פתיחת התפריט הראשי

באגאןבורמזית: ပုဂံ, בתעתיק ישן: פאגאן) היא עיר עתיקה וחרבה במיאנמר, ששימשה בעבר כעיר הבירה הראשונה של ממלכת פאגאן, הישות המוקדמת ביותר שכללה את שטחי מיאנמר המודרנית. ב-2019 באגאן הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[1]

באגאן
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
מקדשים בבאגאן
מקדשים בבאגאן
מדינה מיאנמרמיאנמר  מיאנמר
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2019, לפי קריטריונים 3, 4, 6
קואורדינטות 21°10′00″N 94°52′00″E / 21.16667°N 94.86667°E / 21.16667; 94.86667 

באגאן נמצאת על גדות נהר אירוואדי, כ-500 קילומטרים צפונית מיאנגון ו-193 ק"מ דרומית למנדליי. בבאגאן נמצא אוסף של סטופות ומקדשים עתיקים - בהם למעלה מאלפיים שרידי מבנים שנותרו על תילם, הפרושים על יותר מ-40 קילומטרים רבועים. האתר הארכאולוגי של באגאן עומד בשורה אחת עם האתרים הארכאולוגיים המובילים באסיה כמו אנגקור בקמבודיה ובורובודור באינדונזיה.

תוכן עניינים

אדריכלות בעירעריכה

המונומנט הבודהיסטי המרכזי משנה ממקום למקום את צורתו האדריכלית. בבאגאן, כמו בכל העולם הבודהיסטי, יש שתי צורות בסיסיות של מונומנטים: סטופה (זאדי Zedi בשפה המקומית) ומקדש.

סטופה הוא מבנה אטום, לרוב בצורה של פעמון, המכיל שרידים של בודהה או של נזירים ומורים שהגיעו לרמת הארה גבוהה, לרוב, אין בו פסלי בודהה. זהו מבנה חרוטי מסיבי, הבנוי מלבנים על מספר טרסות. הסטופות המיוחדות בבאגאן הן: Bupaya Pebinkyaung, Lawkananda, Shwesandaw Ngakywenadaung, Shwezigon and the Dhammayazika

מקדש הוא מבנה תפילה. המקדש נותן תחושה של הישג במושגים מרחביים, ונותן לתחושות ולדמיון להשתחרר. המרכיבים הארכיטקטוניים במקדש מוגדרים, כל פינה מוגדרת ובאופן חזותי חזק. הכניסה העיקרית וחלונות המקדש מסמנים את מטרתן. המקדשים הם מבנים שנועדו לתפילה, מאפיינים אותם פסלי בודהה שונים, ומסדרונות ופרוזדורים בארבעת צידי המקדש.

בעוד שהסטופה היא סמל לפולחן, למקדש תפקיד כפול, הן לעבודת האל והן כמקום למדיטציה.

היסטוריהעריכה

באגאן נוסדה בשנת 107 לספירה[2], אך הגיעה לשיא חשיבותה בימי שלטון המלך אנווארטה בשנת 1057 ועד לחורבן הממלכה במהלך המאות ה-12 וה-13. בשנת 1287, לאחר חורבן שושלת סונג הדרומית בסין, החלו תקיפות מונגוליות על ממלכת באגאן, ולמרות שהמונגולים לא כבשו את באגאן, הממלכה חרבה והעיר ננטשה. בניינים וסטופות, נחרבו ונשרפו. ממלכת פאגאן חולקה לשליטויות קטנות. העיר לא שוחזרה לאחר מכן. בשנת 1975 פגעה בעיר רעידת אדמה חזקה והרסה מקדשים קטנים נוספים. רעידת האדמה הצליחה לפגוע גם בכמה מקדשים גדולים ומאסיביים וסטופות רבות נפגעו.

הממשל הצבאי שיקם חלק מהמבנים שניזוקו ברעידת האדמה - שיקום שזכה לביקורת נוקבת על האגרסיביות וחוסר המקצועיות בשימור אתר מורשת כה חשוב. המשטר גם נידה את תושבי הכפר שחיו במקום אל כפר חדש שהוקם מחוץ לתחום האתר.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ באגאן באתר אונסק"ו (באנגלית)
  2. ^ ייסוד ממלכת באגאן מיוחסת לתחילת שלטונו של Thamudarit בשנת 107 לספירה. מקור: ספר קורות ארמון הזכוכית (The Glass Palace Chronicle) חלק שלישי עמ' 29-30 [1]


  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.