פתיחת התפריט הראשי

אתאנו לחלות פניך

אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ הוא פיוט שנאמר בקהילות ספרדיות רבות כחלק מאמירת הסליחות, בדרך כלל, בנעימת תחנון ושברון לב. הפיוט נכלל גם בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים. בתפילת יום הכיפורים ממוקם הפיוט לפני התפילה המרכזית ביותר של היום, חזרת העמידה של תפילת מוסף. בסליחות בא הפיוט מעט לפני סוף הסליחות. לא ידוע מיהו מחבר הפיוט.

 אָתָאנוּ[1] לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ[2],
כִּי חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ.[3]
נָא אַל תְּבִישֵׁנוּ, נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.
סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ.[4]
 
אָתָאנוּ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כַּפָּרָה.
אָיֹם וְנוֹרָא, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.[5]
תְּחַיֵּינוּ, תְּחָנֵּנוּ,[6] וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא.
סְלַח לָנוּ, וּשְׁלַח לָנוּ יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ

הפיוט הוא פיוט מענה, כשהמשפט האחרון בכל בית הוא המענה של כלל הציבור לחזן, השר את שלושת המשפטים הראשונים. הפיוט מבקש כפרה, סליחה וישועה מהאל.

השיר בוצע על ידי מבצעים שונים, וביניהם שלמה ארצי[7], אלי לוזון ואחרים.

מבנה הפיוטעריכה

בכל משפט יש תקבולת משלימה.

בפיוט יש חריזה בסופי הבתים, המקשטת אותו: פניך-מלפניך-ממעונך, תבישנו-תשיבנו, כפרה-בצרה-נקרא, תחיינו-תחוננו, סלח לנו-שלח לנו, וכדומה.

שירת הפיוטעריכה

הרב שמעון ביטון מספר כי את הפיוט נהוג לשיר כפיוט מענה, כאשר החזן שר את שלושת המשפטים הראשוני בכל בית והקהל עונה במשפט האחרון :

זכורני כי כילד חשתי תמיד כי קיימת תחרות סמויה ומתיחות בין המתפללים מי יזכה באמירת "אתאנו", שכן רק שניים יכולים להשתתף בשירת הפיוט. כשזכיתי אני כילד לשיר סולו את "אתאנו" חשתי גאווה רבה (גם אם לא הבנתי תמיד את משמעות הדברים...). כמבוגר שמח אני לראות תמיד כי בסליחות וביום הכיפורים מתאמצים לזכות באמירת "אתאנו" (ולא תמיד מצליחים בשל התחרות הגדולה...), גם אלו שאינם מיושבי כותל המזרח, ואף אינם מבקרים "תמידין כסדרן" בבית הכנסת. דומני כי זו ההוכחה הברורה לכך כי פיוט קצר זה מצליח להרטיט לבבות בקרב כל שדרות הציבור ולנגוע נגיעה אמיתית אצל כל יחיד ויחיד במהותם של ימי הדין והרחמים – העמידה הפשוטה לפני יושב מרומים.

הרב שמעון ביטון, עמידה פשוטה לפני יושב מרומים, באתר "מדריך לעולם הפיוט"

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אתאנו = באנו (בארמית) וראו גם ספר ירמיהו, פרק ג', פסוק כ"ב
  2. ^ לחלות=להתחנן, וראו גם ספר שמות, פרק ל"ב, פסוק י"א (אברהם רמי דיין, חילה את פניו, באתר ניב שפה). כאן חשוב שהחזן יקפיד לבטא את הח'ית. ראו הלכות ומנהגי ליל ראש השנה, באתר דבר תורה
  3. ^ ספר תהלים, פרק פ"ט, פסוק ט"ו: צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ.
  4. ^ ממעונך = ממקומך
  5. ^ ספר תהלים, פרק ט', פסוק י': וִיהִי ה' מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה
  6. ^ ספר תהלים, פרק פ', פסוק י"ט: וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ תְּחַיֵּינוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא.
  7. ^ עת שערי רצון להיפתח (1975), באתר סטריאו ומונו