ארקול פלוראנס

אנטואן אֶרקוּל רומואלד פלוראנס (צרפתית: Antoine Hercule Romuald Florence;‏ 26 בפברואר 1804, ניס27 במרץ 1879) היה אמן, ממציא וקרטוגרף צרפתי שחי ועבד בברזיל.

ארקול פלוראנס
Antoine Hercule Romuald Florence
Retrato de Hércules Florence.jpg
לידה 28 בפברואר 1804
צרפתצרפת ניס, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 במרץ 1879 (בגיל 75)
ברזיל (1870–1889)ברזיל (1870–1889) קמפינאס, ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
תהליך הצילום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ארקול פלוראנס, 1875 (משוער)

חייועריכה

פלוראנס הגיע לברזיל עם הנטורליסט הגרמני ברון גיאורג פון לנסדורף (Georg von Lansdorff 1774–1852) כדי לתעד את אנשי האזור ואת סביבתם הטבעית. בתום עבודת משלחת הסיור התיישב במקום נידח בפרובינציה של סאו פאולו, שם צייר פורטרטים ונופים.

בשנת 1830, בעת שניסה להוציא לאור ספר העוסק בתיווי של צלילי חיות ("zoophonia"), התייאש מהיעדרן של חנויות דפוס במרחק סביר, והמציא שיטות דפוס עצמאיות, שאותן כינה polygraphie (כתיבה מרובה). זמן קצר לאחר מכן הגה פלוראנס את המצאת הצילום, לאחר שהבחין בכך שוודים מסוימים דוהים בעת שהם נחשפים לאור. בסיועם של רוקחים מקומיים ערך פלוראנס ניסויים עם קמרה אובסקורה, כדי לראות אם יצליח לקבע את הדימויים הנוצרים בגבה. לאחר שנכשל בניסויים אלו, פנה פלוראנס לבחון את הפוטנציאל של לוחות דפוס מזכוכית שצופו בתערובת של גומי ערבי ופיח. הוא צייר עיצובים על גבי הזכוכית ואז הניח אותה על נייר שהפך לרגיש לאור לאחר שצופה בכסף כלורי. הנייר התכהה בעת שנחשף לאור. את רגישות הנייר לאור ניתן היה לעצור בעזרת תמיסת אמוניה.

בשנת 1832 טבע פלוראנס את השם photographie (רישום-אור) כדי לתאר את הטכניקה שפיתח – שנים לפני שהשם הפך לכינוי המקובל של התהליך. כששיטת הצילום של לואי ז'אק מנדה דאגר פורסמה ב-1839, הבין פלוראנס ששיטתו מוצלחת פחות והצהיר: "לא אריב עם איש על המצאתו... משום ששני אנשים יכולים לחשוב על אותו רעיון".

לקריאה נוספתעריכה

  • Viagem Fluvial do Tietê ao Amazonas. Hércules Florence, Brazilian edition with translation by Francisco Álvares Machado and Vasconcellos Florence, Museu de Arte de São Paulo Assis Chateaubriand, 1977.
  • Vieillard, J.: A Zoophonia de Hercule Florence. Editora da Universidade de Mato Grosso, Cuiabá, 1993.
  • William Luret: "Les trois vies d'Hercule Florence", Éditions JC Lattès, Paris 2001.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארקול פלוראנס בוויקישיתוף