בודאי
בוּדאי, פּוּטאי או הוׂטֵיי (סינית: 布袋, פין-יין: Bùdài, קאנג'י: 布袋, רומאג'י: Hotei, וייטנאמית: Bố Đại מילולית מסינית: שק בד), הוא שמה של דמות בודהיסטווה ספק היסטורית של נזיר בודהיסטי הידוע גם בשם הבודהה הצוחק (笑佛). בודאי היה לפי המסורת נזיר צ'אן (המכונה גם זן בודהיזם) סיני, ולכן דמותו נפוצה בעיקר במדינות צפון מזרח אסיה, בפרט בסין, יפן ווייטנאם. הוא פעל לכאורה במאה ה-10 בממלכת ווּיוּ שבסין. משמעות שמו היא "שק בד" על שם שק הנוודים שהוא נושא עימו. מיוחס לו אופי עליז וחוש הומור מפותח, דבר שמבדיל אותו מרוב היצוגים של נזירים שהגיעו להארה.
 | |
| פסל של בודאי בהר קאם, וייטנאם | |
| לידה |
המאה ה־9  |
|---|---|
| פטירה |
916 Yuelin Temple, הרפובליקה העממית של סין |
| מדינה | סין |
| מסורת | צ'אן |
| תקופת הפעילות |
?–916 |
  | |
חיו ומורשתו עריכה
הראיה ההיסטורית המוצקה ביותר לקיומו וחיו של בודאי היא אוסף ביוגרפיות של נזירי צ'אן בשם "רשומות ג'ינגְדֵה" (אנ') מהמאה העשירית לספירה. שם הוא מתואר כנזיר שמן וקירח לבוש גלימות פשוטות.
הוא מוצג לרוב כנווד הנושא עימו את כל חפציו בשק בד, דבר שמרמז על היותו עני אך שמח בחלקו. בתרבות הסינית הדמות שלו מסמלת הן שפע והן הסתפקות במועט.
לפי אגדות מקומיות, הוא היה נודד ונוהג לשחק ולהופיע בפני ילדי הכפרים אליהם הגיע, לחזות את מזג האוויר ולקרוא עתידות. הוא היה לן במקום בו היה כשירדה השמש, בין אם בפנים או בחוץ, וכוחותיו המיסטיים היו מגנים עליו מאיתני הטבע. במכתב מוות המיוחס לנזיר שמתוארך לשנת 916 נכתב שהנזיר הוא גלגול של הבודהיסטווה מאיטְרֶיה, הבודהה שתוולד בעתיד לאחר שהבודהיזם ישכח מהעולם.
קישורים חיצוניים עריכה
