בווארית
בווארית או אוסטרו-בווארית (Boarisch או Bairisch) היא קבוצה של ניבים גרמניים (למעשה נחשבים שפות כשלעצמם) המדוברים באוסטריה, בוואריה שבגרמניה ודרום טירול שבאיטליה על ידי כ-13 מיליון איש. הבווארית שייכת לקבוצת הניבים הגרמנים העיליים יחד עם אלמאנית (שכוללת גם את השוואבית ואת הגרמנית השווייצרית).
| מדינות | גרמניה, אוסטריה, איטליה, בוואריה |
|---|---|
| אזורים | מרכז אירופה |
| דוברים | 13,000,000 |
| שפת אם | 13,000,000 |
| כתב | אלפבית לטיני |
| משפחה |
|
| לאום | אין. |
| מוסד | אין. |
| קוד שפה |
bar  |
| קוד ISO 639-3 |
bar |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
שימושעריכה
בהשוואה לניבים גרמניים אחרים, בווארית שונה במידה ניכרת מגרמנית תקנית באופן כזה המקשה על דוברי הניב לאמץ הגייה תקנית[דרוש מקור]. עם זאת הבווארים והאוסטרים יכולים בדרך כלל לקרוא, לכתוב ולהבין גרמנית תקנית (שכן הם לומדים גרמנית תקנית בבית הספר ברוב המוחץ של המקרים ולפעמים אפילו מלמדים אותם בגרמנית תקנית בבית הספר). אנשים המדברים בווארית כשפת אמם לעיתים קרובות מחשיבים אותה כשפה נפרדת מגרמנית ושפה בשימוש יום יומי ולכן נוצר לה (כמו לשפות רבות שנגזרו מגרמנית כמו לוקסמבורגית וכמה נוספים) מעמד של שפה רשמית בבוואריה ואפילו באוסטריה כולה, שכן השפה לא רק שונה מגרמנית באופן דיסטינקטיבי, אלא גם משויכת לאזור מסוים ולרוב מקושר עם עבר שונה מפשוט "גרמנים". כיום יש ניסיונות לבצע סטנדרטיזציה לשפה על מנת שיהיה נוח יותר להשתמש בה במישור האדמיניסטרטיבי ובמוסדות רשמיים וכך גם ביום יום בצורה רשמית ואחידה (כמובן שכל אחד ימשיך לדבר בדיאלקט שלו, אך יהיה הבדל מסוים או לא בין השפה הרשמית לדיאלקט).
השפעה לטיניתעריכה
האזורים בהם מדוברת השפה היו בעבר פרובינציה של האימפריה הרומית והיו מדוברים בה ניבים לטיניים אשר הוחלפו על ידי ניבים גרמאניים של מהגרים אל האזור. בשל כך ישנה השפעה לטינית מסוימת במורפולוגיה ובאוצר המילים הבווארי.
ניביםעריכה
ישנם שלושה ניבים מרכזיים של בווארית:
- בווארית צפונית - מדוברת באזור פרנקוניה עילית שבגרמניה.
- בווארית מרכזית - מדוברת בבוואריה עילית, בוואריה תחתית בגרמניה ובאוסטריה תחתית, אוסטריה עילית ובעיר וינה באוסטריה.
- בווארית דרומית - מדוברת באזורים שטיריה, קרינתיה וטירול שבאוסטריה, ובאזור דרום טירול שבאיטליה.
