בוּדאי, פּוּטאי או הוׂטֵיי (סינית: 布袋, פין-יין: Bùdài, קאנג'י: 布袋, רומאג'י: Hotei, וייטנאמית: Bố Đại מילולית מסינית: שק בד), הוא שמה של דמות ספק היסטורית של נזיר בודהיסטי מפורסם הידוע גם בשם הבודהה הצוחק (笑佛). בודאי מקודש במסורות הזן והצ'אן הנפוצות בעיקר בצפון מזרח אסיה, בפרט בסין, יפן ווייטנאם. הוא פעל לכאורה במאה ה-10 בממלכת ווּיוּ שבסין. משמעות שמו היא "שק בד" על שם שק הנוודים שהוא נושא עימו. מיוחס לו אופי עליז וחוש הומור מפותח, דבר שמבדיל אותו מרוב היצוגים של נזירים שהגיעו להארה.

בודאי
布袋
פסל של בודאי בהר קאם, וייטנאם
פסל של בודאי בהר קאם, וייטנאם
לידה המאה ה־9 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סין
מסורת צ'אן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיו ומורשתועריכה

הראיה ההיסטורית המוצקה ביותר לקיומו וחיו של בודאי היא אוסף ביוגרפיות של נזירי צ'אן בשם "רשומות ג'ינגְדֵה" (אנ') מהמאה העשירית לספירה. שם הוא מתואר כנזיר שמן וקירח לבוש גלימות פשוטות.

הוא מוצג לרוב כנווד הנושא עימו את כל חפציו בשק בד, דבר שמרמז על היותו עני אך שמח בחלקו. בתרבות הסינית הדמות שלו מסמלת הן שפע והן הסתפקות במועט.

לפי אגדות מקומיות, הוא היה נודד ונוהג לשחק ולהופיע בפני ילדי הכפרים אליהם הגיע, לחזות את מזג האוויר ולקרוא עתידות. הוא היה לן במקום בו היה כשירדה השמש, בין אם בפנים או בחוץ, וכוחותיו המיסטיים היו מגנים עליו מאיתני הטבע. במכתב מוות המיוחס לנזיר שמתוארך לשנת 916 נכתב שהנזיר הוא גלגול של המאיטְרֶיה, הבודהה שתוולד בעתיד לאחר שהבודהיזם ישכח מהעולם.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בודאי בוויקישיתוף