אתיקה משפטית
בעולם, וגם בישראל, קיימים כללי אתיקה משפטית, אשר תפקידם להסדיר את עבודת עורכי הדין - את היחסים בינם לבין עצמם, ובינם לבין לקוחותיהם, לבית המשפט ולציבור בכללו.
החלת כללי אתיקה של עורכי דין
עריכהנכון ליוני 2022 רשומים בישראל 93 אלף עורכי דין (בעלי רישיון), מתוכם 76 אלף רשומים כפעילים[1]. מפאת חשיבות המקצוע והשפעתו על כל תחומי החיים, עלה צורך להסדיר באמצעות חקיקה את היחסים בין עורכי הדין לבין עצמם, בינם לבין לקוחותיהם, ובינם לבין בית המשפט.
בשנת 1986 הותקנו כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו-1986[2], מכוח חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961[3], אשר נועדו להסדיר את האתיקה של עורכי דין בישראל.
מדי שנה (ולפעמים מספר פעמים בשנה) מפרסמת לשכת עורכי הדין "ביטאון אתיקה מקצועית", אשר כולל החלטות חדשות בתחום האתיקה.
כללי האתיקה המשפטית
עריכהשמירה על כבוד המקצוע
עריכהכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) מתייחסים, בין השאר, לשמירה על כבוד המקצוע. יש הסבורים כי הסיבה לכך היא ירידת קרנו של מקצוע עריכת הדין, או החשש לירידה כזו, ויש המייחסים זאת להיותו של כבוד המקצוע חלק אינטגרלי מחשיבותו.
כללים שונים נועדו לשמור על כבוד המקצוע, ביניהם הדרישה כי פגישה בין עורך דין ללקוחו תתקיים במשרדו של עורך הדין או במקום הולם[4], ייחוד משרדו של עורך הדין לפעילות משפטית בלבד, דרישה כי שכר הטרחה ישולם בכסף, ולא באמצעות תמורה אחרת שאינה כספית, וכן הסדרת אופן הפרסום של משרד עורכי דין, באופן שהפרסומת לא תהווה פגיעה בכבוד וביוקרת המקצוע.
יחסים שבין עורך דין ללקוחו
עריכההיחסים בין עורך הדין ללקוחו חייבים להיות יחסי אמון מוחלטים, לאור חשיבות העניינים בהם עוסקים עורכי הדין. לשם כך הוסדרו כללי האתיקה, אשר מבטיחים, בין השאר, שמירה מרבית על האמון שחש לקוח כלפי עורך דינו.
כלל אחר מחייב מניעת ניגוד עניינים בין עורך הדין ללקוח שלו, בין אם מקורו בעניין אישי של עורך הדין, ובין אם הוא נובע מייצוג של אדם אחר. כללי לשכת עורכי הדין קובעים כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא.."[5]. לנושא זה חשיבות רבה, כיוון שמצב של ניגוד עניינים עלול לשתק על עבודתו של עורך הדין, לחבל בעבודתו או לפגוע באפקטיביות שלו כלפי לקוחו.
ישנם כללים אשר מסדירים את אופי ההתקשרות בין עורך דין ללקוחו, לרבות הסדרת אופן הפסקת התקשרות. עורך דין אשר מעוניין להפסיק ייצוגו של לקוח, עליו לעשות זאת בצורה המוסדרת בכללי האתיקה ובאופן שישמור על כבוד המקצוע וזכויות הלקוח.
כללי האתיקה עוסקים בענייני כספים. הם קובעים כי שכר טרחת עורך הדין צריך שיינתן בכסף בלבד (או באחוזים מהתביעה). הם גם מחייבים את עורך הדין לנהל את כספי הלקוח, אשר הופקדו אצלו, בחשבון נפרד וקובעים באילו תנאים יוחזרו הכספים ללקוח.
אחד מכללי האתיקה החשובים ביותר של עורכי הדין בישראל, מתייחס לחובה לשמור על חיסיון עורך דין-לקוח (סודיות). כלל זה חל גם על העובדים במשרד עורכי הדין. חובת הסודיות מבטיחה ללקוח כי במידע שהוא משתף עם עורך דינו, לא ייעשה בעתיד שימוש כנגדו. כלל זה חשוב גם מבחינת האפקטיביות של יחסי עורך דין-לקוח.
יחסים שבין עורך דין לחברו
עריכהעל עורך הדין חלה חובה לנהוג בכבוד ובאופן "חברי" כלפי הצד שכנגד. לדוגמה: מניעת דחיית מועד דיון לבקשת הצד השני, מטעמים של התנכלות או חוסר התחשבות, היא עבירה אתית.
כמו כן, חלה עליו חובה לנהוג בדרך ארץ כלפי חברו, ובאופן שלא יבזה את כבוד המקצוע. נאסר על עורך דין לאיים על לקוחו של הצד שכנגד, או לפנות אליו ישירות, שלא באמצעות עורך דינו.
בנוסף, עורך דין שקיבל לטיפולו עניין שטופל קודם לכן על-ידי עורך דין אחר, עליו ליידע את עורך הדין הקודם שטיפל בתיק, כי התיק הועברת אליו.
יחסים שבין עורך דין לבית המשפט
עריכהעורך דין חייב בשמירה על כבודו של בית המשפט, ואי שמירה על כבודו עלולה לעלות לעורך הדין "ביוקר", לרבות אישום בביזיון בית המשפט הקבוע בחוק העונשין. על עורך דין חל איסור להטעות את בית המשפט בעובדות לא נכונות, בחצאי אמיתות, בפסיקה לא מעודכנת ועוד.
הגופים האמונים על שמירת האתיקה של עורכי הדין
עריכהמוסדות לשכת עורכי הדין הדנים בנושאים של אתיקה מקצועית ומשמעת עוגנו בחוק לשכת עורכי הדין.
בכל מחוז, על פי חלוקת המחוזות המשפטיים בישראל, קיימת ועדת אתיקה, אשר דנה בתלונות שהוגשו כנגד עורכי דין הפועלים באותו מחוז. ועדת האתיקה בוחנת האם התקיימה עבירת משמעת לפי כללי לשכת עורכי הדין וחוק לשכת עורכי הדין.
תפקיד בית הדין המשמעתי[7]
עריכהבית הדין המשמעתי דן בעבירות משמעת שהוגשו כנגד עורכי דין, והרכבו מופיע בחוק לשכת עורכי הדין[8]. בית הדין יכול להטיל עונשים וסנקציות על עורכי דין שפעלו בניגוד לכללי הלשכה וחוק לשכת עורכי הדין, כגון הפקעת חברותו של עורך דין בלשכה, השעיית עורך דין מעיסוק במקצוע לזמן מסוים, תשלום קנסות כספיים וכיוצא בזה.
המסגרת המשפטית
עריכהלכללי האתיקה של עורכי הדין בישראל חשיבות עליונה לשמירה על התנהלות תקינה של עורכי הדין בישראל. הם שומרים על כבודו ויוקרתו של מקצוע עריכת הדין, באמצעות התקנת כללים ובאמצעות הקמת מוסדות לטיפול בענייני אתיקה. לשכת עורכי הדין פועלת גם להסדרת היחסים בין עורך הדין לבין סביבתו, בסביבה עתירת חיכוכים.
לקריאה נוספת
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ ""הדור הזה עובר בקלות בין עבודות, ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין": הצעירים שהגיעו לגלימה - והחליטו לפרוש". TheMarker. נבדק ב-2024-02-18.
- ^ כללי לשכת עורכי הדין
- ^ חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961
- ^ סעיף 3 לכללי לשכת עורכי הדין
- ^ כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, באתר www.nevo.co.il
- ^ סעיף 18ב' לחוק לשכת עורכי הדין
- ^ סעיף 14 לחוק לשכת עורכי הדין
- ^ סעיף 16 לחוק לשכת עורכי הדין