פורטל:פמיניזם
.svg)
|
פורטל פמיניזם |
|
|---|
פמיניזם היא אסופה של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות, תנועות חברתיות ותאוריות אשר מטרתן שחרור נשים מדיכוי וקידום שוויון מגדרי, מבחינה משפטית, פוליטית, חברתית, כלכלית ואישית. בכלל גישות אלה כלולים המאבק לשוויון על פי חוק, המאבק לשוויון הזדמנויות בחינוך ותעסוקה והמאבק נגד אלימות כלפי נשים. נהוג לייחס את ראשיתו של הפמיניזם במאה ה-19 באירופה, כאשר קמה תנועת הסופרג'יזם, שהתמקדה בהשגת זכויות בסיס פורמליות, כגון זכות ההצבעה.
מאז גל ראשון זה קמו עוד "גלים" – הגל השני שהושפע על ידי המהפכה המינית והתנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, הגל השלישי שכולל הסתכלות מזווית של זהויות (תאוריה קווירית, פמיניזם שחור), וגל רביעי שבהתהוות מתחילת המאה ה-21 – המאופיין בשימוש בטכנולוגיה ובמדיה החברתית, ובראייה גלובלית. פעילות למען זכויות נשים או העצמת נשים שקודמת למאה ה-19 נקראת לעיתים "פרוטו-פמיניזם".
פמיניזם אינה גישה או אידאולוגיה אחת רציפה. יש אינספור וריאציות ותנועות פמיניסטיות – כאלה שמשולבות באידאולוגיה אחרת (פמיניזם מרקסיסטי, אנרכה-פמיניזם), אחרות שנובעות מתוך אמונות יסוד שונות (פמיניזם ליברלי, פמיניזם רדיקלי), ולפעמים מתוך קבוצת ייחוס מסוימת (פמיניזם דתי ביהדות). הפמיניזם מתבטא בתחומי פעילות שונים – אקטיביזם, מחקר אקדמי, אמנות וספרות, חינוך, גאוגרפיה – למעשה, ניתן לגשת לכל תחום בראייה פמיניסטית ובביטוי פמיניסטי. עם זאת, יש נושאים ספציפיים שהם תחומי עניין של הפמיניזם, בכללם אלימות מינית, אפליה על רקע מגדרי, זכויות שהן ספציפיות לנשים (כמו הזכות להפלה או לחופשות לידה), וזנות או סחר בנשים וילדות._1.jpg)
- נולדו
- 1921 – דברה קר, שחקנית סקוטית
- 1931 – אנג'י דיקנסון, שחקנית אמריקאית
- 1957 – פראן דרשר, שחקנית, מפיקה ותסריטאית אמריקאית
- 1975 – מריון קוטיאר (בתמונה), שחקנית קולנוע צרפתייה, זוכת פרס אוסקר
- 1971 – ג'נה אלפמן, שחקנית קולנוע וטלוויזיה אמריקאית
נוואל א-סעדאווי היא פסיכיאטרית, סופרת ומרצה פמיניסטית מצרית. סעדאווי פיתחה מודל פמיניסטי המשלב בתוכו את המסורת האסלאמית והתרבות הערבית, ונחשבת לפורצת דרך במאבק למען מעמד האישה במצרים ובעולם הערבי. א-סעדאווי נאבקת על זכות נשים לשוויון, השכלה וחרות, בפרט בעולם הערבי, ונלחמת נגד המשפחה הפטריארכלית שמקדשת את "הכבוד" אך לא מהססת לפגוע בבנותיה. לדבריה, היא אינה קוראת לנשים להתמרד או לדרוש חירות מוחלטת וחוסר כפיפות לקוראן ולדת, אלא להשמיע את קולן ולדרוש חיים של כבוד וערך תוך כפיפות לדת ללא תכתיבים שמרניים וקיצוניים.
פעילותה ומאבקיה הביאו אותה לעימות ארוך שנים עם השלטונות במדינתה, ועם הממסד הדתי האסלאמי. אנשי הדת האשימו אותה בכפירה ובביזוי הדת, ניצלו את דבריה על צרכים גופניים של נשים, כדי לטעון שהיא דורשת חופש מיני, וכדומה. מנגד, היא נלחמה נגד שחיתות השלטון, שלדבריה אף שיתף פעולה עם הקיצונים האסלאמיים או עודד אותם במאבקים נגדה. והאשימה את אנשי הדת בסילוף דבריה ודברי הדת, בשקרים, בחמדנות, ובקיבעון מחשבתי. היא מרבה להילחם נגד האידאולוגים המזויפים או האינטלקטואלים של המדינה.
| ארגונים ומוסדות |
|---|
| בעולם |
| איום הלוונדר - גרילה גירלז - פמן - ליגת נשים בינלאומית לשלום וחירות - מוחרס ליברס - צבא נשות השלום - תא 16 - גולאבי גאנג - W.I.T.C.H |
| בישראל |
| א-סיוואר - אחותי - למען נשים בישראל - איתך - משפטניות למען צדק חברתי - אל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי) - אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפה - בת שלום - עמותת כ"ן - כייאן - מרכז צדק לנשים - נשים לגופן - קואליציית נשים לשלום - קולך - קל"ף - רוח נשית - שדולת הנשים בישראל - תנד"י |
| פמיניזם |
עד שנת 1984, היה מותר לגבר, על פי החוק הישראלי, לכפות מין על אישה שנשואה לו. בשנה זו, קבע בית המשפט העליון כי דין אונס על ידי בן זוג נשוי הוא כדין כל אונס אחר. מכיוון שהקביעה הסתמכה על המשפט העברי (בהיעדר התייחסות בחוק העונשין) לפיו אין לכפות יחסי אישות, נוצר מצב לפיו אונס כזה נאסר רק על גברים יהודים, ואילו הדין אחר לבני דתות אחרות. הבחנה זו תוקנה ב-1988, כאשר החלטת בית המשפט נקבעה בחוק, והוחלה על כלל אזרחי המדינה.
פלורנס פרפרט (Florence Parpart) המציאה את המקרר החשמלי הראשון ב-1914. היא גם הוציאה פטנט על מכונת ניקוי רחובות ב-1900 שנהיה בשימוש בערים ברחבי ארצות הברית.
|
.jpg)
שביתת הנשים באיסלנד התקיימה ב-24 באוקטובר 1975, ובו נשות איסלנד הדירו רגליהן ממקומות עבודה וסירבו לטפל בילדים או לעשות עבודות בית למשך יום כדי "להדגים את הצורך בעבודה של נשים בכלכלה ובחברה", וכדי "למחות נגד פערי שכר ופרקטיקות ההעסקה בלתי הוגנות". תשעים אחוז מאוכלוסיית הנשים באיסלנד השתתפו בשביתה. נשים איסלנדיות הרוויחו פחות משישים אחוז ממשכורתם של גברים, ולנשים רבות כלל לא התאפשר לעבוד מחוץ לבית, בשל האחריות הכמעט בלעדית למשק הבית וגידול הילדים. תעשיות רבות הושבתו באותו יום כתוצאה. לא היו שירותי טלפון מכיוון שכל עובדות המרכזייה היו נשים, ועיתונים לא הודפסו, בתי הספר נסגרו, וטיסות בוטלו כשהדיילות לא הגיעו. בבנקים, המנהלים פעלו בתור פקידים כדי לשמור על הבנקים פתוחים ביום זה. במהלך היום, עשרים וחמש אלף נשים מתוך מאתיים עשרים אלף אנשים באיסלנד התאספו במרכז רייקיאוויק, בירת איסלנד, לעצרת מחאה.
הנשים השיגו את המטרה – כעבור מספר חודשים העביר הפרלמנט של איסלנד חוק שמבטיח זכויות שוות לנשים וגברים. למרות שהחוק עצמו לא שינה הרבה בפועל את אי-השוויון ופערי השכר לרעתן של נשים, השביתה היוותה צעד פוליטי משמעותי בנושא שוויון זכויות במדינה, וסללה את הדרך להתפתחויות נוספות, לרבות בחירת הנשיאה הראשונה בעולם חמש שנים מאוחר יותר, ב-1980. מאז, כל כמה שנים ביום השנה של יום החופש, חוזרות הנשים של איסלנד על המעשה באופן סמלי, ויוצאות מוקדם מהעבודה כדי "להפגין את החשיבות שלהן למשק ולהמשיך במאבק למען השוויון".
מנספילד פארק (Mansfield Park) הוא הרומן הארוך והמורכב ביותר של ג'יין אוסטן, הוא רציני וקודר יותר מספריה האחרים. באחד ממכתביה כתבה אוסטן שהוא יעסוק ב"הסמכה לכמורה" (Ordination). גיבור הרומן אדמונד ברטראם אכן מוסמך לכמורה במהלך הסיפור, אך אין זה נושא עיקרי. הספר פחות פופולרי משאר ספריה של אוסטן, אולי בגלל דמות הגיבורה פאני פרייס, שהיא דמות שונה בתכלית מגיבורות אחרות של אוסטן כמו אליזבת בנט ("גאווה ודעה קדומה") או אֶמָה מהספר הנושא את שמה. בניגוד לאליזבת ואֶמָה, השופעות בריאות וחיוּת, פאני עדינה, מופנמת וחלשה בגופה, אך חזקה ברוחה ובמוסריותה.
♥ רשימת ערכי נשים וערכים על פמיניזם במיזם נשים באדום ♥
ובנוסף - מצאו ערכים לשיפור בנושא פמיניזם: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)