א. בריז הארפר

פמיניסטית ותאורטיקנית אפרו-אמריקאית

איימי "בריז" הארפראנגלית: Amie "Breeze" Harper; נולדה ב-30 במאי 1976) היא פמיניסטית ותאורטיקנית אפרו-אמריקאית[1][2] החוקרת ומחברת ספרים על טבעונות ועל גזענות, וכן נואמת ויועצת בפרויקטים לגיוון גזעי.[3][4] האנתולוגיה שערכה, Sistah Vegan, מכילה אוסף של כתבים מאת נשים שחורות טבעוניות.[5]

א. בריז הארפר
A. Breeze Harper
לידה 30 במאי 1976 (בת 47) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
www.abreezeharper.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה עריכה

הארפר התעניינה לראשונה בטבעונות בהשפעת עבודתו של דיק גרגורי, שחיבר בין תזונה למאבקי השחרור של קבוצות שוליים, וכן בהשפעתה של קווין אפואה, פעילת תזונה אפרו-צנטרית הדוגלת בתזונה נאה.[6]

ב-2007, התזה של הארפר, Cyberterritories of Whiteness: Language, 'Colorblind' Utopias, and 'Sistah Vegan' Consciousness, זכתה בפרס הדיקן של המכללה האקסטרנית של אוניברסיטת הרווארד.[7]

ב-2013, הרפר סיימה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס. בעבודת הדוקטורט שלה, Vegan Consciousness and the Commodity Chain: On the Neoliberal, Afrocentric, and Decolonial Politics of “Cruelty-Free”, היא השוותה את אפיון המסגרת האתית של טבעונות בין שלוש תנועות: התנועה הנאו-ליברלית הלבנה, טבעונות אפרו-צנטרית, וארגוני דה-קולוניזציה.[8]

ב-2014 יסדה את הארגון הטבעוני-פמיניסטי-שחור, Sistah Vegan Project, כדי לקדם פרויקטים, פרסומים, חינוך וכנסים על ההצטלבות של מודעות מגוזענת, אנטי-גזענות, וצריכה אתית (טבעונות, סחר הוגן, וכדומה). במסגרת זו, ב-2015, הארפר ארגנה כנס, The Vegan Praxis of Black Lives Matters, כדי לדון בסוגיות המצטלבות בין טבעונות לבין תנועת חיי שחורים חשובים.[9] גם ב-2015, הארפר הצטרפה לוועד המנהל של הארגון Black Vegans Rock.[10] הארפר קיבלה את פרס ליסה שפירו לגיבורי הטבעונות.[11]

ב-10 ביוני 2016, הארפר הוכרזה כמועמדת לסגן הנשיאות של המפלגה ההומנית בבחירות לנשיאות ארצות הברית.[12]

ב-2018 צפוי לצאת ספרה Black. Mama. Scholar: On Black Feminism, Food Ethics, and Toddler Tantrums in a ‘Post-Racial’ Era.

הארפר משמשת כיועצת בהפקת הסרט הדוקומנטרי Pursuit of a Green Planet של קית טאקר, העוסק באספקטים של מעמד וגזע בנושאי מזון ובריאות אצל דור ההיפ-הופ. בנוסף, היא בדירקטוריון של המכון ללימודי חיות ביקורתיים (Institute for Critical Animal Studies) ומבקרת עמיתים של כתב העת האקדמי של המכון.

חיים אישיים עריכה

הארפר נשואה ולה ארבעה ילדים. היא חיה באזור מפרץ סן פרנסיסקו, ומתרגלת בודהיזם מעורב על פי תורתו של טיך נהאט האן.

פרסומים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא א. בריז הארפר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Ko, Aph (14 במאי 2015). "5 Queer Black Women You Should Know". AfterEllen. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Alaina (15 בפברואר 2016). "50+ LGBTQ Black Women You Need To Know Because We Are Awesome". Autostraddle. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Nathman, Avital Norman (12 במרץ 2013). "The Femisphere: Foodies and Food Politics". Ms. Magazine Blog. Ms. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Chang, Vera Liang (19 בדצמבר 2013). "Redefined Palate: Sistah Vegan Project's Breeze Harper Dishes on Mindful Eating". Civil Eats. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Sistah Vegans: The Satya Interview with Amie Breeze Harper". Satya. במרץ 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ A. Breeze Harper (1 במרץ 2009). Sistah Vegan: Black Female Vegans Speak on Food, Identity, Health and Society. Lantern Books. ISBN 978-1590561454. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ "Extension School awards". Harvard Gazette. Harvard University. 7 ביוני 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Harper, Amie Louise (2013). "Vegan Consciousness and the Commodity Chain: On the Neoliberal, Afrocentric, and Decolonial Politics of "Cruelty - Free"". ProQuest.
  9. ^ Plaid, Andrea (23 באפריל 2015). "Vegan Praxis, Black Lives Matter, and Water Rationing: A Conversation with Dr. A. Breeze Harper". The Feminist Wire. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "About Black Vegans Rock". Black Vegans Rock.
  11. ^ "Dr. Amie Breeze Harper". The Pollination Project.
  12. ^ "Breaking: Humane Party announces Dr. Breeze Harper as Vice Presidential nominee". The Onion Knight Show. 10 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Black.Mama.Scholar, באתר של הארפר.