אתל קאריק
אתל קאריק, לימים אתל קאריק פוקס (באנגלית: Ethel Carrick; 7 בפברואר 1872 – 17 ביוני 1952) הייתה ציירת אימפרסיוניסטית ופוסט-אימפרסיוניסטית אנגלית. חלק ניכר מהקריירה שלה עשתה בצרפת ובאוסטרליה, שם נקשרה לתנועה המכונה אסכולת היידלברג.
 | |
| לידה |
1872 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
1951 (בגיל 79 בערך) מלבורן, אוסטרליה |
| מקום לימודים |
בית הספר סלייד לאמנות יפה |
| זרם באמנות |
אימפרסיוניזם |
| בן או בת זוג |
עמנואל פיליפס פוקס |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאתל קאריק נולדה באוקסברידג', מידלסקס, לאמה קאריק ואלברט ויליאם קאריק.[1] היא התאמנה בלונדון בבית הספר למוזיקה בגילדהול ובבית הספר לאמנות של סלייד אצל הנרי טונקס (1898-1903 בקירוב).[2] היא נישאה לצייר האימפרסיוניסטי האוסטרלי עמנואל פיליפס פוקס בשנת 1905. [3] הם עברו לפריז, שם נשארו עד 1913. היא טיילה רבות באירופה, צפון אפריקה ודרום האוקיינוס השקט בתקופה זו ויצאה לטיולים באוסטרליה ב -1908 וב -1913.
פרוץ מלחמת העולם הראשונה הביאה את אתל קאריק ובעלה למלבורן, אוסטרליה, שם ערכו עבודה לגיוס כספי מלחמה מאמנים ולתמיכה בצלב האדום הצרפתי.
עמנואל נפטר מסרטן בשנת 1915, ובשנה שלאחר מכן החלה אתל קאריק בשני עשורים של מסעות שהובילו אותה דרך המזרח התיכון, דרום אסיה כולל הודו ואירופה. היא חזרה לסירוגין לאוסטרליה כדי להציג את עבודותיה ולצאת למסעות ציור ברחבי הארץ. בשנות העשרים הומלצה על ידי האקדמיה בפריז כמורה פרטית לציור טבע דומם, והיא לימדה מספר ציירים אוסטרלים ואמריקאים בפריז.
עבודתה
עריכהקאריק ידועה בציורי הפרחים שלה, בנופים ובמראות החיים העירוניים בחיק הטבע בפארקים ובחופים. חלק מאלה הסתמכו על מסעותיה הבינלאומיים, כמו ציוריה בשוקי המזרח התיכון ובמקומות אחרים. בשנות העשרים של המאה העשרים החלה לצייר פרחים, שבסך הכל הם נפוצים יותר מעבודתה הקודמת. בשנות השלושים היא יצרה כמה ליטוגרפיות, ובמהלך מלחמת העולם השנייה, אתל בילתה באוסטרליה, היא ציירה כמה סצנות של עובדות מלחמה.[2]
אתל קאריק התחילה כציירת בחוץ בסגנון אימפרסיוניסטי אך עברה די מהר לסגנון פוסט-אימפרסיוניסטי בו קומפוזיציות שונות וניגודי הצבעים חדים יותר. חלק מהיצירות שהופקו בסביבות 12–1911 בולטות בצבעיהן החזקים, בהפשטה הגבוהה ובטיפול הרופף בצבע. ציורי החיים העירוניים שלה נוטים להיות צפופים בפעילות אנושית וכוללים טלאים של צבע עז.
קאריק הציגה לראשונה את עבודתה בלונדון בשנת 1903.[1] היא הציגה בסלון ד'אוטום בפריז משנת 1906 ואילך, באקדמיה המלכותית לאמנויות בלונדון, בגלריות בפריז, במלבורן ובסידני, אוסטרליה. בנוסף לתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות משלה, היא הייתה בתערוכות כפולות עם בעלה באתנאום במלבורן בשנת 1914 ושוב בשנת 1944.
בשנת 1911 היא הפכה לחברת חברה בסלון ד'אוטם, וכיהנה בחבר השופטים החל משנת 1912 ועד לסביבות 1925. תפקיד יוצא דופן לנשים שמהווה סימן ההערכה הרבה אליה בעולם האמנות בפריז. לפני מלחמת העולם הראשונה היא כיהנה גם כסגנית נשיא האיגוד הבינלאומי של אמניות. בסוף הקריירה שלה, בשנות הארבעים והחמישים, הציגה עם האגודה למלבורן של נשים ציירות ופסלים.[2]
במהלך חייה, המוניטין של קאריק הושפע על ידי בעלה, בין השאר משום שהיא השקיעה חלק ניכר מזמנה בקידום הקריירה שלו ולא בשלה, תוך שתדלנות של אספנים ואוצרים אוסטרלים לקנות את עבודתו ולארגן תערוכות גם בזמן שהוא חי וגם לאחר מותו .
בהווה המוניטין שלה עולה, והמבקרים רואים את עבודתה מעניינת יותר מזו של בעלה.[4] בשנת 1996, אחד מציוריה קבע שיא מכירות פומביות בסך 105,500 דולר ליצירות של אמניות אוסטרליות, ובשנה שלאחר מכן ראתה אור ביוגרפיה, "אתל קאריק פוקס: מסעות וניצחונות של פוסט- אימפרסיוניסטית" מאת היסטוריונית האמנות סוזנה דה פריז.[5]
בשנת 1993 קיימה גלריית ווברלי סיטי במלבורן את התערוכה "לכידת המזרח: הילדה ריקס ניקולס ואתל קאריק במזרח", ובשנת 2011 קיימה הגלריה לאמנות קווינסלנד רטרוספקטיבה משותפת ליצירתם של אתל קאריק ובעלה.
נפטרה במלבורן ב-1952.
גלריה
עריכה-
שוק פרחים -
בגני לוקסמבורג, פריז -
שוק פרחים -
חוף בסידני
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Ruth Zubans, Australian Dictionary of Biography, Canberra: National Centre of Biography, Australian National University
- ^ 1 2 3 Peers, Juliet. "Fox, Ethel (Carrick". In Dictionary of Women Artists: Artists, J-Z, ed. Delia Gaze. pp. 545-46.
- ^ Art, Love and Life: Ethel Carrick & E Phillips Fox on Art.Base.BASE, Art.Base
- ^ Susanna De Vries| Official Website | Ethel Carrick Fox: Travels and Triumphs of a Post Impressionist, www.susannadevries.com
- ^ De Vries, Susanna. Ethel Carrick Fox: Travels and Triumphs of a Post-Impressionist. Pandanus Press, 1997.