אתנאיוס

סופר יווני עתיק

אתנאיוס מנאוקרטיסיוונית: Ἀθήναιος Nαυκρατίτης, בלטינית: Athenaeus) היה רטוריקן ופילולוג יווני יליד נאוקרטיס שבמצרים, שפעל בסביבות 200 לספירה. יצירתו הגדולה היחידה, "החכמים במשתה", נכתבה קרוב לוודאי אחרי מות הקיסר קומודוס (192 לספירה). היא כללה כ-30 ספרים, מהם נשתמרו לימינו 15 בלבד. לקסיקון סודא מציין כי אתנאיוס חי בימיו של הקיסר מרקוס אורליוס (מת בשנת 180).

אתנאיוס
לידה 170?
נאוקרטיס, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 223 (בגיל 53 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה לטינית, יוונית עתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות החכמים במשתה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סאפפו ואלקאיוס, ציור מעשה ידי לורנס אלמה-טדמה על פי חרוז משירו של הרמסיאנקס שנשתמר ביצירתו של אתנאיוס

"החכמים במשתה" עריכה

 
Deipnosophistae, 1535

היצירה "החכמים במשתה" או "משתה החכמים" או "משתה המלומדים"[1] (ביוונית: Δειπνοσοφισταί, דֵּיִפְּנוֹסוֹפִיסְטַי; בלטינית: Deipnosophistae) (אנ') שייכת לסוגת הסימפוזיון בספרות היוונית העתיקה (symposium literature). זוהי מעין אנציקלופדיה שערכיה מסודרים כשיחה מלומדת המתנהלת במהלך משתה (סימפוזיון). משתאות שכאלה אכן התקיימו בחצר שליטי מצרים התלמיית, והם ששימשו דגם לסוגה הספרותית. החיבור שכתב אתנאיוס הקיף במקורו כשלושים ספרים, מהם שרדו לימינו חמישה-עשר בלבד, וכן תקציר (אפיטומה) של כמה מהחלקים החסרים (שני הספרים הראשונים וחלקים מן השלישי, האחד-עשר והחמישה-עשר).

המשתה בספרו של אתנאיוס נמשך כמה ימים, וחלק מן המשתתפים בו נושאים שמות היסטוריים, כמו המארח הרומי לארנטיוס, שם פטרונו הספרותי של אתנאיוס, והפילוסוף גאלנוס. האורחים משוחחים ביניהם בענייני ספרות, היסטוריה, פילוסופיה, משפטים, רפואה, מוזיקה ועוד, ומבחינה זו חיבורו של אתנאיוס הוא אוצר בלום של ידע. נזכרים בו שמותיהם של כ-1250 סופרים וכ-1000 מחזות, והאורחים מצטטים לכאורה מזכרונם למעלה מ-10,000 שורות מיצירות ספרותיות שונות, אשר על חלק נכבד מהן איננו יודעים משום מקור אחר. אשר למקורותיו של אתנאיוס, הוא השתמש כפי הנראה בלקסיקונים שהיו בהשג ידו, אך את רוב החומר ליקט בעצמו ממספר רב של יצירות ספרותיות.

הגרסה השלמה של החיבור, למעט החלקים החסרים, נשתמרה בכתב יד אחד בלבד, הנקרא כתב יד A. היא נערכה על ידי גאורג קייבל (Kaibel) ויצאה לאור בהוצאת טויבנר ב-1886-1890. תמצית החיבור (אפיטומה) נשתמרה בשני כתבי יד, הנקראים C ו-E, וראתה אור ב-1936 בעריכת ס"פ פפינק (S.P. Peppink).

לקריאה נוספת עריכה

  • Athenaeus, The Deipnosophists. Translated by Charles Burton Gulick. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1927-1941. 7 vols. Digitized copy in LacusCurtius.
  • s.v. "Athenaeus" in: Hornblower, S. and A. Spawforth (editors). The Oxford Classical Dictionary. Oxford University Press, 2003. (rev. 3rd edition.)

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אתנאיוס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ישראל שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, נספחים: סופרים עתיקים, עמ' 596: "משתה המלומדים".