בדיקת הרחבת אישונים

בדיקת הרחבת אישוניםאנגלית: Dilated fundus examination)[1] היא הליך אבחוני שבו משתמשים בטיפות עיניים מיוחדות (כגון: טרופיקאמיד)[2] כדי להרחיב או להגדיל את האישון של הנבדק על מנת לקבל תצוגה טובה יותר של קרקעית העין.

הבדיקה מבוצעת לעיתים קרובות על ידי רופאי עיניים ואופטומטריסטים כחלק מבדיקת עיניים.

מהלך הבדיקה

עריכה

בדיקת הראייה כוללת בדיקת חדות ראייה, בדיקת שדה ראייה, בדיקת תפקוד שרירי העין, בדיקת תגובת אישון, בדיקת טונומטריה (לחץ תוך עיני), והרחבה באמצעות טיפות עיניים מיוחדות.[3]

הרחבת האישונים גורמת לשיתוק זמני של השריר המשנה את צורת העדשה הפנימית. במצב זה נכנס יותר אור לעין והדבר מאפשר לראות את הרשתית ואת עצב הראייה בצורה מדויקת.[4]

האישונים יתרחבו במידה מספקת לבדיקה כעשרים עד ארבעים דקות לאחר הזלפת הטיפות. תחת השפעת טיפות העיניים, המטופל יחווה טשטוש ראייה ורגישות יתר לאור (סנוור). בדרך כלל הראייה תחזור לעצמה תוך שלוש עד שש שעות, אם כי בילדים ייתכן שהאישון יישאר רחב עד שלושה ימים לאחר הבדיקה.[4]

לאחר הרחבת האישון, יישתמש הבודק באופטלמוסקופ או מצלמה מיוחדת כדי לראות את פנים העין, אשר יאפשר הערכה של הרשתית, עצב הראייה, כלי הדם, ומאפיינים אחרים.

מטרות הבדיקה

עריכה

בבדיקת הרחבת אישונים ניתן לאבחן תופעות עיניים הקשורות בגיל ובמחלות כרוניות (כגון רטינופתיה סוכרתית, גלאוקומה, ניוון רשתית גילי), קרעים ברשתית, היפרדות רשתית. ניתן לקבוע בעזרתה את הצורך במשקפיים ואת מספרם המדויק.[3][4]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ DFE
  2. ^ tropicamide
  3. ^ 1 2 Get a Dilated Eye Exam, National Eye Institute, NIH, ‏2021
  4. ^ 1 2 3 בטי טסטה, מידע למטופל - טיפות להרחבת אישונים, המרכז הרפואי שערי צדק, 2019
  ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.