בובי האל
רוברט מרווין "בובי" האל (באנגלית: Robert Marvin "Bobby" Hull; 3 בינואר 1939 – 30 בינואר 2023) היה שחקן הוקי קרח קנדי מקצועני בעמדת חלוץ אגף שמאלי, מהכוכבים הגדולים של ליגת ה-NHL בשנות ה-60 של המאה ה-20. נודע בכינוי "גולדן ג'ט" (Golden Jet – "הסילון המוזהב") עקב מהירות ההחלקה שלו על הקרח ושיערו הבלונדיני.
 | |
| לידה |
3 בינואר 1939 פוינט אן, אונטריו, קנדה |
|---|---|
| פטירה |
30 בינואר 2023 (בגיל 84) ויטון, אילינוי, ארצות הברית |
| מידע כללי | |
| שם לידה |
Robert Marvin Hull  |
| מדינה |
 קנדה |
| משקל |
87 ק"ג |
| גובה | 1.78 מטר |
| ספורט | |
| ענף ספורט | הוקי קרח |
| עמדה | חלוץ אגף שמאלי |
| תקופת הפעילות | 1957–1980 (כ־23 שנים) |
| מועדון |
שיקגו בלאק הוקס (1957 – 1972) ויניפג ג'טס (1972 – 1979) (בעיקר בליגת ה-WHA) הארטפורד ויילרס (1979 – 1980) |
| כניסה להיכל התהילה | 1983 |
| הישגים | |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ב-1972, בצעד שעשה גלים בעולם ההוקי קרח, עזב האל את ה-NHL וחתם בליגה המתחרה שקמה באותה שנה, ה-WHA. החתמתו נחשבת להצלחה הגדולה ביותר של ה-WHA במאבק עם ה-NHL על שחקנים מצטיינים. האל הצדיק את רכישתו כשהפך לכוכב הגדול ומושך הקהל המרכזי של ה-WHA לאורך כל שנות קיומה.
ב-1983 נבחר להיכל התהילה של ההוקי קרח.
קריירת משחק עריכה
שיקגו בלאק הוקס עריכה
האל הגיע לשיקגו בלאק הוקס (כיום בלאקהוקס, במילה אחת) בגיל 18, לאחר שעבר את קבוצות הגילאים בליגות מקומיות באונטריו. הוא הצטיין בקבוצה מתחילת דרכו בה, ובעונתו השלישית כבר הוביל את ה-NHL כולה בשערים ובנקודות וזכה בגביע ארט רוס. הוא הפגין יכולת החלקה מרשימה וחבטה חזקה מאוד לשער. יכולת ההחלקה שלו, בצוותא עם שיערו הבלונדי, זיכתה אותו בכינוי "גולדן ג'ט" (Golden Jet – "הסילון המוזהב").
האל ושותפו לקו ההתקפה, סטן מיקיטה, נחשבו לדעת רבים לצמד החלוצים הטוב ביותר בליגה בשנות ה-60. הם הובילו את הבלאק הוקס לזכייה בגביע סטנלי ב-1961 לאחר 23 שנות בצורת. האל זכה במהלך העשור פעמיים רצופות בגביע הארט כ-MVP של הליגה (1965, 1966), ושלוש פעמים בגביע ארט רוס כצובר הנקודות המצטיין של הליגה (1960, 1962, 1966). הוא היה מבקיע השערים המצטיין של ה-NHL במשך 7 עונות[1] כאשר ב-1966 הגדיל לעשות והיה השחקן הראשון בהיסטוריה שכבש יותר מ-50 שערים בעונה אחת, כשסיים אותה עם 54 שערים ושבר את שיאם של מוריס רישאר וברני ז'פריון, שעמד על 50 שערים בדיוק[2]. על תרומתו להוקי קרח בארצות הברית זכה בגביע לסטר פטריק ב-1969.
בנוסף ליכולתם על הקרח, האל וחברו מיקיטה השפיעו רבות על התפתחות ציוד ההוקי קרח – הם היו הראשונים ששיחקו עם מקלות הוקי בעלי להב מעוקל, כנהוג היום, לאחר שגילו כי להב מעוקל מגביר את מהירות הדיסקית ומאפשר יצירת זוויות שונות במכה לשער על פני הלהב הישר שהיה מקובל עד אז. יכולת החבטה לשער של האל, שהייתה גבוהה מלכתחילה – מהירות חבטת ההצלפה שלו הגיעה לכ-190 קמ"ש – השתפרה עוד יותר בעקבות החידוש שהנהיג בלהב מקל ההוקי שלו.
העזיבה ל-WHA עריכה
ערך מורחב – WHA
האל היה בין השחקנים שהביעו את מחאתם לנוכח המשכורות הנמוכות ותנאי הניצול ששררו ב-NHL לאורך רוב תקופתו בה – תנאים שהתאפשרו בשם תחרות עזה על מקומות בסגלים של הליגה הקטנה שמנתה שש קבוצות בלבד עד 1967. ב-1972, עם הקמתה של ה-WHA כליגה מקצוענית ראשית מתחרה ל-NHL, אמר האל בריאיון עיתונאי שתמורת מיליון דולר – שכר דמיוני באותם ימים – יסכים לעבור לליגה החדשה.
אחת מקבוצות ה-WHA, ויניפג ג'טס, עשתה בדיוק כך והציעה לו מיליון דולר ל-5 עונות. האל נענה להצעה ועבר ל-WHA.
מעברו של האל ל-WHA הכה את עולם ההוקי קרח בהלם. ה-WHA שמה לה למטרה ראשונה במעלה למשוך אליה כוכבים מה-NHL, והחתמתו של האל נחשבה להצלחה הגדולה ביותר שלה ומכה קשה ל-NHL שאיבדה את אחד מכוכביה הגדולים ביותר.
מעבר למכה הגדולה שהנחילה ל-NHL בעריקתו של האל, היה האל לכוכב הגדול של ה-WHA לאורך 7 שנות קיומה, ומושך הקהל העיקרי של הליגה. יחד עם כוכביה השוודים של הקבוצה, אולף נילסון ואנדרש הדברג, הרכיב האל את קו ההתקפה שנחשב לדעת רבים לטוב ביותר בהוקי קרח המקצועני כולו בשנות ה-70. האל היה ה-MVP של ה-WHA פעמיים (1973, 1975) והוביל את הג'טס לשתי זכיות בגביע אווקו – המקבילה של ה-WHA לגביע סטנלי.
בעונת 1978/79, האחרונה לקיומה של ה-WHA, כבר השפיעו על האל גילו והפציעות שעבר. הוא שיחק מספר מועט של משחקים והשפעתו הייתה קטנה. למרות זאת היה שותף לאליפות שלישית של הג'טס לפני מיזוגה של ה-WHA לתוך ה-NHL.
שוב ב-NHL עריכה
ויניפג ג'טס, עם בובי האל בשורותיה, שרדה את פירוק ה-WHA והתקבלה ל-NHL כקבוצת התרחבות בעונת 1979/80. האל, הרבה מעבר לשיאו, שיחק בה מספר מועט של משחקים ולאחריהם למעשה היה על סף פרישה.
למרות זאת, בעסקה לקראת סיום העונה, הועבר האל להארטפורד ויילרס כדי לסייע לה בישורת האחרונה לקראת הפלייאוף. ב-9 המשחקים האחרונים של העונה, בהם השתתף, הראה האל בן ה-41 שמץ מיכולתו, אולם בפלייאוף הייתה תרומתו זניחה. לאחר העונה פרש האל סופית מפעילות.
בזירה הבינלאומית עריכה
בשל עריקתו ל-WHA, נמנעה מהאל, כמו מהעורקים האחרים ל-WHA, ההשתתפות בנבחרת קנדה בסדרת הפסגה מול נבחרת ברית המועצות, כשהנבחרת הקנדית הורכבה משחקני NHL לראשונה אי פעם. ה-WHA ערכה ב-1974 "סדרת פסגה" משלה נגד נבחרת ברית המועצות, כשהפעם הורכבה נבחרת קנדה משחקני WHA בלבד. למרות שהאל הצטיין בסדרה, קנדה הובסה בה.
האל השתתף במדי הנבחרת הקנדית גם במהדורה הראשונה של גביע קנדה ב-1976, כשהפעם הורכבה הנבחרת בפעם היחידה משחקני NHL ו-WHA גם יחד. האל הצטיין בטורניר וזכה עם קנדה בגביע.
לאחר הפרישה עריכה
האל ניסה עוד פעם אחת לחזור למשחק, כאשר בקיץ 1981 שיחק במספר משחקי הכנה במדי ניו יורק ריינג'רס. לאחר 5 משחקים בהם כבש שער אחד ומסר אסיסט אחד, החליטו האל והריינג'רס להפסיק את ניסיון החזרה, והאל לא שיחק בריינג'רס ולו משחק רשמי אחד.
האל שיחק לאורך הקריירה בחולצה מספר 9, כמחווה לשחקן שהעריץ, גורדי האו. האו היה גם יריבו הגדול של האל לאורך הקריירה, הן ב-NHL כשהאו שיחק בדטרויט רד וינגס והן ב-WHA כשהאו שיחק ביוסטון איירוס ובהארטפורד ויילרס. לקראת פרישתו זכה האל לשחק עם האו במדי הוויילרס.
חולצתו של האל, מספר 9, הוצאה לגמלאות הן על ידי ויניפג ג'טס (הוצאתה לגמלאות נמשכת בגלגולה הנוכחי כאריזונה קויוטיס) והן על ידי שיקגו בלאקהוקס. עם זאת, כאשר בנו של האל, ברט, שיחק לתקופה קצרה בקויוטיס, התאפשר לו ללבוש את החולצה מספר 9 בהסכמת אביו. החלוץ איוונדר קיין, ששיחק בקבוצת ה-NHL הנוכחית הנושאת את השם ויניפג ג'טס, ביקש וקיבל את רשותו של האל ללבוש את החולצה מספר 9 למרות שהקבוצה הנוכחית אינה קשורה לקבוצה בה שיחק האל.
ב-1978 התקבל האל כחבר במסדר קנדה בדרגת קצין – השנייה מבין שלוש דרגות המסדר.
האשמות באנטישמיות ובאמירות פרו-נאציות עריכה
ב-1998 התפרסם ריאיון עם האל בעיתון הרוסי בשפה האנגלית, "מוסקאו טיימס". לטענת העיתון, אמר האל בראיון כי אוכלוסיית השחורים בארצות הברית גדלה בקצב מהיר מדי, כי הרבעה על בסיס גנטי אינה רעיון רע, ובפרט משכו את תשומת הלב דברים שצוטטו מפיו בנוגע לנאצים: ”להיטלר היו כמה רעיונות לא רעים, הוא פשוט הלך קצת רחוק מדי.”
האל הכחיש בחריפות כי אמר את הדברים, ותבע למשפט את העיתון הרוסי שפרסם אותם, ואת העיתון טורונטו סאן שפרסם את הדברים בקנדה.
מותו עריכה
האל הלך לעולמו בביתו בוויטון (פרוור של שיקגו), באילינוי שבארצות הברית, בגיל 84.
חיים אישיים עריכה
אחיו של האל, דניס, שיחק לצידו בשיקגו בלאק הוקס והפך לכוכב בזכות עצמו, עם למעלה מ-300 שערים בקריירה. בהשאלה מכינויו של אחיו, כונה דניס "סילבר ג'ט" (Silver Jet – "הסילון המוכסף").
בנו של האל, ברט, הפך לכוכב על ב-NHL. הוא התקבל כמו אביו להיכל התהילה של ההוקי קרח ומדורג כיום חמישי בכל הזמנים בהבקעת שערים בקריירה, כאשר רק ויין גרצקי, אלכסנדר אובצ'קין, גורדי האו ויארומיר יאגר מקדימים אותו. גם ברט זכה לכינוי שנגזר מכינויו של אביו - כיוון שירש מאביו את שיערו הבלונדיני, כונה "גולדן ברט" (Golden Brett – "ברט המוזהב").
בן נוסף של האל, בארט, היה בעברו שחקן פוטבול מקצועני בתפקיד רץ אחורי ששיחק בליגת הפוטבול הקנדית (CFL).
סטטיסטיקה בקריירה המקצוענית עריכה
מקרא: מש – משחקים; שע – שערים; אס – אסיסטים; נק – נקודות; ד"ע – דקות עונש (על הרחקות בשל עבירות).
עונה רגילה ופלייאוף עריכה
| עונה רגילה | פלייאוף | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עונה | קבוצה | ליגה | מש | שע | אס | נק | ד"ע | מש | שע | אס | נק | ד"ע | ||
| 1957/58 | שיקגו בלאק הוקס | NHL | 70 | 13 | 34 | 47 | 62 | - | - | - | - | - | ||
| 1958/59 | שיקגו בלאק הוקס | NHL | 70 | 18 | 32 | 50 | 50 | 6 | 1 | 1 | 2 | 2 | ||
| 1959/60 | שיקגו בלאק הוקס | NHL | 70 | 39 | 42 | 81 | 68 | 3 | 1 | 0 | 1 | 2 | ||
| 1960/61 | שיקגו בלאק הוקס | NHL | 67 | 31 | 25 | 56 | 43 | 12 | 4 | 10 | 14 | 4 | ||
| 1961/62 | שיקגו בלאק הוקס | NHL | 70 | 50 | 34 | 84 | 35 | 12 | 8 | 6 | 14 | 12 | ||
| 1962/63 | שיקגו בלאק הוקס | NHL | 65 | 31 | 31 | 62 | 27 | 5 | 8 | 2 | 10 | 4 | ||
| 1963/64 | שיקגו בלאק הוקס | NHL | 70 | 43 | 44 | 87 | 50 | 7 | 2 | 5 | 7 | 2 | ||
| 1964/65 | שיקגו בלאק הוקס | NHL | 62 | 39 | 32 | 71 | 32 | 14 | 10 | 7 | 17 | 27 | ||
| 1965/66 | שיקגו בלאק הוקס | NHL | 65 | 54 | 43 | 97 | 70 | 6 | 2 | 2 | 4 | 10 | ||
| 1966/67 | שיקגו בלאק הוקס | NHL | 66 | 52 | 28 | 80 | 52 | 6 | 4 | 2 | 6 | 0 | ||
| 1967/68 | שיקגו בלאק הוקס | NHL | 71 | 44 | 31 | 75 | 39 | 11 | 4 | 6 | 10 | 15 | ||
| 1968/69 | שיקגו בלאק הוקס | NHL | 74 | 58 | 49 | 107 | 48 | - | - | - | - | - | ||
| 1969/70 | שיקגו בלאק הוקס | NHL | 61 | 38 | 29 | 67 | 8 | 8 | 3 | 8 | 11 | 2 | ||
| 1970/71 | שיקגו בלאק הוקס | NHL | 78 | 44 | 52 | 96 | 32 | 18 | 11 | 14 | 25 | 16 | ||
| 1971/72 | שיקגו בלאק הוקס | NHL | 78 | 50 | 43 | 93 | 24 | 8 | 4 | 4 | 8 | 6 | ||
| 1972/73 | ויניפג ג'טס | WHA | 63 | 51 | 52 | 103 | 37 | 14 | 9 | 16 | 25 | 16 | ||
| 1973/74 | ויניפג ג'טס | WHA | 75 | 53 | 42 | 95 | 38 | 4 | 1 | 1 | 2 | 4 | ||
| 1974/75 | ויניפג ג'טס | WHA | 75 | 34 | 65 | 99 | 84 | 13 | 8 | 12 | 20 | 20 | ||
| 1975/76 | ויניפג ג'טס | WHA | 78 | 77 | 65 | 142 | 41 | - | - | - | - | - | ||
| 1976/77 | ויניפג ג'טס | WHA | 34 | 21 | 32 | 53 | 14 | 20 | 13 | 9 | 22 | 2 | ||
| 1977/78 | ויניפג ג'טס | WHA | 77 | 46 | 71 | 117 | 23 | 9 | 8 | 3 | 11 | 12 | ||
| 1978/79 | ויניפג ג'טס | WHA | 4 | 2 | 3 | 5 | 0 | - | - | - | - | - | ||
| 1979/80 | ויניפג ג'טס | NHL | 18 | 4 | 6 | 10 | 0 | - | - | - | - | - | ||
| 1979/80 | הארטפורד ויילרס | NHL | 9 | 2 | 5 | 7 | 0 | 3 | 0 | 0 | 0 | 0 | ||
| סה"כ ב-NHL | 1063 | 610 | 560 | 1170 | 640 | 119 | 62 | 67 | 129 | 102 | ||||
| סה"כ ב-WHA | 411 | 303 | 335 | 638 | 183 | 60 | 43 | 37 | 80 | 38 | ||||
בינלאומי עריכה
| שנה | קבוצה | טורניר | מיקום | מש | שע | אס | נק | ד"ע |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1974 | קנדה | סדרת הפסגה 74' | - | 8 | 7 | 2 | 9 | 0 |
| 1976 | קנדה | גביע קנדה | 
|
7 | 5 | 3 | 8 | 2 |
| סה"כ | 15 | 12 | 5 | 17 | 2 | |||
קישורים חיצוניים עריכה
- דף השחקן של בובי האל, באתר היכל התהילה של ההוקי קרח
- בובי האל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ בזמנו עוד לא חולק גביע מוריס "רוקט" רישאר למבקיע השערים המצטיין
- ^ יש לציין ששיאם של רישאר וז'פריון הושג בעונות של 50 משחקים בלבד