בנגלדש

מדינה באסיה

הרפובליקה העממית של בנגלדשבנגלית: গনপ্রজাতন্ত্রী বাংলাদেশ, ‏האזנה?‏) היא מדינה מוסלמית בדרום יבשת אסיה, השוכנת לחופו הצפוני של מפרץ בנגל, במזרח האזור שנודע בעבר בשם "בנגל". לבנגלדש גבול יבשתי עם הודו ועם מיאנמר, והיא קרובה גם לסין, לנפאל ולבהוטן. משמעות השם "בנגלדש" היא "המדינה של בנגל". הייתה בעברה חלק ממזרח פקיסטן, והכריזה על עצמאות ממערב פקיסטן ב-26 במרץ 1971.

הרפובליקה העממית של בנגלדש
গনপ্রজাতন্ত্রী বাংলাদেশ
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהניגריהקמרוןהרפובליקה הדמוקרטית של קונגומוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדימלאוויאתיופיהדרום סודאןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רתימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלספרדמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלמדגסקרסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמרקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלובקיההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגיאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהארצות הבריתהאיים המלדיבייםיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתטאיוואןסינגפוראוסטרליהמלזיהברונייהפיליפיניםתאילנדוייטנאםלאוסקמבודיההודומזרח טימורפפואה גינאה החדשהאי חג המולדאיי קוקוסאיי שלמה
מוטו לאומי ג'אי בנגלה (ברד בנגל)
המנון לאומי בנגלדש המוזהבת שלי
המנון
ממשל
משטר דמוקרטיה פרלמנטרית
ראש מדינה נשיא בנגלדש עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא בנגלדש Mohammad Shahabuddin
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת בנגלדש עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת בנגלדש הסינה ואזד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית בנגלית
עיר בירה דאקה 23°42′N 90°22′E / 23.700°N 90.367°E / 23.700; 90.367
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת הפרלמנט של בנגלדש עריכת הנתון בוויקינתונים
רשות שופטת בית המשפט העליון של בנגלדש עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אסיה
שטח יבשתי[2] 148,460 קמ"ר (95 בעולם)
אחוז שטח המים 7%
אזור זמן UTC +6
היסטוריה
הקמה   
עצמאות מפקיסטן 26 במרץ 1971
ישות קודמת פקיסטןפקיסטן מזרח פקיסטן
דמוגרפיה
אוכלוסייה[3]
(הערכה 1 במאי 2024)
174,406,748 נפש (8 בעולם)
צפיפות 1,174.77 נפש לקמ"ר (11 בעולם)
דת אסלאם 90.4%
הינדואיזם 8.5%
בודהיזם 0.6%
נצרות 0.4%[1]
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 26.48%
גילאי 15 - 24 18.56%
גילאי 25 - 54 40.72%
גילאי 55 - 64 7.41%
גילאי 65 ומעלה 6.82%
כלכלה
תמ"ג[4] (2022) 460,201 מיליון $ (35 בעולם)
תמ"ג לנפש 2,639$ (156 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2022)
0.670 (129 בעולם)
מדד ג'יני 32.4 (נכון ל־2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע טאקה‏ (BDT)
בנק מרכזי בנק בנגלדש עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט bd
קידומת בין־לאומית 880
סמלים לאומיים נימפאה תכולה (national flower) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.bangladesh.gov.bd
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מעל ל-90% מאוכלוסיית בנגלדש הם מוסלמים, ואסלאם היא דתה הרשמית של המדינה. היא גם חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.

היסטוריה עריכה

  ערך מורחב – היסטוריה של בנגלדש

עד 14 באוגוסט 1947 הייתה בנגלדש חלק מהודו הבריטית, מושבה בריטית שכללה גם את הודו ואת פקיסטן של ימינו. ב-1947 תם השלטון הבריטי בתת-היבשת ההודית, והיא חולקה לשתי מדינות עצמאיות (ראו: חלוקת הודו): הודו, שכללה אזורים בעלי רוב הינדי, ופקיסטן, שכללה אזורים בעלי רוב מוסלמי. המדינה המוסלמית, פקיסטן, הייתה מחולקת לשני חלקים מרוחקים זה מזה, שהודו חצצה ביניהם: מזרח פקיסטן (בשטח שמהווה בימינו את בנגלדש) ומערב פקיסטן (בגבולות פקיסטן של היום). בחלק המזרחי של המדינה שרר מרמור הולך וגובר נגד השלטון המרכזי, עקב קיפוח כלכלי, תרבותי ופוליטי מצידו. ב-1971 פתחה ממשלת פקיסטן ברצח עם שנועד לדכא את השאיפות הלאומיות ואת התרבות ההינדית בבנגלדש (רצח העם הבנגלי). בתגובה הכריזו מנהיגים בנגלים ב-26 במרץ 1971 על עצמאות בנגלדש[6]. מלחמת העצמאות של בנגלדש הסתיימה בדצמבר 1971 בניצחונם של תומכי העצמאות, שהסתייעו בהודו, על הצבא הפקיסטני.

ב-1975 נרצח ראש הממשלה השיח' מוג'יב א-רחמן והתחוללו במדינה מספר הפיכות. וב-1982 עלה לשלטון רמטכ"ל הצבא חוסיין מוחמד ארשאד שהנהיג משטר צבאי. בשנת 1991 נבחרה חאלדה ג'ייה לראש הממשלה והפכה לאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד בבנגלדש והשנייה במדינה מוסלמית. בשנת 1996, נבחרה הסינה ואזד כראש ממשלת בנגלדש וכיהנה בתפקיד עד שנת 2001. באותה שנה, נבחרה ג'ייה בשנית. בפברואר 2009, נבחרה ואזד בשנית ומכהנת בתפקיד עד היום.

בנגלדש מונה כ-169 מיליון נפש, וצפוי שם פיצוץ אוכלוסין

פוליטיקה וממשל עריכה

הפוליטיקה בבנגלדש מתבססת על דמוקרטיה ייצוגית ורב-מפלגתית. במדינה חלו תהליכי דמוקרטיזציה החל משנת 1990. למרות תהליכים אלו, עדיין יש אלו שמטילים ספקות בהגינותן של מערכות הבחירות, במיוחד זו שהתקיימה בשנת 2014.

ראש המדינה הוא הנשיא, ולו סמכויות טקסיות בעיקר והוא מקיים את תפקידו ממעונו הרשמי בנגבהאבאן. הוא נבחר על ידי הפרלמנט אחת לחמש שנים. ראש הממשלה מתמנה על ידי הנשיא באמון רוב הפרלמנט. ראש הממשלה הוא גם ראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט. בפרלמנט עצמו חברים כ-350 נציגים. מתוכם נבחרים 300 בבחירות בשיטה הרובנית, ו-50 שמורים באופן מיוחד לנשים.

יחסי בנגלדש–ישראל עריכה

  ערך מורחב – יחסי בנגלדש–ישראל

בין מדינת ישראל ובנגלדש לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים או יחסי סחר רשמיים, נכון לשנת 2024.

בנגלדש היא אחת מתוך 29 מדינות החברות באו"ם שאינן מכירות במדינת ישראל. היא גם אחת מקומץ מדינות שאוסרות באופן רשמי על אזרחיהן לנסוע לישראל, ואינן מכירות בתקפותם הדיפלומטית של דרכונים ישראליים[7][8]. לאחר שבמשך זמן ממושך הוטבע על גב הדרכון הרשמי של המדינה כי דרכון זה תקף לביקור בכל מדינות העולם למעט ישראל, בחודש מאי 2021 הוסרה ההערה מהדרכון[9].

זכויות אדם עריכה

לפי "דו"ח חירות בעולם", בנגלדש מוגדרת כ"חופשית באופן חלקי", כשחופש העיתונות מוגדר כלא קיים בכלל. מדד השלום העולמי דירג את בנגלדש כמדינה השלישית בשלוותה בדרום אסיה (נכון ל-2015). גורמים בין-לאומיים רבים גינו את מנגנוני הביטחון של המדינה על הפרות זכויות אדם, חטיפות והרג ללא משפט. הומוסקסואליות אינה מותרת במדינה, והעונש המקסימלי עליה הוא מאסר עולם.

לפי דו"ח השנתי העולמי לאושר של שנת 2023, בנגלדש היא בין 20 המדינות הלא מאושרות בעולם.[10]

כלכלה עריכה

בנגלדש היא בין המדינות העניות בעולם. הכלכלה הבנגלית מבוססת בעיקר על המגזר הפרטי מהווה כ-80% מהתמ"ג במדינה, רבים מהתושבים עובדים במטוויות טקסטיל ובייצור בדי כותנה ומשי. 13.6% מבוסס על החקלאות, המשקים קטנים והאדמה פורייה, ובנגלדש היא המדינה הרביעית בעולם בגודל יבולי האורז. כל היבול נצרך על ידי תושבי המדינה. מימי הנהרות משמשים להשקיה ולהפקת כוח חשמלי. התיירות מהווה 3.02% מהתמ"ג. על

מפעם לפעם פוקד רעב כבד את בנגלדש, עקב בצורת או שיטפונות שמשמידים יבולים. בין השנים 19711988 נספו מעל 5 מיליון בנגלדשים ברעב. מאז החל מוחמד יונוס לספק באמצעות בנק גרמין אשראי-זעיר לתושביה העניים של המדינה, חל שינוי משמעותי בשיעור העוני במדינה. בשנת 2006 קיבלו יונוס והבנק שהקים פרס נובל לשלום. על פי נתונים שהביא יונוס בספרו "עולם ללא עוני"[11], הצטמצם שיעור העוני בבנגלדש מ-74% בין השנים 19731974, ל-57% בין השנים 19911992, ל-49% בשנת 2000 ול-40% בשנת 2005 ול-12.9% בשנת 2021. במקביל, ירד שיעור גידול האוכלוסייה במדינה מממוצע שנתי של 3% בשנות השבעים ל-1.5% בשנת 2000. פעולותיו של יונוס ושל אישים וגורמים נוספים המקדמים בבנגלדש ובמקומות אחרים בעולם את תפיסת 'העסקים החברתיים', תרמה לצמיחה הכלכלית שממנה נהנית בנגלדש[דרוש מקור]. שיעור האנשים בבנגלדש שחיו בעוני קיצוני ב-2020 – כלומר, מתקיימים מפחות מ–1.9 דולר ליום – הוא 6.2% מכלל האוכלוסייה. ב–1991 שיעור העוני הקיצוני היה 44% מהאוכלוסייה.[12]

על פי ספרו של יונוס, כלכלת בנגלדש הייתה ב-2005 הכלכלה השלישית בגודלה באזור לאחר הודו ופקיסטן[11]. בשנות ה-80 עמד קצב הצמיחה השנתי בבנגלדש על 4% בלבד, ולעומת זאת ב-2006 הקצב הגיע ל-6.7%. החקלאות, שהייתה מקור הפרנסה העיקרי בעבר, עמדה על פחות מ-50% מסך הפעילות הכלכלית[11]. על פי נתוני מדד ההתפתחות האנושית של האו"ם שיונוס מביא בספרו[11], התפתחה אוכלוסיית בנגלדש מהבחינה הזו בין 1980 ל-2004 ב-45%, וזאת לעומת 39% בהודו ו-16% בלבד בסרי לנקה.

גאוגרפיה עריכה

בנגלדש היא מדינה קטנה וצפופת אוכלוסין בדרום-מזרח אסיה, על חוף מפרץ בנגל שבאוקיינוס ההודי. היא גובלת במפרץ בנגל בדרום, בהודו ממערב, מצפון וממזרח ובדרום-מזרח יש לה גבול קצר עם מיאנמר. שפת המדינה היא בנגלית, והדת השלטת היא האסלאם.

בנגלדש מחולקת לשבעה מחוזות, שהגדול בהם הוא מחוז דאקה, שבו כ-46 מיליון תושבים (2010) ובו שוכנת עיר הבירה דאקה עם 10.4 מיליון תושבים (2009).

בדרום בנגלדש חיים כמה עשרות מיליוני בני אדם באזור נמוך מפני הים, שהוא פגיע מאוד לעליית מפלס הים. תהליך ההמלחה של מי התהום לאורך החוף כבר החל[13].

דמוגרפיה עריכה

 
ילדים בבית ספר כפרי בבנגלדש

אוכלוסיית בנגלדש מונה כ-169 מיליון תושבים. היא מן המדינות המאוכלסות בעולם, אך בניגוד למדינות רבות אוכלוסין אחרות, שטחה קטן, ולכן צפיפות האוכלוסין בה היא מהגבוהות בעולם, ומבין המדינות ששטחן עולה על 1,000 קמ"ר היא הגבוהה בעולם. האוכלוסייה כפרית בעיקרה.

בשל עונייה, מתקשה בנגלדש לכלכל את אוכלוסייתה, דבר המוביל לתעשיית מין רחבה בקרב נשים וילדים. רבע מן האוכלוסיה אינם יודעים קרוא וכתוב ורבע מן הילדים במדינה אינם לומדים בבתי ספר. 13% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני העומד על הכנסה בת 1.9 דולר לאדם ליום.

תוחלת החיים במדינה הינה 73.2 שנים. שיעור הפריון עומד על כ-2 ילדים בממוצע לאישה, זאת לעומת 7 ילדים לאישה בשנת 1973[14].

שפה עריכה

הבנגלים מהווים כ-98% מאזרחי המדינה. כמו כך גם השפה הבנגלית המדוברת כשפת אם על ידי 98% מהאוכלוסייה. זוהי השפה הרשמית, אם כי גם אנגלית משמשת רבות למטרות רשמיות. כל החוקים במדינה (ואף החוקה) כתובים גם בבנגלית וגם באנגלית. היא מדוברת במיוחד בקרב המעמד הגבוה והבינוני.

דת עריכה

האסלאם הוא הדת הדומיננטית במדינה, והמאמינים בה מהווים כ-86.6% מהאוכלוסייה. רוב מוחלט של המוסלמים הם סונים, ולאחר מכן ישנם גם שיעים ואחמדים. בנגלדש היא המדינה בעלת האוכלוסייה המוסלמית השלישית בגודלה בעולם (אחרי אינדונזיה ופקיסטן), ונמצאת בה הקהילה המוסלמית הרביעית בגודלה בעולם. רבים מהמוסלמים עוסקים בסופיות, שלה מורשת ארוכה באזור. אומנם המדינה מוגדרת כמוסלמית, אך ישנה הפרדה מסוימת בין דת למדינה, וישנו שוויון בין כל הדתות.

הדת השנייה בגודלה היא ההינדואיזם, ומאמיניה מונים כ-12.1% מהאוכלוסייה. הקהילה ההינדית בבנגלדש היא הקהילה ההינדית השלישית בגודלה בעולם אחרי הודו ונפאל. הדת השלישית היא הבודהיזם (0.6% מהאוכלוסייה), ולאחר מכן הנצרות (0.4% מהאוכלוסייה).

טריטוריה עריכה

באוגוסט 2015 נפתר סכסוך הגבולות שבין המדינה לבין הודו. ההסכם הסדיר סופית חילופי מובלעות הודיות בבנגל עם מובלעות בנגליות בהודו. אזור הגבול היה מרובה מובלעות לפני ההסדרה. אחת המובלעות ההודיות שכנה בתוך מובלעת בנגלית בתוך מובלעת הודית בשטח בנגלדש[15].

תרבות עריכה

הספורט הלאומי של בנגלדש הוא קבאדי[16].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Technical Difficulties, www.state.gov
  2. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  6. ^ בנגל־דש הכריזה רשמית על עצמאותה⁩, על המשמר, 18 באפריל 1971
  7. ^ Moving Israel from Europe to Asia, באתר הג'רוזלם פוסט
  8. ^ Grant: I’ll have no issue with my Israeli passport
  9. ^ איתמר אייכנר, איתותי נורמליזציה מבנגלדש: האיסור לבקר בישראל הוסר מהדרכון, באתר ynet, 22 במאי 2021
  10. ^ החיים שלנו תותים? זה המקום בו דורגה ישראל במדד המדינות המאושרות בעולם, באתר עכשיו 14
  11. ^ 1 2 3 4 מוחמד יונוס, "עולם ללא עוני", אחוזת בית, תל אביב 2009, עמ' 149-146
  12. ^   קים לגזיאל, "לא פחות מנס": המדינה שניצלה בזכות אמצעי מניעה, באתר TheMarker‏, 9 בינואר 2022
  13. ^   איילת שני, האלפיון העליון מזהם את העולם ואנחנו נושמים את העשן, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018
  14. ^ Jannatul Naym Pieal, A forecast for Bangladesh’s ageing population and new births, tbsnews, ‏נובמבר 2023
  15. ^ מדינה בתוך מדינה בתוך מדינה: נפתר הסכסוך המוזר בעולם, באתר ynet, 2 באוגוסט 2015
  16. ^ Md Ashequl Morsalin Ibne Kamal(Team Leader)| Niloy Saha(Sr Web Developer)| Shohana Afroz(Web Developer)| Jobayer Hossain(Web Developer), Pro Kabaddi Tournament Could Rejuvenate Bangladesh’s National Sport, unb.com.bd (ב־)