רומאג'י
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
רומאג'י (קאטאקאנה: ローマ字) הוא ליטון של יפנית, כלומר שיטת תעתיק של השפה היפנית לכתב לטיני. הרומאג'י כמעט ואינה משמשת בכתיבה יומיומית, מלבד שמות לועזיים או קיצורים למיניהם (לדוגמה: " CD を買います" שפירושו "אני קונה תקליטור"). באנגלית, משמשת צורת כתיבה זו לכתיבת מילים שבדרך כלל נכתבות באחד משלושת הכתבים הנהוגים ביפנית (היראגאנה, קאטאקאנה וקאנג'י), על מנת לבאר את המילה לאנשים שאינם קוראים יפנית, כגון מבקרים, לשם כתיבת שמות במסמכים בינלאומיים שאינם ביפנית ולתמיכה בזרים הלומדים יפנית. בנוסף, היא משמשת כדי לבאר איך הוגים מילים בקאנג'י, מכיוון שכתב זה הוא כתב לוגוגרפי, כלומר כתב המציין משמעויות ולא הגאים.
התעתיק הלטיני הקדום ביותר של היפנית מבוסס על הפורטוגזית. הוא פותח באמצע המאה ה-16 על ידי יפני בשם אנג'ירו או יאג'ירו (Yajiro). אנג'ירו המיר את דתו לנצרות קתולית בעקבות מפגש עם המיסיונר הישועי פרנסיסקו חאווייר, וליווה אותו במסעו ליפן. בשיטה זו השתמשו הישועים לשם הדפסת כתבי קודש קתוליים, על מנת שהמטיפים יוכלו ללמד את מאמיניהם, מבלי ללמוד את הכתב היפני המסובך. הספר הטוב ביותר לחקר היפנית המודרנית המוקדמת ולניסיונות התעתוק הראשונים הוא ה-Nippo Jisho, מילון יפני-פורטוגזי שנכתב ב-1603. כיום משתמשים ברומאג'י כדי ללמד יפנית, בעיקר בשלבים הראשונים של לימוד השפה. שימוש אינטרנטי נוסף הוא בכתיבת שירים ביפנית ברומאג'י, למשל בקריוקי, על מנת לעזור למי שלא יודעים יפנית ללמוד את המילים.
ישנן מספר שיטות של רומאג'י. שלוש העיקריות הן הפבורן (Hepburn), קונריי-שיקי (Kunrei-Shiki, ISO 3602) וניפון-שיקי (Nippon-Shiki, ISO 3602 Strict).
