אצטילן
אצטילן (או אֵתין) היא תרכובת אורגנית בעלת הנוסחה הכימית C2H2 והיא המולקולה הפשוטה ביותר במשפחת האלקינים. אצטילן הוא גז מתלקח, חסר צבע וריח, בלתי יציב מבחינה כימית, וזאת כפועל יוצא מן הקשר המשולש שבין שני אטומי הפחמן במולקולה.
 | |
| מבנה מולקולת אצטילן | |
 | |
| שם סיסטמטי | אתין (ethyne) |
|---|---|
| כתיב כימי |
C₂H₂  |
| מסה מולרית | 26.04 גרם/מול |
| מספר CAS | 74-86-2 |
| צפיפות | 1.097 גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | גז |
| טמפרטורת היתוך |
80.8- °C -192.35 K |
| טמפרטורת רתיחה |
84- °C -189.15 K |
| חומציות | 25 pKa |
| נקודת הבזק |
-18.15 °C 255 K |
| נקודת התלקחות |
305 °C 578.15 K |
| אנתלפיית התהוות סטנדרטית | −227.4 קילוג'ול למול |
| LD50 | 850,000 חלקים למיליון |
| NFPA 704 | |
  | |
החומר התגלה לראשונה בשנת 1836 על ידי הכימאי הבריטי אדמונד דייווי (Edmund Davy).
ייצור
עריכהאצטילן מיוצר על ידי דחיסה של מתאן או כתוצר משני בתערובת אתילן בתהליך פיצוח של שרשרות פחמימנים, שמקורם בנפט גולמי.
אצטילן הוא גז שכיח יחסית בטבע וניתן למצוא אותו בעיקר באטמוספירה של כוכבי הלכת ענקים גזיים וזאת מכיוון שאצטילן נוצר גם באופן טבעי מפיצוח שרשרות ארוכות של פחמימנים בטמפרטורה שמעל C°1,500 האופייניות לאטמוספירות של כוכבי הלכת מסוג זה.
דרך נוספת לייצור היא באמצעות התגובה בין סידן פחמן וחמצן בשני שלבים בנוכחות מים:
שלב ראשון: יצירת סידן קרביד
CaO + 3C → CaC2 + CO
שלב שני: הידרוליזה
CaC2 + 2H2O → Ca (OH)2 + C2H2
שימושים
עריכהכ-80% מתפוקת האצטילן משמשת בתהליכים של ייצור כימיקלים אחרים, וכ-20% הנוספים משמשים בתעשייה לצורכי ריתוך וחיתוך באמצעות תערובת של הגז עם חמצן. להבת התערובת של אצטילן וחמצן מייצרת טמפרטורה גבוהה במיוחד של C°3,300 (השלישית הגבוהה ביותר לאחר די-ציאנו אצטילן וציאנוגן) ולכן מאפשרת חיתוך והתכה של מתכות קשות במיוחד בתהליכי ייצור תעשייתיים.
אצטילן יכול לשמש גם לזירוז תהליך הבשלה של פירות. מגע של החומר סידן-קרביד עם לחות גורם לתגובת ייצור של אצטילן גזי אשר גורם לזירוז ההבשלה. תהליך ההבחלה באמצעות קרביד נחשב לפחות בטוח מכיוון שסידן קרביד ברמת ניקיון טכני (הנפוצה יותר) עלול להכיל זיהומים משניים קרצינוגניים.[1]
קישורים חיצוניים
עריכה
- [1]
- אצטילן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אציטילן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Mohammad Asif, Physico-chemical properties and toxic effect of fruit-ripening agent calcium carbide, Annals of Tropical Medicine and Public Health 5, 2012-05-01