בואינג 747-400

מטוס נוסעים סילוני רחב-גוף אמריקאי, דגם משופר של הבואינג 747

בואינג 747-400 (ג'מבו) הוא שיפור של מטוס ה-747-300, והוא המודל הנמכר ביותר של הבואינג 747 - מטוס סילון רחב גוף של חברת בואינג. ה-747-400 מגלם שינויים טכנולוגיים ומבניים רבים כדי לייצר מסגרת אוויר יעילה יותר. המטוס יוצר בין השנים 1988 ועד 2009 ובמשך 4 שנות ייצורו האחרונות הוא יוצר בגרסת מטען בלבד. ובסך הכול נבנו כ-694 מטוסים מדגם 400. דגם זה נחשב למוצלח ביותר מבין שאר הגרסאות. בואינג הכריזה על ייצורו באוקטובר 1985, הוא טס לראשונה באפריל 1988, וקיבל את אישור הרשויות בינואר 1989.

בואינג 747-400
בואינג 747-400 של בריטיש איירוייז
בואינג 747-400 של בריטיש איירוייז
מאפיינים כלליים
סוג מטוס נוסעים רחב גוף דו-קומתי
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן בואינג
טיסת בכורה 29 באפריל 1988
תקופת שירות 9 בפברואר 1989 – הווה (35 שנים)
יחידות שיוצרו 694
משתמש ראשי גרמניהגרמניה לופטהנזה
ארצות הבריתארצות הברית אטלס אייר
ארצות הבריתארצות הברית UPS איירליינס
דגמים נוסעים: 747-400,‏ 747-400ER,
מטען: 747-400F,‏ 747-400ERF
ממדים 
אורך 70.66 מטר
מוטת כנפיים 64.44 מטר
משקל המראה מרבי 412,775 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית 0.92 מאך (1,004 קמ"ש)
טווח טיסה מרבי 5,230–14,045 ק"מ
אורך מסלול מינימלי כ-3 ק"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בואינג 747-400 של אל על

לגרסה זו הוסף קוקפיט מזכוכית שביטל את הצורך במהנדס טיסה, מערכות רבות הוחלפו באוטומטיות. בכנפיים שולבו חומרים מרוכבים שהפחיתו ממשקלם, מוטת הכנפיים הוגדלה בכ-5 מטרים, המנועים משופרים ולהם בקרת מנוע אלקטרונית (FADEC), למטוס הוסף מערכת ממוחשבת לניהול טיסה. דגם זה שומר על הפריסה של ארבעה חלקים של קודמיו. המאפיינים הבולטים ביותר שלו לעומת דגמי 747 שקדמו לו הם כנפונים באורך 1.8 מטר על קצות הכנפיים הנמצאים בכל 747-400 למעט גרסאות השוק המקומי ביפן.

נכון לשנת 2017 עדיין טסו (על פי פרסומי חברת בואינג) 253 מטוסי נוסעים, 374 מטוסי מטען ו-34 מטוסי VIP ממשפחת ה-747.[1]

דגמים

עריכה
  • 747-400 גרסה משופרת ל-300–747. בשנת 1989 טס מטוס מדגם זה בשירות קוואנטס בטיסה ישירה בין לונדון לסידני, מרחק של 18,001 ק"מ ב-20 שעות ו-9 דקות, ובכך קבעה שיא עולמי לטיסה למרחק שכזה. בואינג הפסיקה את ייצור דגם זה במרץ 2007, לאחר שנבנו 442 מטוסים מדגם זה.
  • 747-400F גרסת מטוס מטען, המטוס טס לראשונה במאי 1993 ונכנס לשירות בחברת קרגולוקס בנובמבר אותה השנה. בין החברות שמפעילות דגם זה אטלס אייר, קוריאן אייר, צ'יינה איירליינס, וסינגפור איירליינס. חברת אל על הפעילה עד 1 ביולי 2019 ,מטוס אחד מדגם זה ומספר זנבו היה 4X-ELF. כיום, חברת Challenge Airlines IL מפעילה מטוס מדגם זה, בו הסיפון העליון קצר יותר, חרטום המטוס מתרומם דרכו ניתן להכניס מטענים בגובה 12 מטרים, בדגם זה גם מערכת מתקדמת להכנסת סחורות ללא צורך במנוף. מדגם זה יוצרו 126 מטוסים.
  • 747-400M Combi גרסת נוסעים או מטען או בשילוב נוסעים ומטען על ידי מחיצה המחלקת את המטוס לשניים. מדגם זה יוצרו 61 מטוסים.
  • 747-400D גרסה שפותחה עבור חברות התעופה היפניות, דגם זה מיועד לנשיאת נוסעים רבים לטווחים קצרים. בדגם זה הוספו כיסאות במקום בו מוצב המטבח האמצעי במרבית הדגמים. למטוס קיבולת מקסימלית של 660 נוסעים בתצורת מחלקה אחת, בסה"כ יוצרו 19 מטוסים מדגם זה.
  • 747-400ER גרסה שיוצרה במיוחד עבור חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס מטוס זה מסוגל לטוס 805 ק"מ יותר מדגם ה-400, ולשאת מטען של 6,800 ק"ג יותר. בסה"כ יוצרו שישה מטוסים מדגם זה.
  • 747-400ERF גרסת מטען ל-747-400ER. במטוס זה הופחת מטען הדלק, כך שיוכל לשאת 9,980 ק"ג מטען יותר מדגם המטען הרגיל. המטוס טס לראשונה באפריל 2001 ונמסר לאייר פראנס באוקטובר 2002, סה"כ ייוצרו 40 מטוסים מדגם זה, אחד מהם מופעל בידי חברת Challenge Airlines IL.[2]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בואינג 747-400 בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שחר סמוחה, המגזינים של גלובס, באתר להתראות ג'מבו: פרידה מאייקון מהגדולים של המאה ה-20., ‏29-7-2017
  2. ^ מעריב אונליין, התעשייה האווירית לישראל מסרה לקבוצת Challenge מטוס מסוג בואינג 747, באתר מעריב, ‏17 ביוני 2024