חוק לשכת עורכי הדין

חוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961 הוא חוק ישראלי המסדיר את פעולת לשכת עורכי הדין בישראל. החוק נחקק בשנת 1961 כהצעת חוק ממשלתית, ונועד להחליף את פקודת עורכי הדין ופקודת המועצה המשפטית שנחקקו על ידי ממשלת המנדט.

חוק לשכת עורכי הדין
פרטי החוק
תאריך חקיקה 22 ביוני 1961
תאריך חקיקה עברי ח' בתמוז תשכ"א
גוף מחוקק הכנסת החמישית
שטחים שעליהם חל החוק ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חוברת פרסום ספר החוקים 347, עמ' 178
הצעת חוק ממשלתית
משרד ממונה משרד המשפטים
מספר תיקונים 39
נוסח מלא הנוסח המלא
תאריך תחולה 6 במרץ 1962
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה חקיקתית

עריכה

החוק נחקק בשנת 1961 (כהצעת חוק ממשלתית), ונועד להקים את הלשכה - שירשה שני גופים: הסתדרות עורכי הדין בישראל, והמועצה המשפטית, אשר שתיהן קמו לפני קום המדינה. לאורך השנים החוק תוקן 39 פעמים.

עיקרי החוק

עריכה

החוק מגדיר בפרק הראשון את תפקידי הלשכה וסמכויותיה.

סעיף 2 קובע את תפקידי הלשכה:

  1. תרשום מתמחים, תפקח על התמחותם ותבחנם
  2. תסמיך עורכי דין על ידי קבלתם כחברי הלשכה
  3. תנהל מרשם של עורכי דין זרים
  4. תקיים שיפוט משמעת לחבריה, לעורכי דין זרים הרשומים במרשם ולמתמחים
  5. תיתן סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה לפי חוק

סעיף 3 קובע את סמכויות הלשכה:

  1. לחוות דעתה על הצעות חוק וחקיקת משנה
  2. לעסוק בהליכי גישור
  3. לפעול להגנת ענייניהם המקצועיים של חברי הלשכה
  4. לייסד קרנות ביטוח, קרנות פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי הלשכה
  5. ליזום פעולות ומפעלים של מחקר המשפט בכלל, והמשפט העברי בפרט, ולהשתתף בפעולות ומפעלים כאלה
  6. לעסוק בהוצאת ספרות משפטית

סעיף 5 קובע שהלשכה תהיה כפופה לביקורת מצד מבקר המדינה.

הפרק השני עוסק במוסדות הלשכה ובבעלי התפקידים בה.

סעיף 8 קובע את דרך בחירת ראש הלשכה, בבחירות אחת לארבע שנים.

סעיף 9 קובע את סמכויות המועצה הארצית, הרכבה, ודרך בחירתה.

  • סעיף 12 קובע את החלוקה לשישה מחוזות: ירושלים, תל אביב, חיפה, צפון, דרום, ומרכז.

סעיפים 14–18 עוסקים ב בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, הארציים והמחוזיים.

פרקים 4 ו-5 של החוק עוסקים במקצוע עריכת הדין, ההכשרה אליו, והקבלה ללשכה.

קישורים חיצוניים

עריכה