבר על המצב עם הממונה עליה, ארלן פאביץ', אך הוא לא לוקח את תלונותיה ברצינות. בעקבות פנייתה, הגברים מגבירים את ההטרדות, ובובי מפיץ שמועה שג'וזי ניסתה לפתות אותו מינית. אשתו של בובי מתפרצת על ג'וזי, ומשפילה אותה בציבור. סמי נוטר לאימו טינה על האופן שבו אנשי העיירה מתייחסים אליהם, ומאמין לשמועות שמפיצים עליה.

ג'וזי פונה לבעל המכרה, דון פירסון, אבל למרות שהוא הבטיח שהוא יעזור, כשהיא מגיעה לפגישה היא מוצאת בחדר את פאביץ' ומנהלים בכירים אחרים, המציעים לה להתפטר מייד. היא מסרבת, ויוצאת מהחדר, הרוסה. אך כשבובי תוקף אותה מינית, היא מתפטרת, ופונה לעורך דין, ביל וייט, חבר של גלורי וקייל, ומבקשת ממנו להגיש בשמה תביעה נגד החברה. ביל מציע לה לגייס נשים נוספות שעברו חוויות דומות ולהגיש תובענה ייצוגית, הראשונה מסוגה. אך הכורות חוששות לפרנסתן, ולהטרדה נוספת, ומסרבות. ג'וזי מחליטה להתקדם עם התביעה לבד. היא גם מגלה שגלורי חלתה במחלת לו גריג, ובריאותה מתדרדרת במהירות.

אליס והאנק מתווכחים על התביעה, האנק מסרב לסלוח לג'וזי, ואליס עוזבת אותו. בישיבת איגוד העובדים של המכרה, ג'וזי מנסה להסביר לכורים למה היא תובעת את המכרה, אך הם מפריעים לה ומבזים אותה, עד שהאנק קם ונוזף בהם על ההתייחסות שלהם לג'וזי ולנשים האחרות במכרה. אליס והאנק משלימים ביניהם.

כשמתחיל המשפט, נציגי המכרה מנסים להשתמש בפריצותה לכאורה של ג'וזי נגדה, ובובי מעיד שסמי הוא תוצאה של יחסים שג'וזי ניהלה עם מורה בתיכון. ג'וזי מגלה אז שהיא בעצם נאנסה על ידי אותו מורה, לאחר שהוא תפס אותה ואת בובי מתנשקים. האנק תוקף את המורה, אשר נמצא בקהל בית המשפט. סמי עדיין מסרב להאמין לאמו, ובורח. קייל מוצא אותו, ומשכנע אותו לחזור בו, וסמי וג'וזי משלימים.

למחרת, בחקירה נגדית, ביל גורם לבובי להודות ששיקר, ושלמעשה הוא היה עד לאונס, אבל פחד לעשות משהו בנידון. גלורי מגיעה לבית המשפט בכיסא גלגלים, ומכיוון שאינה יכולה לדבר, קייל מקריא את הצהרתה שהיא עומדת לצידה של ג'וזי. אחת אחרי השנייה, נשים נוספות מצטרפות, מה שמאפשר לתביעה הייצוגית להתקיים. המכרה נאלץ לשלם לכל הנשים פיצויים, וגם לקיים מדיניות נגד הטרדה מינית במקום העבודה.

ליהוק עריכה

שרליז ת'רון – ג'וזי איימז
פרנסס מקדורמנד – גלורי דודג'
ריצ'רד ג'נקינס – האנק איימז
סיסי ספייסק – אליס איימז
וודי הרלסון – ביל וייט
שון בין – קייל דודג'
ג'רמי רנר – רוברט "בובי" שארפ
אמבר הרד - ג'וזי איימז בצעירותה
קול וויליאמס - בובי שארפ בצעירותו
תומאס קרטיס - סמואל "סמי" הייז
טום באוור - גארי שושט
לינדה אמונד - לזלי קונלין
רסטי שווימר - בטי
ג'יליאן ארמנאנט - פג
זנדר ברקלי – ארלן פאביץ'
קורי סטול - ריקי סנט
בראד ויליאם האנק - לאטוונסקי

הפקה עריכה

לואיס ג'נסן, עליה מבוססת דמותה של ג'וזי, התחילה לעבוד במכרה ב-1975, והגישה את תביעתה ב-1988, ארבע שנים לפני התביעה המוצגת בסרט. בסרט, ציר הזמן מקוצר מאוד, אך בפועל, לקח 14 שנים לסגור את התיק. ג'נסן סירבה למכור את סיפורה או לפעול כיועצת בהפקת הסרט.^[1]

הסרט צולם במספר עיירות בצפון מינסוטה, במיניאפוליס, ובסנטה פה, ניו מקסיקו.

פסקול עריכה

"North Country" by Gustavo Santaolalla – 2:08
"Girl of the North Country" by Leo Kottke – 3:33
"Tell Ol' Bill" by Bob Dylan – 5:08
"Werewolves of London" by Warren Zevon – 3:28
"Bette Davis Eyes" by Kim Carnes – 3:49
"If I Said You Had a Beautiful Body (Would You Hold It Against Me)" by The Bellamy Brothers – 3:17
"Lay Lady Lay" by Bob Dylan – 3:19
"A Saturday in My Classroom" by Gustavo Santaolalla – 3:46
"Sweetheart Like You" by Bob Dylan – 4:37
"Baby Don't Get Hooked on Me" by Mac Davis – 3:05
"Do Right to Me Baby (Do Unto Others)" by Bob Dylan – 3:52
"Standing Up" by Gustavo Santaolalla – 2:43
"Paths of Victory" by Cat Power – 3:24

שירים בסרט שלא נכללו באלבום הפסקול כוללים "Wasn't That a Party" של The Irish Rovers, "Shake the House Down" של מולי האצ'ט, וגרסאות קריוקי של "I Drink Alone" של ג'ורג' ת'ורוגוד, והלהיט של פאט בנאטר, "Hit Me with Your Best Shot."

יציאה לאקרנים עריכה

הקרנת הבכורה של הסרט הייתה ב-2005 בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בטורונטו, והוא הוצג גם בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בשיקגו לפני שיצא לבתי הקולנוע בארצות הברית, שם גרף הסרט $6,422,455 בסוף שבוע הפתיחה, והגיע למקום חמישי בקופות. תקציב הסרט היה $30 מיליון, והכנסות קופה של הסרט בעולם הגיעו ל-$25,211,175.^[2]

ביקורת עריכה

באתר Rotten Tomatoes,‏ 69% מהמבקרים נתנו לסרט ביקורת חיובית, מתוך 162 ביקורות, עם תשבחות נלהבות להופעות של ת'רון ומקדורמנד.^[3]

מנולה דרג'יס מהניו יורק טיימס נתנה לסרט ביקורת מעורבת, בציינה שהסרט בו זמנית מנסה לספר סיפור קשה שתוקף נושא מורכב, וגם לעמוד בדרישות ההוליוודיות לרגשנות וסוף טוב, וציינה לשבח את עושי הסרט שהצליחו לייצר יצירה ראויה גם תחת מגבלות אלו.^[4]

רוג'ר איברט כתב על הסרט: "ארץ קרה הוא מסוג הסרטים שמקוממים אותך ומשפיעים עליך, כי הוא מציג לך דברים ששמעת עליהם אבל שלא יצא לך לדמיין אותם באמת." ושהשילוב של ת'רון ומקדורמנד הוא שילוב מנצח, שמייצר "חוויה קולנועית אדירה".

במגזין רולינג סטון, פיטר טרוורס נתן לסרט שני כוכבים מתוך ארבעה, בציינו ש"כל דמיון בין ג'וזי ולואיס ג'נסן, האישה האמיתית שגרמה למכרות אוולת' לשלם על עוונותיהם בתביעה הייצוגית המכוננת של 1988 הוא מקרי לחלוטין." הוא ציין ש"השחקנים, הבמאית ניקו קארו (לרכב על הלווייתן), והצלם הנפלא קריס מנגס עבדו קשה ליצור נראות אותנטית... אבל למרות שהלכלוך והטינופת יושמו באופן אמנותי, זה היה קוסמטי בלבד".^[5]

בסרט התיעודי "סיפורים מהארץ הקרה" שליווה את מהדורת ה-DVD של הסרט, לואיס ג'נסן אמרה: "אני חושבת שזה חשוב שאנשים יראו את זה". ולגבי שרליז ת'רון, היא אמרה ש"היא ידעה את התפקיד. היא ידעה מה נדרש בו - העומק אליו הייתה צריכה להגיע. היא עשתה עבודה מצוינת."