אנציקלופדיה

אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

אטימולוגיה

הפילוסוף היווני הִיפְּיָאס איש אֶלִיס טבע את המונח εγκυκλοπαιδεια (אֶנְקִיקְלוֹפָּאידִיָה, ובגרסה לטינית מאוחרת "אנציקלופדיה"), כהלחם של המילים εγκύκλιος (אֶנְקִיקלִיוֹס) – עגול, מקיף, ו-παιδεία (פַּאידֶיאָה) – חינוך, הדרכה. מכאן ש-εγκύκλιος παιδεία פירושו "חינוך מקיף".

הניסיונות למציאת מונח עברי מקביל לא צלחו, והשמות "יען", "מכלל" (ששמשה בימי הביניים כמילה העברית לאנציקלופדיה, והיה שמה של אנציקלופדיה פופולרית לילדים בארץ בעבר) ודומיהם אינם משמשים כיום, ואף האקדמיה ללשון העברית מבכרת את הכינוי "אנציקלופדיה".

התפתחות האנציקלופדיה

האנציקלופדיה הדנית הגדולה (Den Store Danske Encyklopædi)

ספרים המנסים להקיף את הידע האנושי קיימים מימי קדם. צעדים ראשונים ליצירת ספרים המקיפים את תחומי הידע העיקריים נעשו ברומא העתיקה, בחיבוריהם של פליניוס הזקן ומרקוס טרנטיוס וארו. חיבורו של פליניוס הזקן, "תולדות הטבע" (בלטינית: Naturalis Historia), מן המאה הראשונה לספירה, הוא האנציקלופדיה הידועה העתיקה ביותר. חיבור זה הכיל כ-20 אלף ערכים ב-37 כרכים והיה מקובל מאוד גם בימי הביניים, וממנו נוצר, במאה ה-16, המונח "אנציקלופדיה" לתיאור יצירה מסוג זה. פליניוס ציטט מחיבורים של למעלה מ-450 סופרים.

האנציקלופדיות הראשונות לא היו נוחות לשימוש כמו אלה שיש בימינו. כל אחד מן המחברים היה מסדר את הערכים בדרך שנראתה לו. לדוגמה, חיבורו של פליניוס הזקן מאורגן על פי נושאים כלליים העוקבים זה אחר זה בהיגיון מסוים, אך ללא סידור אלפביתי המוכר לנו היום.

אנציקלופדיות בצורתן המוכרת לנו החלו לצאת לאור במאה ה-18:

• בשנת 1704 הוציא לאור ג'ון האריס את "לקסיקון טכניקום", שהיה לאנציקלופדיה הראשונה הערוכה בסדר אלפביתי.
• בשנת 1728 הוציא אפרים צ'יימברס באנגליה את "ציקלופדיה – מילון אוניברסלי של האומנויות והמדעים", ששימש בסיס לאנציקלופדיה הגדולה.
• בשנת 1750 יצא לאור בוונציה שבאיטליה הכרך הראשון מתוך 14 כרכים של האנציקלופדיה ההלכתית "פחד יצחק", מאת רבי יצחק למפרונטי. האנציקלופדיה כללה ערכים הלכתיים בסדר אלפביתי. הכרך האחרון יצא לאור בברלין בהוצאת "מקיצי נרדמים" בשנת 1888.
• בשנים 1768–1771 יצאה לאור בסקוטלנד המהדורה הראשונה של "אנציקלופדיה בריטניקה".
• בשנת 1772 נשלם תהליך ההוצאה לאור של 28 הכרכים (17 כרכים של טקסט ו-11 כרכי איורים) של האנציקלופדיה הגדולה הצרפתית (Encyclopédie ou dictionnaire raisonné des sciences, des arts et des métiers) – "אנציקלופדיה, או מילון מפרש של המדעים, האומנויות והמלאכות". אנציקלופדיה זו הייתה בעצם מעין מילון אנציקלופדי רב היקף שכלל הגדרות למילים ומאמרים אנציקלופדיים רבים. האנציקלופדיה נערכה על ידי ז'אן לה רון ד'אלמבר ודני דידרו. כתיבתה החלה בשנת 1751, העסיקה 140 מחברים וכללה 72 אלף ערכים. גם וולטר ורוסו השתתפו בה.
• בשנת 1809 יצאה האנציקלופדיה הבריטית בשישה כרכים.
• דוגמה קיצונית לאנציקלופדיה רחבת היקף היא האנציקלופדיה המונומנטלית שיצאה בגרמניה Allgemeine Encyclopädie der Wissenschaften und Künste, in alphabetischer Folge שכללה ערכים שהגיעו עד 1,000 עמודים. האנציקלופדיה החלה לצאת לאור ב-1818 והכרך ה-168 והאחרון יצא בשנת 1914.
• המהדורה האחת-עשרה של האנציקלופדיה בריטניקה שפורסמה ב-1911 מייצגת את סך הידע בראשית המאה ה-20. היא נחשבת למהדורה הטובה ביותר של הבריטניקה, ויש הטוענים שאף לאנציקלופדיה הטובה ביותר שפורסמה. רבים מהמאמרים בה ארוכים פי 10 מהמאמרים המקבילים באנציקלופדיות אחרות. לראשונה נכתבו במהדורה זו ערכים גם על ידי נשים. מהדורה זו אינה מוגנת עוד על ידי זכויות יוצרים, וקיימת בפורמט אלקטרוני.
• אנציקלופדיות בולטות נוספות הן "Enciclopedia Universal Illustrada" ו"אנסיקלופדיה אוניברסל מיקרונט" הספרדיות, "Meyers Konversations-Lexikon" ו-"Brockhaus und Efron" הגרמניות.

התפתחותו של המחשב בשלהי המאה העשרים העבירה את האנציקלופדיה מהפורמט המודפס לשני פורמטים נוספים, שהפכו לדומיננטיים:

• על-גבי תקליטור (CD-ROM), לקריאה באמצעות המחשב האישי. ראשונה יצאה בצורה זו אנציקלופדיית Grolier האמריקאית, בשנת 1985. במשך שנים אחדות הובילה בשוק זה אנקרטה של מיקרוסופט, אך החברה החליטה בשנת 2009 על סגירתה.
• באינטרנט, לעיון חופשי או תמורת תשלום. ויקיפדיה היא דוגמה לאנציקלופדיית אינטרנט הפתוחה לעיון חופשי, וכך גם האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד. בתחילת 2012 הכריז המו"ל של אנציקלופדיה בריטניקה על הפסקת הפקתה של גרסת דפוס לאנציקלופדיה, והיא ממשיכה לפעול בגרסת אינטרנט.

מאפייני האנציקלופדיה

בלא תלות באמצעי שעליו מאוחסנת האנציקלופדיה, עליה למלא חמש דרישות בסיסיות:

• כיסוי נאות של התחום שבו עוסקת האנציקלופדיה, הן מבחינת היקף הערכים והן מבחינת מידת הפירוט וההעמקה בכל ערך.
• הפניה מכל ערך לערכים אחרים המוזכרים בתוכו. באנציקלופדיה מקוונת זהו תפקידם של הקישורים הפנימיים.
• הפניות למאמרים וספרים המשלימים ומרחיבים את המידע שבאנציקלופדיה. באנציקלופדיה מקוונת – קישורים לאתרים חיצוניים.
• הפניות בשוליים לערכים אחרים באנציקלופדיה, העוסקים בנושא קרוב, כדי שהקורא יעיין בהם וישלים את ידיעותיו.
• מפתח, המאפשר איתור מהיר של מידע נדרש.

על אנציקלופדיה להיות מדויקת ונוחה לשימוש. את הערכים כותבים, בדרך כלל, מומחים מתחומים שונים. הערכים הכתובים טעונים בדיקה, עריכה, הגהה, תיקון, ומדי פעם – עדכון. לרוב מכילה האנציקלופדיה מלבד הכתוב גם תרשימים ותמונות לעזר המשתמש.

רמת הפירוט

החלטה שיש לקבל עם תחילת יצירתה של אנציקלופדיה היא עד כמה יש לפרט ולהעמיק בכל ערך: האם לכתוב ערכים מקיפים יחסית, או להסתפק בתיאור קצר ותמציתי של נושא הערך. בין האנציקלופדיות הכלליות יש המסתפקות בכרך יחיד, ואחרות משתרעות על עשרות כרכים, כך שטווח האפשרויות למידת הפירוט וההעמקה רחב למדי. החלטה זו מתבטאת גם בשמה של היצירה, ויש המעדיפים את השם "לקסיקון", ואפילו "מילון", לאנציקלופדיה המתכווצת לכרך יחיד. דוגמאות לכך:

• "מילון פונטנה למחשבה מודרנית" (בהוצאת עם עובד) – כלל אינו מילון, אלא הוא אנציקלופדיה זוטא למונחי המחשבה המודרנית.
• "לקסיקון דביר לשיפור הלשון" (הוצאת דביר).

בשנת 2005 יצא לאור "סופר לקסיקון כרטא", בכרך אחד שבו 959 עמודים ובהם כ-12,000 ערכים, כך שכל אחד מערכים אלה קצר ביותר, ואינו מספק יותר מאשר מושג בסיסי ביותר על נושא הערך. אחד ממקורותיו של לקסיקון זו הוא "אנציקלופדיה כללית כרטא", אשר אף היא בכרך אחד, שבו 1,492 עמודים. אנציקלופדיה זו מספקת מעט יותר מידע על כל ערך, אך גם היא מכילה מידע מועט למדי. בהקדמה ללקסיקון משתקפת תפיסת עולמו של יוצרו, כשבין השאר נכתב בה שהלקסיקון "שקול לכרכים מודפסים רבים שאבד עליהם הכלח". אל מול אלה עומדת האנציקלופדיה העברית, על 32 כרכיה (נוסף ל-5 כרכי מילואים ותוספות), המאפשרים פירוט והעמקה ניכרים.

אנציקלופדיה כללית ואנציקלופדיה תחומית

אנציקלופדיה עשויה להיות באחת משתי קטגוריות:

• כללית – כלומר מכילה ערכים מכל תחומי הידע, דוגמת אנציקלופדיה בריטניקה
• תחומית – לתחום ידע מסוים, כגון אנציקלופדיה לרפואה או אנציקלופדיה לפילוסופיה. אנציקלופדיה יודאיקה, לדוגמה, לעולם היהודי על כל היבטיו.

אנציקלופדיות כלליות בעברית

• האשכול – אחד הניסיונות הראשונים להוציא אנציקלופדיה כללית בעברית
• האנציקלופדיה העברית
• מכלל - אנציקלופדיה לנוער – מאת יצחק אבנון
• אנציקלופדיה תרבות
• אנציקלופדיה בריטניקה לנוער
• יבנה - האנציקלופדיה לנוער
• אנציקלופדיה אביב חדש
• אנציקלופדיה 2000
• אנציקלופדיה כללית כרט

אנציקלופדיות אינטרנט כלליות עבריות

ניתן למצוא באינטרנט אנציקלופדיות אחדות – כלליות או תחומיות – הכתובות בעברית:

• ויקיפדיה העברית – אנציקלופדיה עברית חופשית. נוסדה ביולי 2003, ונכון ל-9 בנובמבר 2024 קיימים בה כ-365,046 ערכים.
• אנציקלופדיה ynet – הושקה בדצמבר 2002 לגולשים מחוץ לישראל, ונפתחה לגלישה בישראל ב-21 בדצמבר 2003. היא הפכה לשירות בתשלום ב-17 בפברואר 2004 ונסגרה בדצמבר 2020.

אנציקלופדיות תחומיות בעברית

• אנציקלופדיה מקראית
• אנציקלופדיה תלמודית
• אריאל – אנציקלופדיה לידיעת ארץ-ישראל
• האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל
• האנציקלופדיה של השואה
• אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו
• אנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל
• אנציקלופדיה הלכתית רפואית
• אנציקלופדיה של הרעיונות
• אנציקלופדיה חיות הבר
• החי והצומח של ארץ ישראל

אנציקלופדיות אינטרנט תחומיות עבריות

• אנציקלופדיה יהודית של אתר דעת
• אנציקלופדיה מפה לידיעת הארץ: מידע גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי על כל יישוב וכל מקום בישראל; מבוססת על המהדורה המודפסת של "אנציקלופדיה מפה" משנת 2000 (שירות למנויים בתשלום בלבד)
• אסטרופדיה – אנציקלופדיה לאסטרונומיה ומדע
• המכלול – אנציקלופדיה חרדית מבוססת-ויקי. נכון לשנת 2023 רוב הערכים במכלול הם העתקים של ערכי ויקיפדיה העברית שעברו בדיקה ובמקרה הצורך סינון עבור קוראים חרדיים. לצידם יש בה ערכים שנכתבו על ידי עורכי המכלול.

אנציקלופדיות יהודיות

• האנציקלופדיה היהודית – בשנים 1901–1906 יצאה לאור בארצות הברית אנציקלופדיה אנגלית בת 12 כרכים ו־15,000 ערכים בשם Jewish Encyclopeida. היא כללה ערכים בנושאים הקהילה היהודית, רבנים ואישים יהודיים והיסטוריה של עם ישראל, לצד ערכים כלליים. האנציקלופדיה הפכה לנחלת הציבור והיא נגישה באמצעות האינטרנט.
• אנציקלופדיה אוצר ישראל – יצאה לאור בשפה העברית ב-10 כרכים, בעריכת יהודה דוד אייזנשטיין (בעל האוצרות) בין השנים 1907–1913. אנציקלופדיה לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו. נועדה להרחיב מעבר לתחום המצומצם של הג'ואיש אנציקלופדיה.
• אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) בגרמנית 1928–1934, לא הושלמה בעקבות עלית הנאצים לשלטון בגרמניה.
• אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) באנגלית 16 כרכים ו-25,000 ערכים, בעריכת ד"ר ססיל רות, 1972–1991. יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל. מהדורה חדשה יצאה ב-2007 ב-22 כרכים.
• אנציקלופדיה לבית ישראל אנציקלופדיה הפונה לציבור החרדי בישראל, והיא נכתבה כך שתתאים להשקפת עולמו של ציבור זה. האנציקלופדיה בנויה מ-20 כרכים, והיא כוללת ערכים כלליים רבים.
• אנציקלופדיה יהודית קצרה בלשון הרוסית – Краткая еврейская энциклопедия, (האגודה לחקר תפוצות ישראל, 11 כרכים, 1976–2005, ירושלים)

לקריאה נוספת

• פטר פרנגה, הפילוסופית, תרגום מגרמנית: יוסיפיה סימון, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009 – רומן היסטורי.

• Simon Garfield, All the Knowledge in the World: The Extraordinary History of the Encyclopedia, William Morrow, 2023.

קישורים חיצוניים

• דוד שי, "האנציקלופדיה המקוונת: הקלק ערך אהבה", גלילאו, פברואר 2003; ynet, חלק א – 20 במרץ 2003, חלק ב – 24 במרץ 2003.
• המקורות השנויים במחלוקת של האנציקלופדיה, סרטון באתר יוטיוב, TED Ed
• אנציקלופדיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אנציקלופדיות ולקסיקונים, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

גילוי נאות: ערך זה מזכיר את קרן ויקימדיה או את אחד המיזמים שלה. ויקיפדיה היא מיזם של קרן ויקימדיה.