גלאוקומה
גְּלָאוּקוֹמָה (באנגלית: Glaucoma. בעברית: בַּרְקִית[1]) היא קבוצה של מחלות הפוגעות בעצב הראייה, לרוב קשורות בעליית הלחץ התוך עיני. ההפרעה השכיחה קשורה בחסימת דרכי הניקוז של הנוזל התוך עיני המצויים בזווית העין (הנוצרת ממפגש שכבת לובן העין והקרנית). ההפרעה בניקוז גורמת ללחץ תוך עיני מוגבר הפוגע בעצב הראייה באזור הדסקה ובמקולה. כתוצאה מכך מצטמצם באיטיות שדה הראייה עד לעיוורון. קיימים טיפולים תרופתיים וכירורגיים להאטת התקדמות המחלה. שנייה לקטרקט כגורמת לעיוורון בעולם המערבי היא הגלאוקומה[2].
 | |
| גלאוקומה רחבת זווית בעין ימין (בצד שמאל) | |
| תחום |
רפואת עיניים  |
|---|---|
| טיפול |
|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | article/1207362 |
| DiseasesDB | 5226 |
| MeSH | D005901 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | H40-H42 |
| ICD-11 |
9C61 |
  | |
המחלה נקראת בעגה "הגנב / הרוצח השקט של הראייה", כיוון שאת הלחץ עצמו לא מרגישים (רק במקרים של לחץ מאוד גבוה), והירידה ההתחלתית של הראייה היא באזור של שדה הראייה הפריפריאלי, שאינו נמצא בשיא תשומת הלב (לעומת ה-fovea (אנ') והמקולה – מרכז שדה הראייה), ולכן שמים לב רק שהראייה כבר ניזוקה במצב שהגיע לשדות הראייה הפנימיים יותר, שיותר משפיעים על התפקוד היומיומי[3][4]. למחלה זו אין ריפוי, רק דרכים לנסות להפחית את הידרדרותה, ולכן חשוב לאבחן אותה כמה שיותר מוקדם.
אטיולוגיה
עריכהמנגנון הפגיעה בעצב הראייה במחלה נגרם כתוצאה מחוסר שיווי משקל בין ייצור הנוזל התוך עיני לבין ניקוזו. הנוזל התוך עיני נוצר בגוף הריסני (Ciliary body) – אחד משלושת מרכיבי ה־Uvea, המצוי בלשכה האחורית של העין, הנוזל נשפך ישירות ללשכה האחורית, עובר דרך האישון ללשכה הקדמית של העין, נאסף על ידי רשת הטרבקולום בזווית העין ומתנקז דרך תעלת Schlemm למערכת הניקוז הורידית. כ־30% מהנוזל מתנקז גם דרך מערכת ניקוז אחרת הנקראת המערכת האובאוסקלרלית.
כל חסימה של הזווית גוררת עלייה בלחץ התוך עיני ובהמשך לפגיעה בעצב הראייה המתאפיינת בהפרעות ראייה עד כדי עיוורון.
סוגי גלאוקומה
עריכהגלאוקומה פתוחת זווית
עריכההסוג השכיח מבין הגלאוקומות המהווה כ־90% מסך המקרים. גלאוקומה רחבת זווית היא מחלה כרונית המתקדמת באיטיות ולכן החולה לרוב אסימפטומטי ולא מטופל. הזווית גם נראית פתוחה בבדיקה, דבר המקשה על האבחנה. אנשים הסובלים מגלאוקומה פתוחת זווית יחוו ראיית מנהרה, היינו שהשדה ההיקפי פגום והמרכזי תקין[5]סוג זה מכיל בתוכו גם שני תתי סוג נוספים:
- גלאוקומה רחבת זווית עם לחץ תוך עיני מוגבר
- גלאוקומה רחבת זווית עם לחץ תוך עיני נורמלי
גלאוקומה סגורת זווית
עריכהנגרמת כתוצאה מחוסר שיווי משקל בין הייצור וניקוז הנוזל התוך עיני. מהווה מצב חירום אוקולרי המתבטא בכאבים עזים, בחילות, ראיית ברקים, ירידה חדה בראייה, רגישות גדולה לאור. האירוע לרוב מהיר וחד צדדי. יש להתחיל מיד בטיפול, כדי שלא יתפתח עיוורון.
סוגים נוספים
עריכה- גלאוקומה מולדת - מתפתחת כבר בגיל הינקות. בעלת פרוגנוזה גרועה הדורשת טיפול מיידי.
- גלאוקומה משנית - גלאוקומה הנגרמת כתוצאה מדלקות בעיניים (אובאיטיס), סוכרת, תרופות (בעיקר סטרואידים) וגורמים נוספים.
- Pseudo-Exfoliation Syndrome - סיבה לגלאוקומה משנית פתוחה הנגרמת כתוצאה מנשירת חומר על פני העדשה ועל כל הצד הקדמי של העין הגורמת לחסימת הזווית ופגיעה בניקוז.
- גלאוקומה פיגמנטרית - נחיתה של פיגמנט המלנין בעין על אנדותל הקרנית ובזווית.
גורמי סיכון
עריכה- עליית לחץ תוך עיני - גורם הסיכון העיקרי (ערכים של לחץ תוך עיני של יותר מ-21 מ"מ כספית נחשבים לא תקינים).
- היסטוריה משפחתית - הסיכון לפתח גלאוקומה בבני משפחה בהם אובחנה המחלה גדול פי 6–8 לעומת משפחות שלא חלו בגלאוקומה.
- גזע - אנשים ממוצא אפריקאי והיספנים מצויים בסיכון מוגבר ללקות במחלה.
- גיל - אנשים מבוגרים יותר (גיל 40 ומעלה) מצויים בסיכון מוגבר ללקות במחלה.
- קוצר ראייה.
- מחלות סיסטמיות - נושא השנוי במחלוקת, יש סברה שיתר לחץ דם וסוכרת תורמים להתפתחות גלאוקומה.
טיפול בגלאוקומה
עריכההטיפול יכול להתבצע בשלוש דרכים:
1. טיפול תרופתי- בעזרת טיפות עיניים אשר מורידות את קצב ייצור הנוזל בעין או אשר משפרות את הניקוז שלו. 80% מהחולים מטופלים תרופתית. כל התרופות נועדו להוריד לחץ תוך עיני. תרופות מתחלקות למספר קבוצות:
- בטא אנטגוניסטים - פועלים להורדת ייצור הנוזל. תרופה מייצגת - TILOPTIC. חולים הסובלים מהפרעות קצב אינם יכולים ליטול את התרופה.
- מעכבי קרבוניק אנהידרז - פועלים להורדת ייצור הנוזל. תרופה מייצגת - DIAMOX.
- מוסקריניות-מיוטיות - גורמות לכיווץ האישון. תרופה מייצגת - PILOCARPINE. בשנים האחרונות השימוש בתרופה כטיפול כרוני ננטש וכיום משמשת בעיקר לטיפול במצבי חירום.
- פרוסטגלנדינים - פועלות על הניקוז האובאוסקלרלי. תרופה מייצגת - XALATAN.
- שילובים - שילוב של שתי תרופות, לרוב שילוב של בטא אנטגוניסט ומעכב קרבוניק אנהידרז. תרופה מייצגת - COSOPT.
- אלפא אגוניסטים - מורידים את הלחץ התוך-עייני על ידי הקטנת ייצורו של הנוזל והגברת ניקוז הנוזלים. תרופה מייצגת - ALPHAGAN.
- תרופות היפר-אוסמוטיות - במקרים של התקף חריף. למשל מניטול.
בדצמבר 2023 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את השימוש במשתל iDose TR המיועד להוריד את הלחץ התוך עיני בחולים עם זווית פתוחה או לחץ גבוה. המשתל מונח בעין באמצעות חתך זעיר והוא משחרר את התרופה לעין באופן עקבי ונכון ומסיר את הנטל מהחולה להכניס טיפות עיניים.[6]
2. טיפול בעזרת לייזר
מיועד לחולים שהטיפול התרופתי לא שיפר את מצבם במידה מספקת.
- בגלאוקומה עם זווית פתוחה משתמשים בלייזר לשיפור הניקוז בזווית הלשכה הקדמית. בשיטה זו צורבים בלייזר אזורים מסוימים בזווית העין ובכך מגדילים את יכולת הניקוז באזור זה. פעולה זו נקראת Laser Trabeculoplasty.
בדצמבר 2023 קיבלה חברת הסטארט-אפ הישראלית בלקין ויז'ן (Belkin-vision) את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לשווק מכשיר ה-Eagle לטיפול במחלת הגלאוקומה באמצעות לייזר. המכשיר הזה מציע גישה שונה לטיפול המקובל. בעוד שבלייזר רגיל (SLT) הטיפול דורש הצמדה וסיבוב של עדשה מיוחדת לעין החולה במשך 10-5 דקות ומבוצע בעיקר על ידי רופא/ת גלאוקומה, הרי שטיפול הלייזר של בלקין ויז'ן (DSLT) אוטומטי, נמשך מספר שניות ואינו דורש מגע עם העין. ב-Eagle, קרני הלייזר מכוונות לאזור הטיפול דרך החלק החיצוני של העין.[7]
- יצירת נתיב ניקוז חדש (Iridiotomy) - יעיל במקרים של גלאוקומה מסוג זווית סגורה.
- יצירת תגובה ביולוגית ברקמת הטרבקולום באמצעות מיקוד סלקטיבי של קרני הלייזר בתאי המלנין.
3. טיפול ניתוחי
מיועד לחולים שהטיפול בתרופות ובלייזר לא הועיל. בניתוח יוצרים נתיב ניקוז מהעין החוצה כדי להקטין את הלחץ התוך-עיני.
הניתוח הנפוץ ביותר נקרא Trabeculectomy.
במקרים קשים משתילים בעין החולה מסתם המעביר בעזרת צינורית דקה את הנוזל מהעין החוצה[8][9].
iStent הוא שתל שאורכו כמילימטר, הוא מוחדר אל תעלת הניקוז שבעין ומוציא את הנוזלים מהעין אל מחזור הדם.[10]
GAAT היא שיטת ניתוח זעיר פולשנית שפותחה על ידי שני רופאים מטקסס דוינדר גרובר (Davinder Grover) ורונלד פלמן (Ronald Fellman). בשיטה זו ניקוז הנוזלים בעין נעשה על-ידי השתלת חוט זעיר אל תוך תעלת הניקוז. במשיכת החוט נפתחת החסימה בתעלת הניקוז.[11]
ראו גם
עריכה- רטיניטיס פיגמנטוזה – עוד מחלה הפוגעת בשדה הראייה ההיקפי
קישורים חיצוניים
עריכה
- הערך "גלאוקומה (ברקית) – Glaucoma", באתר ויקירפואה
- הסבר נוסף על המחלה באתר "מחלות"
- גלאוקומה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ בַּרְקִית במילון רפואה (תשנ"ט), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/blindness-and-visual-impairment
- ^ אבי בליזובסקי, המעבדה – מבזקי מה חדש במדע – 2009-2010, באתר "הידען", 15 ביולי 2010
- ^ ד"ר שמעון קורץ, מהי גלאוקומה?, באתר המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי
- ^ גלאוקומה | ברקית, באתר enaim.medicart.co.il
- ^ About FDA-approved iDose® TR (travoprost intracameral implant) 75 mcg, Glaukos iDose®TR (באנגלית אמריקאית)
- ^
יורם גביזון, סטארט-אפ ישראלי קיבל אישור FDA לטיפול לייזר בגלאוקומה, באתר TheMarker, 25 בדצמבר 2023
- ^ גילוי מוקדם של גלאוקומה, באתר BEOK, 2014
- ^ עדי אורבך ואחרים, ניתוחי ברקית זעיר פולשניים, הרפואה 158 חוברת 1, 2019, עמ' 60-64
- ^ iStent Glaucoma Technology | Glaucoma & Cataract Surgery (באנגלית אמריקאית)
- ^ Gonioscopy-Assisted Transluminal Trabeculotomy, Glaucoma Associates of Texas (באנגלית אמריקאית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.